נפל מהגג ונתקע באשה

[שמואל דוד]

לכאורה דבר זה אי אפשר ומדוע כתבה הגמרא?

[אמסטרדם]

אולי משום דרוש וקבל שכר.

[חד ברנש]

כאפשרות רחוקה-רחוקה הדבר אפשר.
ולפעמים חז"ל ביררו גם כאלו דברים, כמו דינו של קן שבראשו של אדם (וידוע לעגן של המשכילים על זה וכו')

[עזריאל ברגר]

הרבה מהמקרים האלו נכתבו כדי ללמוד מהם את הגדרת הדין, ולפעמים דווקא בדורנו עם התפתחות הטכנולוגיה משתמשים בדיונים ה"מוזרים" שבגמרא כדי להכריע בספקות המתחדשים.
(לדוגמא: כל הדיונים על פתיחת זרם מים והחילוק בין כוח ראשון לכוח שני וכו׳ (ישנם בדיני נט"י, שחיטה, רוצח ואולי בעוד מקומות בגמרא) - רלוונטיים ביותר לדיני חשמל)

[שמואל דוד]

תודה לכולם!

[איש_ספר]

יש בענין זה "שיחה נאה" של השופט משה זילברג בספרו כך דרכו של תלמוד. כדאי מאד לראות את הדברים שם. בחינת שפת"י...

[שמואל דוד]

יש בענין זה "שיחה נאה" של השופט משה זילברג בספרו כך דרכו של תלמוד. כדאי מאד לראות את הדברים שם. בחינת שפת"י...

נא לשלוח

[ירושלים]

תוס' שבת קנב ע"ב: ומה שהביא ראיה מעירובין יש דוחין דאף על פי שאין רגילות לעשות כסוי ארון מבעלי חיים, כמה דברים אשכחן דלא שכיחי ומיירי בהו הש"ס, להראות לנו הדין ודרוש וקבל שכר כדאמרינן בבהמה המקשה (חולין דף ע.) בלעתו חולדה והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו מהו הדביק שני רחמים ויצא מזה ונכנס לזה מהו ואף על פי שזה לא יהיה לעולם, ועיין תוספות כתובות ד ע"ב וסנהדרין מז ע"ב

ועי' תוספות יבמות קב ע"ב: ומי איכא כי האי גוונא, וא"ת דבפ' בהמה המקשה (חולין ע. שם) שואל הש"ס בלעתו חולדה בבת אחת וכן הדביק ב' רחמים זה בזה ואם כן מאי קאמר הכא ומי איכא כהאי גוונא. ואר"י דודאי פשיטא ליה שיכול להיות אלא מיבעיא ליה ומי הויא חליצה כה"ג הלא אין דרך בני אדם לנעול בו ומשני דדרך הוא דחזיוה רבנן לרב יהודה כו'".

[עזריאל ברגר]

תוס' שבת קנב ע"ב: ומה שהביא ראיה מעירובין יש דוחין דאף על פי שאין רגילות לעשות כסוי ארון מבעלי חיים, כמה דברים אשכחן דלא שכיחי ומיירי בהו הש"ס, להראות לנו הדין ודרוש וקבל שכר כדאמרינן בבהמה המקשה (חולין דף ע.) בלעתו חולדה והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו מהו הדביק שני רחמים ויצא מזה ונכנס לזה מהו ואף על פי שזה לא יהיה לעולם, ועיין תוספות כתובות ד ע"ב וסנהדרין מז ע"ב

ועי' תוספות יבמות קב ע"ב: ומי איכא כי האי גוונא, וא"ת דבפ' בהמה המקשה (חולין ע. שם) שואל הש"ס בלעתו חולדה בבת אחת וכן הדביק ב' רחמים זה בזה ואם כן מאי קאמר הכא ומי איכא כהאי גוונא. ואר"י דודאי פשיטא ליה שיכול להיות אלא מיבעיא ליה ומי הויא חליצה כה"ג הלא אין דרך בני אדם לנעול בו ומשני דדרך הוא דחזיוה רבנן לרב יהודה כו'".

הדביק ב רחמים - מזכירים את זה בימינו לגבי פונדקאות, וכנ"ל.

