תענית למי שלא עשה קידוש לבנה

[אוהב אוצר]

האם מופיע דבר כזה במקורות?

[בקרו טלה]

האם מופיע דבר כזה במקורות?

viewtopic.php?f=17&t=22811&p=227843#p227837

[לומד_בישיבה]

נפסק שהמברך ברכת הלבנה כראוי לא ידאג באותו החודש שימות חייו מיתה משונה ושם כותב או בשערי תשובה או בבאר היטב שאם שכח לקדש צריך לצום שהרי אין לו את ההגנה של קידוש הלבנה. ובהמשך אי"ה אבדוק היכן זה כתוב כמדומני במחלוקת הידוע האם לקדש את הלבנה לפני יוה"כ או לאחר.
בכל אופן הסברא הפשוטה אומרת כך.

--
ראה הלכה ונזכר מעשה.
א. ישבתי בעבר בבית הכנסת בסעודה שלישית ליד אחד פולק והוא ביקש לעשות קידוש לבנה והרב התעקש שהוא ממתין לז' שלמים, ולא עשו קידוש לבנה. כעבור יומיים הוא מת מוות פתאומי.
ב. רב משה יהושע לנדא זצ"ל היה חולה מאוד בבית חולים וביקש לאאמו"ר שליט"א שיוציאו למרפסת לקדש את הלבנה, לפתע נהיה מעונן ולמחרת נפטר הצדיק הזה.

[לומד_בישיבה]

בארה"ב כבר קרה כמה פעמים שלא היה לבנה ושכרו מטוסים כדי לקדש את הלבנה הכל מפני ההבטחה שלא יארע לו שום תקלה באותו החודש, ועיין מדרש תלפיות כמדומני.

[עדיאל ברויאר]

מעולם לא עיינתי בעניין, רק תהיתי לעצמי -

מהלשון "הרואה לבנה בחידושה", נראה שהברכה דומה לדין ברקים, רעמים, ים וכו'. וכי יש חובה ליסוע למקום שיש בו סופת ברקים אם אני יודע שישנה? לא. אם יש הרים גבוהים סמוכים למקומי, עליי ליסוע לשם כל ל' יום? לא. על אותו משקל - אם לא ראיתי את הלבנה בחידושה, למה יש הו"א שאתחייב בברכה?
(בהקשר לנושא זה יש להזכיר גם את ברכת האילנות).

[לומד_בישיבה]

כאמור חמירא סכנתא מאיסורי ואם נפסק להלכה שלא יארע לו כל נזק, עליו לעשות כל ההשתדלות שלא יארע לו נזק. בנוסף לכך יש המון ספרים על קידוש לבנה ואולי גם באציקלופדיה תלמודית ערך ברכות עיין שם.

[מה שנכון נכון]

מעולם לא עיינתי בעניין, רק תהיתי לעצמי -
מהלשון "הרואה לבנה בחידושה", נראה שהברכה דומה לדין ברקים, רעמים, ים וכו'. וכי יש חובה ליסוע למקום שיש בו סופת ברקים אם אני יודע שישנה? לא. אם יש הרים גבוהים סמוכים למקומי, עליי ליסוע לשם כל ל' יום? לא. על אותו משקל - אם לא ראיתי את הלבנה בחידושה, למה יש הו"א שאתחייב בברכה?

למרות שאין חיוב מצד ההלכה מי סני מה שאמרו בסנהדרין שם דהוי כמקבל פני שכינה, ואלמלא לא זכו ישראל אלא למצוה זו בלבד דיין?!
ואי"צ להשתמש באיומים בסגנון 'מכתב שרשרת'.

[לומד_בישיבה]

מעולם לא עיינתי בעניין, רק תהיתי לעצמי -
מהלשון "הרואה לבנה בחידושה", נראה שהברכה דומה לדין ברקים, רעמים, ים וכו'. וכי יש חובה ליסוע למקום שיש בו סופת ברקים אם אני יודע שישנה? לא. אם יש הרים גבוהים סמוכים למקומי, עליי ליסוע לשם כל ל' יום? לא. על אותו משקל - אם לא ראיתי את הלבנה בחידושה, למה יש הו"א שאתחייב בברכה?

למרות שאין חיוב מצד ההלכה מי סני מה שאמרו בסנהדרין שם דהוי כמקבל פני שכינה, ואלמלא לא זכו ישראל אלא למצוה זו בלבד דיין?!
ואי"צ להשתמש באיומים בסגנון 'מכתב שרשרת'.

