בן שמקבל מתנה מאבא אם דינה כירושה

[איש טלז]

פסוק ביחזקאל פרק מו' פסוק טז'
כי יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו נחלתו היא לבניו תהיה אחוזתם היא בנחלה וכי יתן מתנה מנחלתו לאחד מעבדיו והיתה לו עד שנת הדרור ושבת לנשיא אך נחלתו בניו להם תהיה ע"כ
מבואר שנשיא שנותן מתנה לבנו אינן כדין מתנה החוזרת ביובל אלא כירושה [ראה בחידושי רמ"ש בב"ב בסוגיה דיכיר שהביא דין זה בכל אדם ולאו דווקא בנשיא ועי"ש מלבי"ם ורד"ק והעירו דבשו"ת יוסף אומץ להרב החיד"א סימן סא' כתב דדווקא בנשיא]

מישהו מכיר דין זה והאם נזכר בש"ס או בפוסקים וכו' ??

[ראיתי מציינים מרכבת המשנה פי"א שמיטה ויובל הי"ט ובמש"ח בפרשה זו ]

ואולי בזה יש לבאר דברי הרי"ף ב"ב דקמט' עי"ש ודוק להנ"ל

[איש טלז]

ראוי לציין
דהנה הראשונים דנו מדוע מחלק נכסיו בלשון מתנה אינו עוקר את דין הירושה ובפשוטו הוא כהרשב"ם מדאין לו ממון בשעת מיתה שירשו בניו וברשב"א הוסיף שאין כאן ממון ירושה
אמנם בתשובת חכמי פרובנציא [הו"ד בקמאי] תירץ בשם הריב"ם דאין כאן לשון עקירה מדאינו מחלק בלשון הכתובה בתורה [ודימה להא דאמרינן גבי הונאה דל"ה עקירה גמורה ] ועכ"פ מוכח שתורת מתנה לבנו יש בזה איזה קיום לירושה מחיים וע"כ בביטול סדרי היורש הו"ל מתנה על מה שכתוב בתורה ודוק

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

אאל"ט דיבר מזה בהערות הגרי"ש אלישיב לבכורות נב: (וציינו בזה גם לספר 'בכור דל' לבכורות שם).

[חיים]

אגב, אם המתנה כירושה, הרי שלעניין יובל מעלתה גדולה יותר מירושה רגילה. שכן הרמב"ם פוסק (שמיטה ויובל יא, כ) כדעת ר' יוחנן שהאחים שחלקו לקוחות הם, ומחזירים זה לזה ביובל. ולגבי מתנה לא שייך לומר שהוא כלוקח, וממילא אינו צריך להחזיר ביובל.