החזו"א ויחסו להגרצ"פ פראנק זצ"ל

[מאת הלוי]

נדמה שהכותרת מספיקה. מה היה שם?

[יבנה]

מוזכר מזה בספר אביר הרועים של יעקב ששון [על ר' עובדיה].

[בני ברקי]

בספר דרך אמונה מושמט הספר הר צבי ולא מוזכר כלל למרות חידושיו הרבים בעניני זרעים(כמובן גם ספרי הגראי"ק זצ"ל...)

[מאת הלוי]

בספר דרך אמונה מושמט הספר הר צבי ולא מוזכר כלל למרות חידושיו הרבים בעניני זרעים(כמובן גם ספרי הגראי"ק זצ"ל...)

לא מסתבר שיחס החזו"א (שאינני יודע במדויק מהו) היה בגלל קרבתו של הגרצ"פ לגראי"ה.

[מלאעולם]

מה היה היחס של הגרצ"פ לחזו"א?

[יבנה]

מה היה היחס של הגרצ"פ לחזו"א?

[מלאעולם]

viewtopic.php?t=7724

[פרי יהושע]

עד כמה שידוע לי הבסיס הוא שיטת הפסק השונה כל כך, השיטה שלהם הייתה אולי מסורותית יותר, החזו"א דגל בעומק אישי ממבט גם על המטרה של חיזוק התורה, הם נטו גם להקל הרבה יותר, מסתבר שיש מקום להרחיב על כך יותר. דוגמא דומה וקרובה יותר היחס בין הגרש"ז זצ"ל לחזו"א, שעם כל ההערכה והחיבה של החזו"א לגרש"ז, ולהפך ההערצה וההתבטלות של האחרון לחזו"א, עדין הפער הוא עצום, בין גישה שבודקת טכנולגיה, לשיטת לבי אומר לי של החזו"א, וכמובן גם בזה יש להתבונן עוד.

[מאת הלוי]

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?t=7724

אין שם כלום. תודה.

[איש_ספר]

כל האשכול הזה לא נראה לי מתאים לאלול.
ממ"נ, אם אין הסבר הרי זה ביקורת על החזו"א (ועוד יותר גיסו זצוק"ל) ואם יש הסבר הרי זה ביקורת על הגרצ"פ. ושניהם מיותרים לגמרי.
ובמכח"ת הרב פרי יהושע, חילוק בדרכי הלימוד לא מסביר אפס קצהו מהיחס (במיוחד של הסטייפלער).

ולאזן קצת, נספר את הידוע, שאילו הגרי"ז ובניו בעקבותיו העריכו מאד את כח הפסק וההוראה של הגרצ"פ והפנו אליו שאלות.

[פרי יהושע]

כל האשכול הזה לא נראה לי מתאים לאלול.
ממ"נ, אם אין הסבר הרי זה ביקורת על החזו"א (ועוד יותר גיסו זצוק"ל) ואם יש הסבר הרי זה ביקורת על הגרצ"פ. ושניהם מיותרים לגמרי.
ובמכח"ת הרב פרי יהושע, חילוק בדרכי הלימוד לא מסביר אפס קצהו מהיחס (במיוחד של הסטייפלער).

ולאזן קצת, נספר את הידוע, שאילו הגרי"ז ובניו בעקבותיו העריכו מאד את כח הפסק וההוראה של הגרצ"פ והפנו אליו שאלות.

אלול זה משהו סוביקטבי. אגב [אולי גם לא באלול] יחסו של הסטפליר לרבנים "מטעם", לא היה סמטרי כמו שחושבים אולי בבני ברק, ידוע לי מעובדות.

[איש_ספר]

הכל סוביקטיבי חוץ מאמיתות התורה ובכלל זה החובה לשמור על כבודם של חכמים.
יחסו המתמיה של הסטייפלער לגרצ"פ הוא ידוע מאד והדיון בו הוא לא לכבודו של הסט'.

[פרי יהושע]

הכל סוביקטיבי חוץ מאמיתות התורה ובכלל זה החובה לשמור על כבודם של חכמים.
יחסו המתמיה של הסטייפלער לגרצ"פ הוא ידוע מאד והדיון בו הוא לא לכבודו של הסט'.