???
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=119
ראה כאן ותחכים עוד

[עדיאל ברויאר]

מעולם לא עיינתי בעניין, רק תהיתי לעצמי -
מהלשון "הרואה לבנה בחידושה", נראה שהברכה דומה לדין ברקים, רעמים, ים וכו'. וכי יש חובה ליסוע למקום שיש בו סופת ברקים אם אני יודע שישנה? לא. אם יש הרים גבוהים סמוכים למקומי, עליי ליסוע לשם כל ל' יום? לא. על אותו משקל - אם לא ראיתי את הלבנה בחידושה, למה יש הו"א שאתחייב בברכה?

למרות שאין חיוב מצד ההלכה מי סני מה שאמרו בסנהדרין שם דהוי כמקבל פני שכינה, ואלמלא לא זכו ישראל אלא למצוה זו בלבד דיין?!
ואי"צ להשתמש באיומים בסגנון 'מכתב שרשרת'.

ח"ו סני. אבל ברור שיש הבדל אם זו חובה הלכתית או לא, הן לעניין תשובה אם פספס, והן לעניין צום וכדו'. שברור שהדבר קל הרבה יותר אם אינו חובה גמורה. לא אמרתי שבגלל זה אין לצום וכו'. אבל היחס שונה אם זו חובה או לא.

[לומד_בישיבה]

עיין סימן תר"ב בסופו בבאר היטב מעשה באחד שפגעו אנסים בלילה ורצו להרגו, וביקש שיניחו לו לעשות מצוה אחת קודם מותו, והלבנה הייתה בחידושה וקידשה בכוונה גדולה ונעשה לו נס וכו' ועיין שם גם בשערי תשובה (וזכור לי ששם גם כתוב שצריך לצום אך כרגע איני מוצא אותו).
--
אבקש לכתוב עוד משהו קצר.
הבעל התניא לא נתן שום סגולות, רק אחת ויחידה, והיא אמירת כל ספר התהלים בשבת מברכים, כאשר אמר שעל ידה ניצלים כל החודש, ומוסיף שם הבעל התניא שאין זה חיוב אך מי שאינו אומר את ספר התהלים בשב"ק שבת מברכין הריהו בגדר רוצח על ילדיו ועל אשתו. והדברים ידועים.
ומזה להשליך על קידוש לבנה.

[עדיאל ברויאר]

עיין סימן תר"ב בסופו בבאר היטב מעשה באחד שפגעו אנסים בלילה ורצו להרגו, וביקש שיניחו לו לעשות מצוה אחת קודם מותו, והלבנה הייתה בחידושה וקידשה בכוונה גדולה ונעשה לו נס וכו' ועיין שם גם בשערי תשובה (וזכור לי ששם גם כתוב שצריך לצום אך כרגע איני מוצא אותו).
--
אבקש לכתוב עוד משהו קצר.
הבעל התניא לא נתן שום סגולות, רק אחת ויחידה, והיא אמירת כל ספר התהלים בשבת מברכים, כאשר אמר שעל ידה ניצלים כל החודש, ומוסיף שם הבעל התניא שאין זה חיוב אך מי שאינו אומר את ספר התהלים בשב"ק שבת מברכין הריהו בגדר רוצח על ילדיו ועל אשתו. והדברים ידועים.
ומזה להשליך על קידוש לבנה.

אינני בא לערער כהוא זה על בעל התניא הקדוש (בהנחה שהוא באמת אמר כך). אבל הדברים צריכים זהירות. וכי רובא דעמ"י שלא עושים כך חשיבי רוצחים?!
הקב"ה קודם כל רוצה שנעשה את רצונו באהבה ביראה ובשמחה. אם מישהו מצליח להכניס בתפריט גם תהילים מה טוב. מצליח גם צומות, עוד יותר טוב (אם באמת מוסיף והולך ולא פוחת והולך). על אף שכמדומני אומרים בשם הבעש"ט שמה שפעם היה אפשר לפעול רק ע"י צומות היום כבר לא צריך לכך אלא... (אני לא זוכר מה כן, אבל אאל"ט זה לא רחוק מהרישא של דבריי - לעשות רצון בוראנו באהבה ביראה ובשמחה).

[ישראל אליהו]

מעולם לא עיינתי בעניין, רק תהיתי לעצמי -

מהלשון "הרואה לבנה בחידושה", נראה שהברכה דומה לדין ברקים, רעמים, ים וכו'. וכי יש חובה ליסוע למקום שיש בו סופת ברקים אם אני יודע שישנה? לא. אם יש הרים גבוהים סמוכים למקומי, עליי ליסוע לשם כל ל' יום? לא. על אותו משקל - אם לא ראיתי את הלבנה בחידושה, למה יש הו"א שאתחייב בברכה?
(בהקשר לנושא זה יש להזכיר גם את ברכת האילנות).

