בן מיכאל כתב:גם מדברי הרמב"ם בקידוש החודש מוכח כי נשארו יהודים ביהודה בין חורבן בי"ר לבניין בי"ש, וראה במבואי למלכים שהבאתי עוד דעות רבות שכתבו כיוצא בזה.
לענין כתב:לשלימות הענין - אציין כי ציונם הוא סמוך ונראה אצל שמעון הצדיק הכהן הגדול.
עקביה כתב:בן מיכאל כתב:גם מדברי הרמב"ם בקידוש החודש מוכח כי נשארו יהודים ביהודה בין חורבן בי"ר לבניין בי"ש, וראה במבואי למלכים שהבאתי עוד דעות רבות שכתבו כיוצא בזה.
לענ"ד הרמב"ם לא התכוון לחלוק על הגמרא, וכמש"כ כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=35464#p389005
היכן ניתן למצוא את מבואך?
עקביה כתב:בן מיכאל כתב:גם מדברי הרמב"ם בקידוש החודש מוכח כי נשארו יהודים ביהודה בין חורבן בי"ר לבניין בי"ש, וראה במבואי למלכים שהבאתי עוד דעות רבות שכתבו כיוצא בזה.
לענ"ד הרמב"ם לא התכוון לחלוק על הגמרא, וכמש"כ כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=35464#p389005
היכן ניתן למצוא את מבואך?
עקביה כתב:מקדש מלך כתב:עקביה כתב:הכוונה ללשון הרמב"ם: "אילו איפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל".
בלשונו זו יש משמעות שמעולם לא קרה שבני ארץ ישראל נעדרו מארץ ישראל.
מקדש מלך כתב:אני מבין שהדברים מוסבים לפניהם ואחריהם: אילו איפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, "ולא יהיה שם בית דין ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ". שרק זה נחשב להיעדרות מוחלטת.
מקדש מלך כתב:ובכל מקרה, הרי הרמב"ם מדבר בספר המצוות אפילו על ביטול לשעה לכאורה, שהרי הנושא הוא ביטול אפשרות קידוש החודש, ואם כן ודאי שזה לא מה שקרה בגלות בבל, שהרי זה בדיוק הוא הבטיח שלא לעשות.
יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים - תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך - מי שצריכין אות, יצאו אלו שהן גופן אות!
ימים שישראל צריכין להעמיד אות על עצמן להכיר שהם מחזיקים בתורתו של הקדוש ברוך הוא, יצאו שבתות וימים טובים שהן עצמן אות בין הקדוש ברוך הוא לישראל דכתיב (שמות לא) כי אות היא ביני וביניכם.
בן מיכאל כתב:אגב סה"מ הוא מתורגם, כך שיתכן שהדיון כלל לא רלוונטי.
והנני מוסיף לך באור: אילו הנחנו, למשל, שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל - חלילה לא"ל מלעשות זאת, לפי שכבר הבטיח שלא ימחה ולא ישרש את-שארית האומה לגמרי - [ואילו הנחנו], שלא יהי' בית דין בנמצא, ולא יהי' בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ ישראל - הרי אז לא הי' חשבוננו זה מועיל לנו כלל בשום אופן, לפי שאין לנו לחשב בחוצה לארץ ולעבר שנים ולקבוע חודשים אלא באותם התנאים הנזכרים, כמו שביארנו "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם" (ישעי' ב, ג).
