איתור דברי הרא"ם המובאים במגן אברהם

[הברכות]

אבקש את עזרת החכמים דנן בתעלומה שמצאתי במגן אברהם

במגן אברהם סי' תרפ"ה כתב שיוצאים קריאת פ' זכור גם עם קריאת פ' ויבוא עמלק, ומסיים בסוף דבריו 'וכ"ה ברא"ם סי' ב'.

וז"ל: וכן בסמ"ק כתב מ"ע זכור את אשר עשה, ואם כן צריך ליזהר יותר שישמעו קריאת פרשת זכור בי' ממקרא מגילה בזמנה אלא שהעולם לא זהירי בהכי עכ"ל. ול"נ ליישב מנהג העולם דאטו מי כתיב בתורה שיקראו דוקא בשבת זה אלא שחכמים תקנו בשבת זו הואיל ושכיחי רבים בבה"כ וסמוך לפורים כדי לסמוך מעשה עמלק למעשה המן כמ"ש הלבוש וא"כ כששומע בפורים פרשת ויבא עמלק נמי זוכר מעשה עמלק ויוצא י"ח וכ"ה ברא"ם סי' ב'.

חיפשתי בשו"ת הרא"ם במקום המצויין וכן בשאר חלקי הספר ולא מצאתי שמדבר על כך כלל. כמו כן בשו"ת מים עמוקים לרא"ם גם לא מצאתי דבר בנידון.
חשבתי אולי הכוונה לר"א ממיץ, אך גם בספר יראים לא מצאתי לכך רמז.

אשמח אם לאי מי מהחכמים דנן פתרונים.

[לםרבה המשרה]

מסתמא הכוונה לפירוש רא"ם לסמ"ג

[הברכות]

מסתמא הכוונה לפירוש רא"ם לסמ"ג

פירוש הרא"ם על הסמ"ג יש מעט מאוד. רק על הלכות חמץ ומצה, שופר, יום הכיפורים, סוכה, לולב, פורים, חנוכה, ערבי שבתות, ימים טובים.
חיפשתי בפירושו על הלכות מגילה, ולא מצאתי דבר הקשור לעניננו.

[אמרתי אחכמה]

מסתמא הכוונה לפירוש רא"ם לסמ"ג

פירוש הרא"ם על הסמ"ג יש מעט מאוד. רק על הלכות חמץ ומצה, שופר, יום הכיפורים, סוכה, לולב, פורים, חנוכה, ערבי שבתות, ימים טובים.
חיפשתי בפירושו על הלכות מגילה, ולא מצאתי דבר הקשור לעניננו.

אולי כוונת המג"א לקטע זה. והוא אכן בסימן ב.

הראם.jpg (173.88 KiB) נצפה 3097 פעמים

[איש_ספר]

גם אני חיפשתי בשנה זו דברי הרא"ם ולא מצאתי. ושו"מ כמה חכמים שתמהו על זה (זכר עשות ארגואטי, והגרח"ז גרוסברג). ראיתי את ביאורי רא"ם לסמ"ג בקטע שהעלה כן הרב אמרתי, אבל אני לא רואה רמז למה שכתב המג"א שם בשמו.

[קאצ'קלה]

עד שאין מחליטים בזה דבר ברור, יש להעלות את האפשרות - אם יסכימו החברים - שהציון לרא"ם אכן עולה על ביאור הרא"ם לסמ"ג (אליו ציין הרב אמרתי). אלא שהדברים נסובים אל מה שכתב המג"א לפני כן מסמ"ק "אלא שהעולם לא זהירי בהכי", כלומר לשמוע את קריאת פרשת זכור בזמן שתיקנו חכמים. ואחרי שהמג"א ניסה ליישב את מנהג העולם שאינם שומעים את קריאת פרשת זכור בזמן (והם סומכים על מה ששומעים בפורים את קריאת ויבא עמלק), הוא מביא את דברי הרא"ם, שכיון שאין זה מתיקוני משה רבינו, לא הקפידו בני הכפרים לשמוע קריאת פרשת עמלק ואפילו בפורים.

[איש_ספר]

לא הבנתי. המג"א מביא שלא זהירי לשמוע זכור, ומה יש לו מהרא"ם שאומר שאין שומעין ויבוא עמלק?

[קאצ'קלה]

לא הבנתי. המג"א מביא שלא זהירי לשמוע זכור, ומה יש לו מהרא"ם שאומר שאין שומעין ויבוא עמלק?

בשניהם (קריאת פרשת זכור וקריאת ויבא עמלק) מדובר אודות קריאת מעשה עמלק. והכוונה שאין שומעים מחיית עמלק בזמן שקבעו חכמים לכך.

[איש_ספר]

איני יודע מה כבודו שח. הראשונים תמהו שאין זהירים לשמוע פרשת זכור ולא תמהו על שאין שומעין פרשת ויבוא עמלק. ואין תקנת חכמים לקורא ויבוא עמלק אלא להשלים פרשיות. בקיצור איני מבין כלום.