סליחה מי לא שמר על כבודם של החכמים?, איני יודע דבר על יחסו של הסטפליר, ציינתי שלא כל דבר יודעים, למשל היה מקרה בלי שמות שרצו לפרסם מכתב על רב אחד והסטפילר התנגד בגלל שאמר שיש לו זכויות רבות, בוודאי שיש לפעמים שמגבשים דעה והיא נחרצת לפעמים ונובעת מתקופת מאבק ומכל מיני סיבות, לא צריך באמת להתייחס לזה, אם זה אכן פוגע באווירת האלול למאן דהו אני מפסיק ישר את הדיון.

[איש_ספר]

דברי לא היו מכוונים אליך, אלא לנושא האשכול.
לאור עדותך על חוסר היכרותך בדבר יחסו של הסטייפלער לרב פרנק אני מבין מאיפה הגעת להשערה המוזרה שחילוק דרכי לימוד ופסק שנו כאן.
אני לא משמש כאן כמטיף בשער, כתבתי את דעתי הענייה, השומע ישמע וכו'.

[מלאעולם]

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?t=7724

אין שם כלום. תודה.

מועתק משם:
פרשה מענינת מאד היא ההתכתבות של הגרצ"פ עם מרן הגרח"ע בו ביקש ממנו למנוע מאחד הרבנים [כמדו' הרב ז'ק] שהוזמן ע"י העדה החרדית לבוא ולכהן במקומו של מרן הגרי"ח זוננפלד, בטענה כי יש כבר את הרב קוק, הגרח"ע השיב לו בתקיפות גדולה כי העדה החרדית היא קהילה לעצמה מאז ומקדם ורשאית למנות ככל אשר תרצה.
בספר אגרות רח"ע יש מכתבים מזה.
ביומנו של ר' משה בלויא שהתפרסם בהמבשר גם יש מזה.
ובמקור נוסף מובא כי החזו"א מוילנא ג"כ התרעם על הדרישה המוזרה הזאת.

[קו ירוק]

הכל סוביקטיבי חוץ מאמיתות התורה ובכלל זה החובה לשמור על כבודם של חכמים.
יחסו המתמיה של הסטייפלער לגרצ"פ הוא ידוע מאד והדיון בו הוא לא לכבודו של הסט'.

הסטייפלער לא ביקש מהוד מעלתו לסנגר עליו או לשמור על כבודו במה שהוא ראה לנכון לנהוג כצורך השעה (ואכ"מ)..
זו חוצפה (או ילדות) אמיתית וזלזול בסטייפלער לזכרו תאוות נפש.
ואם מראש הערת שדיון זה אינו מתאים לאלול, התרסה זו חמורה שבעתיים מעצם נידון האשכול

[איש_ספר]

אם אתה חושב שכל מה שהסטייפלער הקדוש נהג בד' אמותיו, כולל דברים שהוא נהג "לצורך השעה" כהגדרתך, דברים שהוא לא ראה כל ענין לפרמסם ברבים, הם דברים שראוי לפרסמם וללמוד מהם גופי תורה, הרי כבר קדמך הרב אורחות רבינו. לענ"ד וכ"ד רבים ושלמים לא זו העיר.

[מתפעל]

יש לציין את שיתוף הפעולה בין הגרצ"פ והחזו"א בענין גיוס בנות.
הגרצ"פ היה מהרבנים שהלכו לבן גוריון להעביר את הגזירה, ודמעותיו של הגרצ"פ, אני משער הובאו לידיעת החזו"א.
באמת מעניין אם הגיב בזמנו לטובה על פועלו של הגרצ"פ עם שאר גדולי התורה.

האם אין שום התכתבות ביניהם?

[שומר-הגחלת]

לפי הנכתב בגאון ההוראה לתולדות הגרצ"פ פראנק (ח"ב עמ' 525) הגרצ"פ שלח מכתב לחזו"א עם הערות לספרו על כלאיים והחזו"א השיב לו מכתב וכתב "שמחתי מאוד מדבריו האמיתיים והנני משיב לו תשואות חן"

[יבנה]

יש לציין את שיתוף הפעולה בין הגרצ"פ והחזו"א בענין גיוס בנות.
הגרצ"פ היה מהרבנים שהלכו לבן גוריון להעביר את הגזירה, ודמעותיו של הגרצ"פ, אני משער הובאו לידיעת החזו"א.
באמת מעניין אם הגיב בזמנו לטובה על פועלו של הגרצ"פ עם שאר גדולי התורה.