[איש_ספר]

זילברג.jpg (271.45 KiB) נצפה 6197 פעמים

[אוהב ציון]

בעז"ה
תפארת ישראל אבות פ"ה משנה ז'

מיהו נ"ל דהנ"מ בדידעי ליה, אבל שרי ליה לצ"מ לאודועי אנפשיה באתרא דלא ידעי ליה (כנדרים דס"ב). ומה"ט שדר ליה שמואל לר' יוחנן י"ג גמלי ספק טריפתא [כחולין צ"ה ב']. וכ"כ רשאי הרב להטעות תלמידיו בתשובותיו (כברכות דל"ג ב'). אמנם הא דבעי רבא (חולין ד"ע ע"א) כרכו בסיב מהו וכו'. בלעתו חולדה והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו מהו. הדביק ב' רחמים ויצא מזל"ז. וכדומה בש"ס. נ"ל דאף דממש אי אפשר שיקרה כך, אפ"ה אין אלו שאלות של הבל ח"ו, ולא דמי להך דמנחות (דל"ז א') ששאל פלימיו מרבי באדם שיש לו ב' ראשים באיזה יניח תפילין, דא"ל או קום גלי או קבל עלך שמתא. וכ"כ בר' ירמיה שהיה רגיל לשאול דברים שאינן במציאות (ר"ה די"ג א' וסוטה דט"ז א') וכדומה, וכדבעי ברגלו א' תוך נ' אמה ורגלו א' חוץ לנ' אמה, ואפקוהו מבי מדרשא (כב"ב דכ"ג ב'), ולא הדר עיילוהו עד שדבר בהכנעה יתירה, אני איני כדאי ששלחתם אלי (כב"ב קס"ה ב'). דכל הנהו אגב שיטפא שאלו שלא כהוגן אבל בעיי דרבא הנ"ל, לא משום דרצה לידע הדין בהנך גוונא, רק רצה לידע טעם הדין בכל פטר רחם, אי תלה בשפת רחם, או בחלל, או באותו וולד או בגוונא אחריתא. וכ"כ בהך דאמרינן (יבמות נ"ד א') דבעי בנפל מהגג ונתקע ביבמות. ונתפקרו בה המינים שבזמננו. אבל לא הציצו הלא הרשעים אורה של תורה, דהרי חזינן מהש"ס הנ"ל דהוה מענשי מאד למאן דבעי דבר שאינו במציאות. רק גם התם לא רצה לידע הדין בהך גוונא, רק רצה לידע אם ביאה קונה ביבמה אפילו בלא התכוון לשום ביאה בעולם:

[שמואל דוד]

תודה רבה!!!

[עושה חדשות]

ראה עוד: viewtopic.php?t=19888#p193682

[אבןטובה]

בהוספה לתוס' כתובות ד:. שראינו בכמה דוכתי שחז"ל לא נשאו ונתנו בדברים דלא שכיחי ראה רש"י בבא מציעא מו. ד"ה איכפל תנא ובסנהדרין מח: א"ל רבינא לרבא מי איכא דוכתי דרמו ביה מת וארגי בגד למת ופרש"י ואת ואביי במילתא דליתיה פלגיתו ושם נה. רד"ה קבסתן שכ' צערתני ששאלתני דבר שאי אפשר ושם נט: רד"ה רד"ה הא אמרו ליה ע"ש. ונדה כו: שאמר רבי דבר שאינו שאלת וכה"ג מנחות לז. דבעי פלימו מרבי ילד בשני ראשים וא"ל או קום גלי או קביל שמתא ששאלו דבר שאינו ובקדושין נב: ובתוד"ה וכי אשה בעזרה מנין שכעס ר' יהודא על מה ששואלין דבר דלא שכיחא

[יאיר]

כאפשרות רחוקה-רחוקה הדבר אפשר.
ולפעמים חז"ל ביררו גם כאלו דברים, כמו דינו של קן שבראשו של אדם (וידוע לעגן של המשכילים על זה וכו')

דוקא קן נמצא גם נמצא בעבר, לא פעם.

[שמואל דוד]

אולי משום דרוש וקבל שכר.

ים של שלמה יבמות סימן ה:

659D8D30-5B06-4515-86C0-8EF6A9E5CD87.jpeg (130.66 KiB) נצפה 2825 פעמים

[סגי נהור]

זילברג.jpg

דברי אמת פשוטים למבין. ואגב, בכל החכמות כן הוא. גם הלומדים פיזיקה להבדיל נבחנים על מקרים בלתי מציאותיים כדי שיתאימו לתיאור המתמטי (במציאות תמיד מתערבים גורמים נוספים שמרחיקים את המאורע מהמשוואה הטהורה).

ויש להוסיף, שדוקא המקרים "הזרים" הם שמאפשרים לבוא לידי הכרעה ביסוד הדין. ולדוגמא בעלמא, לא נכריע כדבעי מהי רה"ר ומהי רה"י עד שלא נדון במיני מקומות שהם חצי רה"י וחצי רה"ר.

[חלא בר חמרא]

השופט זילברג כיוון לדברי המהר"ל בגור אריה ר"פ חקת פי"ט פט"ז שרצו לדעת גדר הדין עי"ש דברי נועם.
ודעת השל"ה תושבע"פ כלל ט"ו דיש נפ"מ לאופן אחר, או משום דרוש וקבל שכר.
ודעת התניא דף קנט: שאף אם לא יארע בעוה"ז מקרה כזה מ"מ נפ"מ בהיכלות עליונים בהמשכת חכמה עילאה והיכלי הקליפות עי"ש שהאריך.