מסתבר שיש לדמות זאת למצות ציצית, שלא נענש ע"ז, אלא בעידנא דריתחא.

[עדיאל ברויאר]

מעולם לא עיינתי בעניין, רק תהיתי לעצמי -

מהלשון "הרואה לבנה בחידושה", נראה שהברכה דומה לדין ברקים, רעמים, ים וכו'. וכי יש חובה ליסוע למקום שיש בו סופת ברקים אם אני יודע שישנה? לא. אם יש הרים גבוהים סמוכים למקומי, עליי ליסוע לשם כל ל' יום? לא. על אותו משקל - אם לא ראיתי את הלבנה בחידושה, למה יש הו"א שאתחייב בברכה?
(בהקשר לנושא זה יש להזכיר גם את ברכת האילנות).

מסתבר שיש לדמות זאת למצות ציצית, שלא נענש ע"ז, אלא בעידנא דריתחא.

ראשית כל, רצוני להדגיש שוב שאינני חפץ להמעיט בחשיבות המצווה, אלא רק להעמיד דברים על דיוקם. וכן, גם לא עיינתי בסוגייה.

לעצם הטענה - יש מקום לחלק. את דברי חז"ל על מצוות ציצית ניתן להבין בכמה אופנים. אם מבינים שהנקודה היא שיש לו הזדמנות פשוטה לקיים מצווה והוא לא קיים, אז באמת אין מקום לחלק. אך אם מבינים שהאמירה של חז"ל נבעה מכך שבזמנם (ובזמן הראשונים) המציאות הפשוטה הייתה שאדם לובש בגד ארבע כנפות, ולכן אם הוא נמנע מזה, הרי זה בגלל שהוא ממש השתדל וטרח טירחא על מנת שלא להתחייב במצווה. לעומת זאת, בלבנה אין זה כך, ולאו כל איניש מסתכל עליה, או לפחות שם לב שהוא מסתכל עליה.
אינני חושב שהבנה מסוימת בדברי חז"ל היא הנכונה, ועוד, שבוודאי יש בדבריהם גם עומקים מעבר לפשט הפשוט.
ואחרי כל זאת - עדיין אין זה אומר שמי ששכח במקרה ובטעות יאמרו זאת עליו. מישהו שבתוך הלחץ של הבוקר שכח ללבוש ציצית, גם ממנו יפרעו? לא נשמע לי.

[ישראל אליהו]

הטעם שנענש בעידנא דריתחא, כ' רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג' אות כ"ב): "כי ענוש יענש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה".

ואה"נ, אם לא נכנס בהגדרה זו, לא יענש.

[מה שנכון נכון]

מעולם לא עיינתי בעניין, רק תהיתי לעצמי -
מהלשון "הרואה לבנה בחידושה", נראה שהברכה דומה לדין ברקים, רעמים, ים וכו'. וכי יש חובה ליסוע למקום שיש בו סופת ברקים אם אני יודע שישנה? לא. אם יש הרים גבוהים סמוכים למקומי, עליי ליסוע לשם כל ל' יום? לא. על אותו משקל - אם לא ראיתי את הלבנה בחידושה, למה יש הו"א שאתחייב בברכה?

למרות שאין חיוב מצד ההלכה מי סני מה שאמרו בסנהדרין שם דהוי כמקבל פני שכינה, ואלמלא לא זכו ישראל אלא למצוה זו בלבד דיין?!
ואי"צ להשתמש באיומים בסגנון 'מכתב שרשרת'.

ח"ו סני. אבל ברור שיש הבדל אם זו חובה הלכתית או לא, הן לעניין תשובה אם פספס, והן לעניין צום וכדו'. שברור שהדבר קל הרבה יותר אם אינו חובה גמורה. לא אמרתי שבגלל זה אין לצום וכו'. אבל היחס שונה אם זו חובה או לא.

אי משום הכי תנוח דעתך, באמת אין שום מקור שצריך לצום או לחזור בתשובה, וממילא לק"מ.
חשבתי שכונת מר להעיר על מה שרגילים להזהר ולהדר בברכה זו יותר משאר ברכות הראיה.

[עדיאל ברויאר]

הטעם שנענש בעידנא דריתחא, כ' רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג' אות כ"ב): "כי ענוש יענש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה".

ואה"נ, אם לא נכנס בהגדרה זו, לא יענש.

