הודעהעל ידי משך חכמה » ד' יולי 29, 2015 6:39 pm
לכאורה אינה ראיה כ"כ, ונראה לפום ריהטא שיש בזה מחלוקת בראשונים.
בתוס' פסחים נא ע"א ובר"ן סנהדרין ה ע"א: י"ל דה"מ לענין הוראה שהם חכמים יותר דאוירא דארץ ישראל מחכים אבל לא לענינים אחרים:
רבנו יהונתן קידושין כ ע"ב בדה"ר, ז"ל: עשרת קבין חכמה. כלומר בחכמה ובדרך ארץ, שהאויר טוב, שהיושב שם מבין ומשכיל ויורה אליבא דהלכתא, כדאמרינן בעלמא [ב"ב קנ"ח ע"ב] אוירא דארץ ישראל מחכים.
עוד מצאתי בשם פרדס יוסף: בפרדס יוסף (פר' בראשית) ביאר לפי זה מה שאמרו במסכת סנהדרין (לח, א), 'אדם הראשון גופו מבבל ראשו מארץ ישראל ואבריו משאר ארצות, עגבותיו מאקרא דאגמא', וכתב בזה הלשון: 'הנה לדעת חז"ל אוירא דארץ ישראל מחכים, וכמה מהנוסעים לארץ ישראל בעלי ההרגש יספרו כי ירגישו רגשי קדש רעיונות נשגבים, ובהיסטוריה כתוב שהנסיך רודאלף יורש העצר האוסטרי סיפר, כי בדרכו על אדמת הקדש הרגיש חרדת קדש, ובהגיעו שערי ירושלים כמו רוח ממרום לבשה אותו, ונפשו רחפה על תענוגים רוחנים אשר לא לבני אדם המה.
אולם בבית אלוקים לרבנו המבי"ט ש"ג פמ"ג משמע כדבריך.