האם אין שום התכתבות ביניהם?

היכן מוזכר שיתוף פעולה ביניהם? בבדיקה בספרי פאר הדור ומעשה איש לא מצאתי שום קשר ביניהם. בכ"ז ודאי שידע ממשלחת הרבנים לב"ג שכלל גם את אחיו ר' מאיר קרליץ.
בספרים הנ"ל מצאתי התייחסות יחידה של החזו"א על רצ"פ המצורף, מאידך בספרי הר צבי הוא דן כמה פעמים בדברי החזו"א.
ההתכתבות היחידה ביניהם הבאתי לעיל.

[קו ירוק]

אם אתה חושב שכל מה שהסטייפלער הקדוש נהג בד' אמותיו, כולל דברים שהוא נהג "לצורך השעה" כהגדרתך, דברים שהוא לא ראה כל ענין לפרמסם ברבים, הם דברים שראוי לפרסמם וללמוד מהם גופי תורה, הרי כבר קדמך הרב אורחות רבינו. לענ"ד וכ"ד רבים ושלמים לא זו העיר.

לא המדובר על מעשים שהסתירם או לא הסתירם, נהג בצנעא או בפרהסיה, אלא על המילים; 'והדיון בו הוא לא לכבודו של הסט'.', וזה אין הדעת סובלתו - על קדוש השם מכובד. ואילולי הוא והנהגותיו כאלו ואחרות מי יודע איך היה נראה הציבור התורתי כיום (טרום החושך יכסה ארץ). יחד עם זאת מי מפקפק בגאונותו הנוראה של הגרצ"פ, או מי אינו נהנה מספריו.

[צולניק]

בשורה התחתונה נדמה כי במקרה הזה יד המתנגדים על העליונה, וכי מעמדו ופסקיו של הגרצ"פ אינם תופסים את המקום הראוי להם בקרב תופשי התורה.

[לעומקו של דבר]

אגב המוזכר במעשה איש, יודעני שבמלחמתו האדירה של הגרצפ"פ בפרשת גיוס בנות ושירות לאומי (בין השאר הוא ניסח את הכרוז של יהרג ואל יעבור כפי הצילום הידוע) השתנה יחס החזו"א לטובה.
שמעתי מאדם ידען ודייקן.

[שש ושמח]

בשו"ת וחידושים חזו"א תמ"ג נדפס גליונות החזו"א על מה שכתב הגרצ"פ להשיג על החזו"א [בכרם ציון תש"ה? ונד' גם בהר צבי או"ח ר"ח].
וכמדומני שגם סימן שצ"ו שם הוא תשובה להשגות הגרצ"פ.

[פרי יהושע]

דברי לא היו מכוונים אליך, אלא לנושא האשכול.
לאור עדותך על חוסר היכרותך בדבר יחסו של הסטייפלער לרב פרנק אני מבין מאיפה הגעת להשערה המוזרה שחילוק דרכי לימוד ופסק שנו כאן.
אני לא משמש כאן כמטיף בשער, כתבתי את דעתי הענייה, השומע ישמע וכו'.

בקשר לחזו"א! איני יודע אם נכון מה שכתבתי, אבל לא אמרתי זאת מעצמי שמעתי זאת מפי חכמים מהדור הקודם, נכון או לא תחליטו אתם! הלא אתם גם יודעים יותר וגם יודעים על הסטייפלר [כאילו שהוא והחזו"א חד גופא הם], אני מבין שאולי מעורב כאן היחס למדינה והמשך הרב קוק וכו', אבל כבר בבסיס יש חילוק, לפי דעתי זה דבר שגם השפיע, נכון שהיו לו וויכוחי אהבה גם עם כל חכם שלא יהיה כמו ר' איסר זלמן וכו' כי הרי הוא היה השונה ולא הם, מכל מקום ברגע שדבר תפס גם במישור המעשי כמו היתר מכירה וכדו' בוודאי שההתנגדות גדלה, עוד הפעם אולי כל חטאתי שנסתי לרכך קצת את העמדות, כמו שאני מבין באמת בבסיס הדברים לא הוקצנו כ"כ, וראיה מכל מה שנכתב כאן לעיל.