ייש"כ על המקור!
(אמנם ברצוני לציין שהניסיון מורה שבד"כ חיפוש בראשונים יעלה כיוונים נוספים בביאור העניין, אך אין זה מעיסוקי כעת)

[ישראל אליהו]

הטעם שנענש בעידנא דריתחא, כ' רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג' אות כ"ב): "כי ענוש יענש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה".

ואה"נ, אם לא נכנס בהגדרה זו, לא יענש.

ייש"כ על המקור!
(אמנם ברצוני לציין שהניסיון מורה שבד"כ חיפוש בראשונים יעלה כיוונים נוספים בביאור העניין, אך אין זה מעיסוקי כעת)

יכול להיות. כשעסקתי בזה, חיפשתי ולא מצאתי.

[עדיאל ברויאר]

הנה:

תוספות מסכת ערכין דף ב עמוד ב
הכל חייבין בציצית - אם יש להם טלית ואם לא יוכל לקנות טלית אינן חייבין לא למ"ד חובת טלית ולא למ"ד חובת גברא )מנחות דף מא.( דליכא בינייהו אלא כלי קופסא ואף על גב דא"ל מלאכא לרב קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתווא ציצית מה תהא עליה כלומר וכי אתה מבקש עלילות להפטר מציצית כדמפרש התם א"ל ענשיתו )עלה( ]אעשה[ א"ל בעידן ריתחא ענשינן היינו דווקא באותן הימים דכל הטליתות היו בת ארבע כנפות איכא עונש לאותו שמשנה אותו להיפטר אבל בזמן הזה שרוב הטליתות פטורין אין עונש למי שאינו קונה ארבע כנפות.

ספר מצוות גדול עשין סימן כו
מלאכא אשכחיה לרב קטינא שהיה לבוש סדין בלא ציצית אמר לו קטינא קטינא סדין בקיץ סרבל בחורף ציצית מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה בעידן ריתחא ענשינן )מנחות מא, א(. פירש רבינו יצחק שבימים ההם שהיו רגילין כולם במלבושי ארבע כנפות אף בלא שום מצוה מפני כך היו ראוים ליענש יותר אבל עתה אין שום אדם רגיל בכך אלא אם כן ילבשנו למצוה

האגודה מסכת מנחות פרק ד
יו. מלאכא אשכחיה לרב קטינא אמר ליה סדינא בקייטא סרבלא בסתוא. צצית מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה אין. בעידן ריתחא ענשינן. פר"י דווקא בימיהן שכולן היו להם בגדי ארבע כנפות והוא שונה. עיין פר"ק.

[לומד_בישיבה]

האם מופיע דבר כזה במקורות?

viewtopic.php?f=17&t=22811&p=227843#p227837

אם הבנתי נכון את מה שהפנה אליו הרב משנ"נ כוונתו לדברי הבאר היטב סימן תכ"ו וז"ל בחודש אחד ארע שלא נראית הלבנה ולא קדשו הלבנה באותו חודש, וגזר רב אחד תענית על זה וכו' עיין שם.
לא לזה הכוונה.
מפורש במקום אחר שעליו לצום!

[ישראל אליהו]

הנה:

תוספות מסכת ערכין דף ב עמוד ב
הכל חייבין בציצית - אם יש להם טלית ואם לא יוכל לקנות טלית אינן חייבין לא למ"ד חובת טלית ולא למ"ד חובת גברא )מנחות דף מא.( דליכא בינייהו אלא כלי קופסא ואף על גב דא"ל מלאכא לרב קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתווא ציצית מה תהא עליה כלומר וכי אתה מבקש עלילות להפטר מציצית כדמפרש התם א"ל ענשיתו )עלה( ]אעשה[ א"ל בעידן ריתחא ענשינן היינו דווקא באותן הימים דכל הטליתות היו בת ארבע כנפות איכא עונש לאותו שמשנה אותו להיפטר אבל בזמן הזה שרוב הטליתות פטורין אין עונש למי שאינו קונה ארבע כנפות.

ספר מצוות גדול עשין סימן כו
מלאכא אשכחיה לרב קטינא שהיה לבוש סדין בלא ציצית אמר לו קטינא קטינא סדין בקיץ סרבל בחורף ציצית מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה בעידן ריתחא ענשינן )מנחות מא, א(. פירש רבינו יצחק שבימים ההם שהיו רגילין כולם במלבושי ארבע כנפות אף בלא שום מצוה מפני כך היו ראוים ליענש יותר אבל עתה אין שום אדם רגיל בכך אלא אם כן ילבשנו למצוה

האגודה מסכת מנחות פרק ד
יו. מלאכא אשכחיה לרב קטינא אמר ליה סדינא בקייטא סרבלא בסתוא. צצית מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה אין. בעידן ריתחא ענשינן. פר"י דווקא בימיהן שכולן היו להם בגדי ארבע כנפות והוא שונה. עיין פר"ק.

