לבי במערב כתב:ידידיה כתב: . . אני מחפש לדעת המנהג למעשה בארץ זו, מי שמכיר אדם שזוכר את החיים שם בזמן שהיו יושביה היהודים עליה, יוכל לעזור לי ולשואלו. תודה רבה.
ידידיה כתב: . . עדיין שאלתי עומדת, כיצד נהגו בהונגריה בזמן שרוב יושביה עדיין היו בה?
------------------
לאחרונה יש כאן בארץ ישראל שמוכרין ערבות מהסוג הגדל בארהב ויתרונן [ או חסרונן] שטריותן ועמידותן ארוכה פי כמה ואינה נזקקת לאותן פטנטים
להשארת ירקות וזקיפותן של העלים.
דא עקא - שמזמן שמעתי ערעור עליהן , שכן בחזל סוכה פרק ד משנה ו מובא משנה ו
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיו מלקטין אותן מערב שבת ומניחים אותן בגיגיות של זהב, כדי שלא יכמושו.
וערבות הנל אין צורך לשימן בגיגיות כדי לשמרן ליום אחד !
וכאן שחזל לא השתמשו בהן ורוצים להסיק מכך שכלל אינן ערבות הכשרות ללולב.
ומהרהורים וערעורים - למעשה רב.
אחד מהמשמשים בבית הר אליישיב זצלסיפר שהביא לו פעם לברך על לולב והגיש לו ערבות יפות מהזן העמיד הנל.והרב אמר לו תביא לי את הסוג הרגיל.
אין בידי פרטים מעבר לכך [ את שם המשמש שמעתי]האם היה בכך חומרא או ממש פסילה .
כמו"כ הרב ח' גרינוואלד זצל מבכירי דייני בעלז גם הוא ראה טענה זו הוכחה לכך שאינן ראויות ללולב.
אגב לגבי הטענה שלערבה הבוכייה אין מסורת , קצת קשה שהרי לכאורה כך ניתן לטעון גם לגבי הערבות מארהב העמידות כנל.
ובהונגריה עוד ערבה בוכיה מפורסמת ומסוג אחר.
בחצר בית הכנסת הגדול בבודפסט ברחוב דוהאני נמצא עץ החיים, אנדרטה "הערבה הבוכייה", לזכר קורבנות מלחמת העולם השניה שהייתה כאן בבודפשט. האנדרטה עשויה ממתכת, ומורכבת מעלים קטנים ועליהם כתובים השמות של כל אחד מיהודי הגטו שנספו במלחמת העולם השניה. עץ הערבה "הבוכיה" מסמל את הצער וההרס שספגה הקהילה היהודית, . האנדרטה עוצבה ע"י האמן ההונגרי אימרה ורגה וניתן להתרשם ממנה גם ללא כניסה אל בית הכנסת.
- ערבה בוכייה 2.png (601.22 KiB) נצפה 2212 פעמים
צילם קובי פינקלר