[מלאעולם]

מתוך ספר 'רבבות אפרים' הקדמה שלישית ובה מובא פרקי תולדותיו של רבי ברוך יצחק לוין רבה של 'מקור חיים':

ממ.png (95.29 KiB) נצפה 13398 פעמים

[פרי יהושע]

מתוך ספר 'רבבות אפרים' הקדמה שלישית ובה מובא פרקי תולדותיו של רבי ברוך יצחק לוין רבה של 'מקור חיים':

ממ.png

מהו ספר רבבות אפרים זה?

[מלאעולם]

מתוך ספר 'רבבות אפרים' הקדמה שלישית ובה מובא פרקי תולדותיו של רבי ברוך יצחק לוין רבה של 'מקור חיים':

ממ.png

מהו ספר רבבות אפרים זה?

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 30&hilite=

[פרי יהושע]

תודה, חשבתי מלכתחילה כך, אבל לא הבנתי את הקשר, אולי אפשר להסביר את הקשר בין ממפיס---לירושלים.

[בברכה המשולשת]

תודה, חשבתי מלכתחילה כך, אבל לא הבנתי את הקשר, אולי אפשר להסביר את הקשר בין ממפיס---לירושלים.

למיטב זכרוני הגהמ"ח רבב"א זצ"ל הוא במקור בן א"י

[מאת הלוי]

כל האשכול הזה לא נראה לי מתאים לאלול.
ממ"נ, אם אין הסבר הרי זה ביקורת על החזו"א (ועוד יותר גיסו זצוק"ל) ואם יש הסבר הרי זה ביקורת על הגרצ"פ. ושניהם מיותרים לגמרי.
ובמכח"ת הרב פרי יהושע, חילוק בדרכי הלימוד לא מסביר אפס קצהו מהיחס (במיוחד של הסטייפלער).

ולאזן קצת, נספר את הידוע, שאילו הגרי"ז ובניו בעקבותיו העריכו מאד את כח הפסק וההוראה של הגרצ"פ והפנו אליו שאלות.

אם זה לא מתאים אז לא רק לאלול. ואם זה מתאים אז גם באלול. ב. יש בזה בחינת תורה היא וללמוד אני צריך לידע ההסתייגות אם נבעה מדרך הפסק או מהשקפותיו, ואין זה כלל ביקורת לא על החזו"א ולא על הגרצ"פ כמו שלספר על דעות הרב קוק ומחלוקת הרבנים עמו אין זה ביקורת על אף אחד מהצדדים.
ב ומש"כ על הגרי"ז ידוע כמו כן שהגאון מטשעיבין שהגיע לארץ לא הסכים להורות כאן והפנה את כל השואלים אל הגרצ"פ או אל הגר"מ ראטה בעל קול מבשר.

[עתניאל בן קנז]

כל האשכול הזה לא נראה לי מתאים לאלול.
ממ"נ, אם אין הסבר הרי זה ביקורת על החזו"א (ועוד יותר גיסו זצוק"ל) ואם יש הסבר הרי זה ביקורת על הגרצ"פ. ושניהם מיותרים לגמרי.
ובמכח"ת הרב פרי יהושע, חילוק בדרכי הלימוד לא מסביר אפס קצהו מהיחס (במיוחד של הסטייפלער).

ולאזן קצת, נספר את הידוע, שאילו הגרי"ז ובניו בעקבותיו העריכו מאד את כח הפסק וההוראה של הגרצ"פ והפנו אליו שאלות.

אם זה לא מתאים אז לא רק לאלול. ואם זה מתאים אז גם באלול. ב. יש בזה בחינת תורה היא וללמוד אני צריך לידע ההסתייגות אם נבעה מדרך הפסק או מהשקפותיו, ואין זה כלל ביקורת לא על החזו"א ולא על הגרצ"פ כמו שלספר על דעות הרב קוק ומחלוקת הרבנים עמו אין זה ביקורת על אף אחד מהצדדים.
ב ומש"כ על הגרי"ז ידוע כמו כן שהגאון מטשעיבין שהגיע לארץ לא הסכים להורות כאן והפנה את כל השואלים אל הגרצ"פ או אל הגר"מ ראטה בעל קול מבשר.