ואבאר, הנה דעת הרמב"ם אחר חורבן בית ראשון אעפ"י (נ"ב) [שנ"ב] שנה לא עבר איש ביהודה [שבת קמ"ה ע"ב] מ"מ היו סמוכים בבבל והרי היא כארץ ישראל לענין קידוש החודש, אך אחר שבטלו סמוכים, הסמוכים האחרונים קדשו כל החדשים והשנים עד ביאת הגואל, מ"מ זה לא יועיל אלא אם כן יושב עכ"פ שום ישראל בארץ ישראל ולדידי' הוקדשו החדשים ההמה ע"פ חשבונות של הסמוכים האחרונים הלל וחבריו ומשם קדושה יוצא לכל ישראל, אבל אי ח"ו הי' בטלה ישיבת ארץ ישראל בזמן הזה, בטל גם הקידוש ההוא ורוב מצות בטלות חלילה, על כן עלינו לקיים הספקת ישיבתם בכל מאמצי כחינו,
עקביה כתב:אמת שמפשטות לשון הכתוב המובא לעיל:
נחמיה פרק א, ב-ג
(ב) וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי וְעַל יְרוּשָׁלִָם:
(ג) וַיֹּאמְרוּ לִי הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה בְּרָעָה גְדֹלָה וּבְחֶרְפָּה וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפֹרָצֶת וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ:
וכן מלשון רש"י שם (האם ברור שרש"י כתב פירוש זה?):
ואשאלם על היהודים וגו' - שאלתי להם על ענין פליטת היהודים אשר נשארו בירושלים מן השבי של בבל.
הפליטה - על שם שנצולו מגלות בבל.
הנשארים שם וגו' - אותם היהודים אשר נשארו שם במדינת ירושלים.
נראה שמדובר ביהודים שמעולם לא גלו מא"י, אבל ביומא (נד.) מובאת בריתא: תניא, רבי יוסי אומר: שבע שנים נתקיימה גפרית ומלח בארץ ישראל. כלומר כל א"י הייתה חריבה ומן הסתם אי אפשר היה להתקיים בה באותן שנים.
מה גם, שרש"י הנ"ל כותב שאותם יהודים נשארו ב"מדינת ירושלים", כלומר ביהודה ולא סתם בא"י, ועל יהודה נאמר בגמ' בשבת המובאת לעיל באשכול וביומא שם שחמישים ושתים שנה לא עבר בה איש.
וצ"ע.
אליעזר ג כתב:מדובר בנחמיה שעלה בזמן מאוחר יותר מאשר בניין המזבח וגם בניין הבית [למיטב זכרוני] והאנשים עליהם הוא מדבר הם אלו שעלו בעליות הקודמות לכך במסגרת שיבת ציון וזה ברור לחלוטין מהמשך הדברים בנחמיה ומכאן לא קשה כלל.
עקביה כתב:אליעזר ג כתב:מדובר בנחמיה שעלה בזמן מאוחר יותר מאשר בניין המזבח וגם בניין הבית [למיטב זכרוני] והאנשים עליהם הוא מדבר הם אלו שעלו בעליות הקודמות לכך במסגרת שיבת ציון וזה ברור לחלוטין מהמשך הדברים בנחמיה ומכאן לא קשה כלל.
הרי הוא מדבר במפורש על אנשים ש"נשארו מן השבי".
אליעזר ג כתב:עקביה כתב:הרי הוא מדבר במפורש על אנשים ש"נשארו מן השבי".
נשארו בחייהם וביהדותם מהשבי שנשבה לבבל .
אליעזר ג כתב:אדרבא נשארו מהשבי משמע שנשבו ושרדו.
עקביה כתב:אליעזר ג כתב:עקביה כתב:הרי הוא מדבר במפורש על אנשים ש"נשארו מן השבי".
נשארו בחייהם וביהדותם מהשבי שנשבה לבבל .
היו כאלה שלא נשארו ביהדותם? ומה העניין להזכיר 'נשארו בחייהם' כשבעים שנה לאחר שגלו?אליעזר ג כתב:אדרבא נשארו מהשבי משמע שנשבו ושרדו.
מן הסתם רוב הגולים שרדו. ומ"מ אין עניין להזכיר נתון זה כעת.
'נשארו מן השבי' משמע לא פחות - הקהילה שנשארה לפליטה ולא נשבתה כאשר כולם כן נשבו.
אליעזר ג כתב:אבל הרי לא מדובר על הקהילה הזו כפי שאתה אומר ,כי מה עשה נחמיה, שהגיע ליהודה בנה חומות ירושלים ומוזכרות שם הרבה משפחות שמופיעים בעליות השונות , אלא שהכוונה בפליטי השבי להגדיר את צערם ואומללותם שהם גם נשבו או אבותיהם וגם עכשיו הם במצב ירוד ועיין שם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 249 אורחים