תודה, החכמתני.

[עדיאל ברויאר]

הקרדיט מגיע לפרויקט השו"ת

[נהר שלום]

http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=131215
תשובת הגרב"ץ

[לבי במערב]

הבעל התניא לא נתן שום סגולות, רק אחת ויחידה, והיא אמירת כל ספר התהלים בשבת מברכים, כאשר אמר שעל ידה ניצלים כל החודש, ומוסיף שם הבעל התניא שאין זה חיוב אך מי שאינו אומר את ספר התהלים בשב"ק שבת מברכין הריהו בגדר רוצח על ילדיו ועל אשתו. והדברים ידועים.
ומזה להשליך על קידוש לבנה.

אינני בא לערער כהוא זה על בעל התניא הקדוש (בהנחה שהוא באמת אמר כך). אבל הדברים צריכים זהירות. וכי רובא דעמ"י שלא עושים כך חשיבי רוצחים?!
הקב"ה קודם כל רוצה שנעשה את רצונו באהבה ביראה ובשמחה. אם מישהו מצליח להכניס בתפריט גם תהילים מה טוב. מצליח גם צומות, עוד יותר טוב (אם באמת מוסיף והולך ולא פוחת והולך). על אף שכמדומני אומרים בשם הבעש"ט שמה שפעם היה אפשר לפעול רק ע"י צומות היום כבר לא צריך לכך אלא... (אני לא זוכר מה כן, אבל אאל"ט זה לא רחוק מהרישא של דבריי - לעשות רצון בוראנו באהבה ביראה ובשמחה).

א) הבעה"ת לא התבטא כך מעולם (מלבד שאין זה סגנונו כלל, כידוע).
תקנת אמירת כל התהלים בשבת מבה"ח היא מיסודו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע (משנת תרצ"ה), ואמנם התבטא על־כך באופן נפלא ("לערנען בכל יום א פרשה חומש מיט פירש"י (זונטאג ביז שני, מאנטאג ביז שלישי וכו'), אמירת תהלים בכל יום, גומר זיין דעם תהלים שבת מברכים - דאס דארף מען אפהיטען, דאס איז נוגע איהם, זיינע קינדער און קינדס קינדער" - סה"ש תרצ"ז (קה"ת, תשע"ד) ע' 218. הובא ב'היום יום' כה שבט), אך לא באופן חריף ומשונה שכזה.

ב) השלמת האמרה היא: שמחה (ראה כש"ט ח"ב אות שב).

[מוטוש]

בארה"ב כבר קרה כמה פעמים שלא היה לבנה ושכרו מטוסים כדי לקדש את הלבנה הכל מפני ההבטחה שלא יארע לו שום תקלה באותו החודש, ועיין מדרש תלפיות כמדומני.

מעשה רב. ודיון בו..
https://www.hidabroot.org/article/95389

[שדה צפון]

א. לא ראיתי שהבאר היטב יבטיח שלא ימות הוא בסך הכל מעתיק אל לשונו של המגיד מישרים שאומר שאם הלבנה אינה מכוסה במו"ש אז זה סגולה להצלחה ואם להיפך אז לא ולא קשור לאם קידשו או לא. אכן בספר מאור עינים (טשערנוביל) פרשת בראשית וכן בדרך החיים כן כתבו כן, אכן ראיתי לחכם אחד שהוכיח מהדוגמאות שבספרי הקדמונים שהכוונה להריגה בידי אדם או מיתה משונה ר"ל.

ב. השבות יעקב כותב במפורש שבעירו ורמיזה לא נראתה הלבנה בחודש כסלו ורצו כמה מבעלי הבתים לגזור תענית ופסק השבות יעקב שזה בגדר של חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה שמעלה עליו הכתוב כאלו עשאה.

ג. מה שמצינו לכמה גדולים שנסעו למרחקים כמובן שזה לא דבר השוה לכל נפש. וברור שלא כל אחד יכול לשכור מטוס וגם לא כל אחד יכול להיות ער כל הלילה.

ד. ודאי שבמקום שיש אונס כנ"ל אפשר ללמוד הלכות קידוש לבנה וכן לקיים מצות הכנסת אורחים שגדולה מקבלת פני שכינה.