אאמו"ר שליט"א העיר בזה, דבדברי רש"י שם (ומקורו בדברי הפסיקתא המובאים בילקוט) מבואר דג' המזבחות זה אחד על בשורת הזרע ואחד על בשורת ארץ ישראל, ורק האחד בעי היינו כנגד הע"ז, שאברהם אבינו נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן והתפלל שם עליהם.
וע"ז השיב הרה"ג ר' יאיר שליט"א, כי בדברי הפיוט מפורש שבדן ובית אל ואלון מורה נחרזות, והיינו מלשון מחרוזת, ומבואר בדברי הפייטן דסבר דכל ענין ג' המזבחות היינו מענין אחד, ולאו תלת מילי נינהו.
ראיתי כעת - ז"ל מורה הנבוכים ח"ג פמ"ו: "אבל החכמים ז"ל שמו טעם היות כפרת צבור לעולם בשעירים, בעבור שחטא עדת ישראל כלה היה בשעיר רמז למכירת יוסף הצדיק, שנאמר בעניינו וישחטו שעיר עזים, ולא יהיה זה הטעם חלוש בעיניך, כי כונת כל אלו הפעולות לישב בנפש כל חוטא וכל איש מרי שצריך לזכור ולהזכיר חטאו תמיד, כמו שנאמר וחטאתי נגדי תמיד, ושצריך כפרה על החטא ההוא הוא וזרעו וזרע זרעו בעבודה שתהיה ממין המרי ההוא, רוצה בזה שאם יהיה המרי בממון יפזר ממונו בעבודה, ואם יהיה המרי בהנאת גופו ייגע גופו ויטריחהו בעבודת הענוי והצום ולקום בלילות, ואם יהיה המרי במדה מן המדות יעמד כנגדה בהפך המדה ההיא, כמו שבארנו בהלכות דעות וזולתם, ואם יהיה המרי בעיון, ר"ל שיאמין דעת בלתי אמתי לקוצר יד שכלו והתרשלו מן החקירה ומהתיחד לעיון, יעמד כנגדו בפנות מחשבתו מכל דבר מעניני העולם רק במושכל לבד, ויחשוב וידקדק במה שצריך שיאמן באמת, כאמרו ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי, והוא משל על ההפסק והעמידה אצל הספק, כמו שבארנו בתחלת זה המאמר, כמו שתראה שנעשה באהרן כאשר נכשל במעשה העגל, היה קרבנו וקרבן כל מי שקם מזרעו תחתיו פר ועגל, וכאשר היה המרי בשעיר עזים היה העבודה בשעיר עזים, וכאשר יתישבו אלו העניינים בנפש, יהיה מביא בלא ספק להיות המרי קשה בעיני האדם ויזהר ממנו עד שלא יכשל אדם בו ויצטרך לכפרה ארוכה וטורח ואפשר שלא תשלם הכפרה, וישמר האדם בעבור זה מן החטא מתחלת הענין ויברח ממנו, וזאת תועלת מבוארת מאד".נוטר הכרמים כתב:יש להעיר על מה שנתבאר לעיל לחלק בין ענין ק"פ לקרבן אאע"ה בהר המוריה, מדברי המגלה עמוקות (אופן קצג), וז"ל, רצה להעביר מיד השר אמן מנא, השעיר שביד ימינו לקטרג על מכירת יוסף כמו שהעביר האיל שהיה בידו לקטרג על עקדת יצחק. ואותו קטרוג נפרע בחורבן בית המקדש. וזה סוד נורא אלקים ממקדשיך, אל תקרי ממקדשיך. - ויניקתו מצד הימין. ומטעם זה לקח אברהם הגר לאשה. - ובכניסת ארץ ישראל שהוא ת' על ת', שהם ת' עלמין דכסופין, יבטל מצרים שהוא ת' על ת' בתי דינים דחציפין. - ועל ידי משיח בן יוסף יהיה החטא של מכירת יוסף תלוי:
רצה משה להכניע השר הגדול ברקיע שנקרא אמן מנא, שהוא שר גדול של מצרים שהיה בידו ביד ימין שעיר עזים של מכירת יוסף, וביד שמאל איל של יצחק, והיה מקטרג תמיד על מכירת יוסף ועל עקידת יצחק שהעלו איל במקום יצחק (בראשית כב יג), והתורה כתב לא תחסום שור בדישו (דברים כ"ה [כה ד]), כי כבר נתנו לו את יצחק להקריבו. והנה בא משה שהוא בעל הצאן בשעה ששחט קרבן פסח, והעביר את האיל מיד שמאל
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים