הודעהעל ידי מתפעל » ה' ספטמבר 15, 2022 6:40 am
לכבוד יום הדין, יום יבבא יהא לכון
דברי התעוררות לפני תקיעות שאמר הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל
בישיבה בסלבודקא , כפי שהביא דבריו הרב בנימין טרכטמן שלמד שם, הנ"ל היה רב במיזורי ארה"ב, והו"ל קובץ "שבט בנימין". אח"כ עלה ארצה וגר בבני ברק ולמד בכולל של ישיבת פונביז.
"התוספות (ר"ה ל"ג) כתבו שמה שתוקים מאה קולות, הוא מכיון שכתוב "ותיבב אם סיסרא", ושם היו מאה קולות.
לכן גם בתקיעת שופר שכתוב בתורה יום תרועה ומתרגם התרגום יום יבבא, צריך להיות מאה קולות.
וצריך ביאור, שכשרצו חז"ל להביא ראיה על המאה קולות, הביאו מהטמאה הזאת שבנה ערך מלחמה עם ישראל?
ומה זה קשור לתקיעות של יום הדין.
אכן בסיסרא נאמר ותיבב אם סיסרא על כי בושש רכבו לבא. נתבונן נא, על מה פחדה כל כך, בעת שידעה כי בודאי
ינצחו במלחמה, שהרי באמת בדרך הטבע, לא היה מקום למפלתו, שהיו לו תשע מאות רכב ברזל, עד כי הוצרכו להילחם
איתו מן השמים, ככתוב "מן השמים נלחמו כוכבים ממסילותם". וכוכב אחד שלא בא לעזרה, נאמר עליו בשירת דבורה:
"אורו מרוז", על אשר לא בא לעזרת ה' בגיבורים, ואחרי גבורה שכזו, האם היה לה לפחד שמא לא ינצח?
אבל הפחד שלה היה, כי אמנם ברור שינצח, אולם סוף כל סוף מלחמה היא מלחמה, ואי אפשר לדעת.
ועל צד אחד של ספק, לעומת אלף אלפי צדדים שינצח, כבר כתוב ותייבב מאה פעיות.
ומזה למדו חז"ל, איך צריכים לחוש ביום הדין. הרי דוד המלך ממשיל את יום הדין ליום מלחמה,
"אם תחנה עלי מחנה", אורי בראש השנה, המעשים והמחשבות שלנו עורכים אתנו מלחמה ביום דין,
ואנו אין לנו את אותו בטחון של אם סיסרא שננצח במלחמה, ואם כן דברים קל וחומר, אם אדם מייבב מאה פעיות כשנצחון מובטח לו בדרך הטבע במאת אחוזים, ומשום שמכל מקום הוא מבין שמלחמה זו היא מלחמה, אם כן מה נענה אנו כשכתוב בתורה "יום תרועה" יום יבבא יהיה לכון , ולכן העם בכו כל כך, כי הבינו עד כמה עומק הדין כשהקב"ה בעצמו מכריז יום יבבה יהיה לכם ".
[מוסף ש"ק ר"ה תשס"א]
האם אין תמונה ממנו?