אבקש את עזרת החכמים דנן בתעלומה שמצאתי במגן אברהם
במגן אברהם סי' תרפ"ה כתב שיוצאים קריאת פ' זכור גם עם קריאת פ' ויבוא עמלק, ומסיים בסוף דבריו 'וכ"ה ברא"ם סי' ב'.
וז"ל: וכן בסמ"ק כתב מ"ע זכור את אשר עשה, ואם כן צריך ליזהר יותר שישמעו קריאת פרשת זכור בי' ממקרא מגילה בזמנה אלא שהעולם לא זהירי בהכי עכ"ל. ול"נ ליישב מנהג העולם דאטו מי כתיב בתורה שיקראו דוקא בשבת זה אלא שחכמים תקנו בשבת זו הואיל ושכיחי רבים בבה"כ וסמוך לפורים כדי לסמוך מעשה עמלק למעשה המן כמ"ש הלבוש וא"כ כששומע בפורים פרשת ויבא עמלק נמי זוכר מעשה עמלק ויוצא י"ח וכ"ה ברא"ם סי' ב'.
חיפשתי בשו"ת הרא"ם במקום המצויין וכן בשאר חלקי הספר ולא מצאתי שמדבר על כך כלל. כמו כן בשו"ת מים עמוקים לרא"ם גם לא מצאתי דבר בנידון.
חשבתי אולי הכוונה לר"א ממיץ, אך גם בספר יראים לא מצאתי לכך רמז.
אשמח אם לאי מי מהחכמים דנן פתרונים.