מנחת חינוך מצוה תקסב אות א
צריך אני להתלמד במצוה זו כי נראה אפי' בנתגיירו שני אומות הנ"ל נוהג הלאו הזה כפשטא דקרא לא יבא עמוני ומואבי כו' ע"ד אשר לא קדמו כו' וע"ד אשר שכר עליך כו' ועל זה נאמר לא תדרוש כו' והנה האומות הללו מפני הנבלה הזאת נתרחקו מקהל ד' לאחר שנתגיירו לעולם אם כן גם הלאו קאי ע"ז לא תדרוש כו' וקאי אף בגירותן. והנה לכאורה אפשר דגם בנשים דלא נתרחקו מקהל דהם לא עשו הנבלה הזאת אם כן גם הם אינם בכלל לאו הזה אך כבר כתבתי כ"פ דע"י טעם המצוה אין אנו יכולים ללמוד דין. והנה דבר זה דנתרחקו מקהל מבואר מפורש בתורה ע"ד כו' וקבלו חז"ל דהנקבות לא נתרחקו אבל לאו זה לא תדרוש אין מבואר בתורה כלל דאחר ע"ד כו' כתוב זה ומי עמד בסוד ד' בטעם מצוה זו ע"כ פשוט לפענ"ד דגם נקבות בכלל איסור לאו זה דלא תדרוש כו' אך דבר זה שכתבתי דה"ה אפי' נתגיירו הוא נכון כיון דלא כתיב דוקא בגיותן ממילא משמע דאומות אלו אסור לדרוש תמיד כמו הלאו הראשון דלא יבא דמיירי בגירותן. וראיה ברורה דלאו זה בגירותן דהר"מ כו' יכול אף עמון ומואב כן ת"ל וטובתם סיים כאן לפי שנאמר עמך ישב בטוב לו כו' ופסוק זה דעמך ישב מיירי בגר צדק כמו שמבואר פ"ח מה' עבדים הלכה י"א א"כ עו"מ שנתמעטו אף בגירותן הדין כן. הכלל ד"ז ל"ד בשעת מלחמה ונוהג בכ"מ ובכ"ז ואף על גר צדק שלהם יש עליהם לאו זה וגם על נשים דהטעם על דבר אשר לא קדמו כו' כתיב קודם לאו זה ואם היה מטעם זה היה סמוך לא תדרוש כו' ואח"כ על דבר והיה קאי ע"ד על לאו זה א"כ הוא מטעם אחר א"כ בנשים ג"כ ובגירותן ג"כ דאינו מפורש בתורה בגיותן גם מתיבת וטובתם מבואר דמיירי בג"צ כמ"ש והדברים ברורים בס"ד.
בקיצור אם אשתך עמונית אסור להגיד לה בוקר טוב.