שבתפלה צריך לראות את עצמו כעומד לפני המלך ומדבר עמו שצריך לעמוד באימה אבל בקריאת שמע אינו מדבר עם המלך.
עושה חדשות כתב:כהמשך לשאלה הפותחת,
למה מי שמתפלל כעת את ברכת "אהבה רבה - אהבת עולם" אינו מצטרף להשלים מנין לאלו שמתחילים כעת שמו"ע?
פרי יהושע כתב:לא צריך להגיע עד עולם האצילות, כל כך לא פשוט שיש מושג של עומד לפני המלך בתפילת עמידה?, וזה גם ברור שגם קודם שתיקנו אנשי כנה"ג היה דין תפילה ועמידה כאברהם וכברמב"ם וממילא ברור שנהוג בו כל הדינים.
שמעתי לעיין במה שמוסיפים בקשות לאחר התפילה שלכא' לא מתקיים כאן סדר התפילה שכתב הרמב"ם בעיקר צורת התפילה, שבח בקשה הודאה. ואולי צ"ל שילפ' מאברהם ואברהם עודנו עומד לפני ה' שתפילה בתר צלותא הוא דין בפ"ע.
חוקרנוביץ כתב:פרי יהושע כתב:לא צריך להגיע עד עולם האצילות, כל כך לא פשוט שיש מושג של עומד לפני המלך בתפילת עמידה?, וזה גם ברור שגם קודם שתיקנו אנשי כנה"ג היה דין תפילה ועמידה כאברהם וכברמב"ם וממילא ברור שנהוג בו כל הדינים.
שמעתי לעיין במה שמוסיפים בקשות לאחר התפילה שלכא' לא מתקיים כאן סדר התפילה שכתב הרמב"ם בעיקר צורת התפילה, שבח בקשה הודאה. ואולי צ"ל שילפ' מאברהם ואברהם עודנו עומד לפני ה' שתפילה בתר צלותא הוא דין בפ"ע.
סדר התפילה זה עד אלוקי נצור ושפיר יש שבח בקשה ושבח.
אפשר ציטוט?צביב כתב:בתקנות ליאזני, כתב בעל התניא שאין לעבור לפני האומר פסוקי דזמרא מדינא דגמרא.
עושה חדשות כתב:אפשר ציטוט?צביב כתב:בתקנות ליאזני, כתב בעל התניא שאין לעבור לפני האומר פסוקי דזמרא מדינא דגמרא.
עושה חדשות כתב:מענין לענין, בעניני דיומא.
ז"ל הדרכי משה בסי' תעג (על 'ורחץ') - מיהו אפשר לומר דסיפור ההגדה הוי כמו תפלה שאנו מספרים כבוד האל ושבחיו יתעלה לכן צריך כאן נטילה.
מה שנכון נכון כתב:עושה חדשות כתב:אפשר ציטוט?צביב כתב:בתקנות ליאזני, כתב בעל התניא שאין לעבור לפני האומר פסוקי דזמרא מדינא דגמרא.
הוא מתכוין לזה.
איני רואה סיבה לפרש שם כך.
עושה חדשות כתב:שאלה אחרת;
מיסמך גאולה לתפילה זה רק בתפילת שמו"ע, או גם בשאר תפילות?
(מחד גיסא הרי מצינו מחלוקת לגבי תפילת ערבית, ומאידך זה מוזכר גם אצל חזקיהו)
עושה חדשות כתב:שאלה אחרת;
מיסמך גאולה לתפילה זה רק בתפילת שמו"ע, או גם בשאר תפילות?
(מחד גיסא הרי מצינו מחלוקת לגבי תפילת ערבית, ומאידך זה מוזכר גם אצל חזקיהו)
עושה חדשות כתב:תפילת שמו"ע יש בה מעמד מיוחד, שנגזר ממנו כמה דינים.
כמו למשל - האיסור לעבור לפני המתפלל, החומרא גדולה להפסיק באמצע, כמה הלכות בצורת העמידה, ועוד.
אמנם לפני שתיקנו חז"ל את הנוסח של שמו"ע, הרי ג"כ היה תפילה, וכמבו' ברמב"ם ריש הל' תפילה.
האם היה לזה את הדינים של עומד לפני המלך כמו בתפילת שמו"ע?
רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פ"א ה"ב
..אלא חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו.
הלכה ג
אם היה רגיל מרבה בתחנה ובקשה ואם היה ערל שפתים מדבר כפי יכלתו ובכל עת שירצה, וכן מנין התפלות כל אחד כפי יכלתו, יש מתפלל פעם אחת ביום, ויש מתפללין פעמים הרבה, והכל יהיו מתפללין נכח המקדש בכל מקום שיהיה, וכן היה הדבר תמיד ממשה רבינו ועד עזרא.
הלכה ד
כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם בנים בארצות הגוים ואותן הבנים נתבלבלו שפתם והיתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צורכו בלשון אחת אלא בשיבוש שנאמר ובניהם חצי מדבר אשדודית וגו' ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם ומפני זה כשהיה אחד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקדש עד שיערבו עמה לשונות אחרות, וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר, שלש ראשונות שבח לה' ושלש אחרונות הודיה, ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הציבור כולן, כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה, ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל כדי שיהא ענין כל ברכה ערוך בפי העלג.
ראה במוריה הנוכחי (תשרי תשפ) הערת ר"א קרביץ האם להדרכ"מ זהו טעם הנטילה קודם הכרפס.עושה חדשות כתב:מענין לענין, בעניני דיומא.
ז"ל הדרכי משה בסי' תעג (על 'ורחץ') - מיהו אפשר לומר דסיפור ההגדה הוי כמו תפלה שאנו מספרים כבוד האל ושבחיו יתעלה לכן צריך כאן נטילה.
דרומי כתב:ייש"כ.
באשכול אחר הובא פעם מא' הראשונים שיש ענין להתפלל כל התפלה (גם ברכות ק"ש וכו') לצד מזרח, ולדברי המבי"ט כאן מובן שאינו.
אמנם בברכו ומודים דרבנן ועלינו לשבח נהגו כן להסתובב למזרח. ועצ"ע.
אוצר החכמה כתב:כמדומני שהנצי"ב בהרחב דבר נוקט שכן היה זה שמונה עשרה.
עושה חדשות כתב:ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר: האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק והאמיץ. אמר ליה: סיימתינהו לשבחיה דמרך..
האם זה נאמר גם על שאר תפילות מחוץ לתפילת העמידה?
שמואל שלומוביץ כתב:זה לפני תקנת אנשי כנסת הגדולה? לא?
אלא שכנראה גם אז היתה תפילה של התיחדות לפני ה' שבמהותה הייתה דומה לתפילת שמונה עשרה.
למרות שבוודאי לא היו בה שמונה עשרה ברכות.
ומכך שכל הלימודים מתפילת חנה מחייבים רק בתפילת היחיד בעמידה.
ולא מחייבים בכל סדר של תפילה.
כמו לשם דוגמא בתפילת הדרך. או בהשכיבנו ואהבה רבה, וכדו'.
מכך למדנו, שחכמים הבינו שהתפילה של חנה הייתה מקבילה למה שאכנה"ג נתנו לו לדורות את התבנית של שמונה עשרה ברכות.
ולא הייתה זאת סתם בקשה או תפילה.
ועדיין צריך לידע מה מבחין את התפילה של חנה להיות דומה דווקא לתפילת העמידה שלנו ולא לשאר תפילות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 60 אורחים