ידוע למי???
אודה לך אם תוסיף מקור לדבריך. (לא מבין החוגים המאדירים את שמו של ה'קול מבשר').

[מאת הלוי]

אאל"ט בספר על הגאון מטשעיבין כך מופיע . יתכן שמס' פעמים בהקשרים שונים. כעת הוא איננו תח"י אבל זכורני מעת שקראתי בו.

[מאת הלוי]

מצאתי את הספר "שר התורה" על הגאון מטשעבין . (ספר נפלא . שונה מאד מהביוגרפיות הקלאסיות על גדולי הדור) וכרגע אני מוצא רק התייחסות אל הגרצ"פ בהקשר של הנ"ל ולא על הגר"מ ראטה. אם כי מופיעים שם מס' תיאורים (מרבי אליהו דרמר ורבי יעקב אדלשטיין) אודות ההערכה העצומה שרחש הגאון מטשעיבין לגר"מ ראטה זצ"ל

[פרי יהושע]

תודה, חשבתי מלכתחילה כך, אבל לא הבנתי את הקשר, אולי אפשר להסביר את הקשר בין ממפיס---לירושלים.

למיטב זכרוני הגהמ"ח רבב"א זצ"ל הוא במקור בן א"י

גם אני זוכר משהו כזה, האם ביסודו בן ירושלים, או שסתם רחבות הדעת יש כאן, וקשרים מעבר לים בפרט אם רבנים מכהנים, זו תופעה מצויה ביותר באותה תקופה, רק כאן זה נראה כדור אחרי.

[יבנה]

תודה, חשבתי מלכתחילה כך, אבל לא הבנתי את הקשר, אולי אפשר להסביר את הקשר בין ממפיס---לירושלים.

למיטב זכרוני הגהמ"ח רבב"א זצ"ל הוא במקור בן א"י

גם אני זוכר משהו כזה, האם ביסודו בן ירושלים, או שסתם רחבות הדעת יש כאן, וקשרים מעבר לים בפרט אם רבנים מכהנים, זו תופעה מצויה ביותר באותה תקופה, רק כאן זה נראה כדור אחרי.

נולד בירושלים ובבחרותו נסע לארה"ב לבדו כדי לפרנס את משפחתו שנשארו בא"י. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%9C%D7%98

[וונדרבר]

הוא מספר בעצמו שיצא מירושלים בהיותו בן י"ט.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?188226&pageid=P0014

[יבנה]

רצ"פ היה מתומכי היתר המכירה בשמיטה עי' כאן viewtopic.php?t=18774, גם היה ממיסדי ומעמודי התווך של הרבנות הראשית.
החזו"א מאד לא אהב אותם הדברים וראה בהם הרס היישוב, והסטייפלר לחם בכמה דברים שיתקבלו שיטות החזו"א כגון בשיעורים ועוד.

[קו ירוק]

יש להבדיל בין השתדלותו של הסטייפלער לענין שיעורים, לבין מלחמתו ב'דעות'.
מקימי הדור התורני שקם בא"י אחרי החורבן מאפס! זה הסטייפלער והרב שך. הם נתנו את הצביון של הדור הזה, ובזכותם הוא קם.
ומלחמתו היתה בכל מה שייצג השקפה שונה מזו, או קרירות נוסח הפשרנים או אלה שחיזקו את הפשרנים.

[יבנה]

יש להבדיל בין השתדלותו של הסטייפלער לענין שיעורים, לבין מלחמתו ב'דעות'.
מקימי הדור התורני שקם בא"י אחרי החורבן מאפס! זה הסטייפלער והרב שך. הם נתנו את הצביון של הדור הזה, ובזכותם הוא קם.
ומלחמתו היתה בכל מה שייצג השקפה שונה מזו, או קרירות נוסח הפשרנים או אלה שחיזקו את הפשרנים.

הסטייפלר נלחם עם ר' חיים נאה ולא הסתפק רק בהשתדלות.
בכל אופן המעיין בספר הנ"ל http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... 9190042762 בפרט בעמודים יא ואילך וכ"א ואילך ונ' ואילך יראה שהיתה בזה מלחמה שלמה בין תלמידי שניהם ולא כיבדו זה את רבו של זה.