[מקור] גם לעת"ל נצא ברכוש גדול

[הוד_והדר]

כותב רבינו, זה לשונו:
מורה לגלותינו זה, שנצא ברכוש גדול, מקל וחומר, כמו שאמרו רז"ל: ומה אם במצרים שלא נטלו ממונינו (ראה שמות י, כו), נתנו לנו רכוש גדול עד ש'וינצלו את מצרים' (שמות יב, לו), קל וחומר לגלות הזה, שנטלו את שלנו מתחת ידינו, שיחזירום לנו.


מי ממכם יודע מקור מדרש זה?

[אשרי יושבי]

כותב רבינו מי?

[ליכא מידי]

http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/35/234.htm
ועפ"ז יובן מה שנתבאר לעיל [בהמאמר ד"ה כימי צאתך דאחרון של פסח] דזה שהכתוב מדמה הגאולה העתידה להגאולה דיציאת מצרים, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות61, הוא בנוגע כל הענינים שהיו ביציאת מצרים62, כולל גם הענין דרכוש גדול שהי' ביציאת מצרים. וכמו שכל הענינים דגאולה העתידה יהיו באופן נעלה יותר מכמו שהיו ביציאת מצרים [וכפירוש הידוע63 באראנו נפלאות, שהנפלאות שיהיו בגאולה העתידה יהיו נפלאות גם בערך הנפלאות שהיו ביציאת מצרים], עד"ז הוא בנוגע להרכוש גדול שיהי' בגאולה העתידה, שהוא רכוש גדול גם בערך הרכוש גדול שהי' ביציאת מצרים. וכמובן גם מזה שאמרו רז"ל64
שלש מטמוניות הטמין יוסף במצרים כו' ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבוא, דאין ענין יוצא מידי פשוטו, שהמטמון הגנוז לצדיקים לע"ל הוא (גם) מטמון של כסף וזהב גשמיים. ויתירה מזה, שבימות המשיח יהיו כל המעדנים מצויים כעפר, כפס"ד הרמב"ם65. וצריך ביאור, הרי הענין דימות המשיח הוא שאז יהי' מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים66, והענינים הגשמיים לא יתפסו מקום [ועד שלא יהי' עסק העולם כולו אלא לדעת את ה' בלבד67], ומה נוגע שיהי' אז רכוש גדול.

ויש לומר הביאור בזה, דזה שהגוף מתענג בטבעו מדברים גשמיים [מעדנים, ועד"ז רכוש גדול] הוא לפי שענינים אלה שייכים להגוף מצד ענינו הפנימי [והשייכות שלו לדברים אלה הוא לא רק מצד החומריות שבו אלא גם (בעיקר) מצד ענינו הפנימי], ולכן, ע"י הרכוש גדול והמעדנים יתוסף במלאה הארץ דעה את ה' – ע"ד הענין שהנשמה תהי' ניזונית מהגוף.

[הוד_והדר]

http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/35/234.htm
ועפ"ז יובן מה שנתבאר לעיל [בהמאמר ד"ה כימי צאתך דאחרון של פסח] דזה שהכתוב מדמה הגאולה העתידה להגאולה דיציאת מצרים, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות61, הוא בנוגע כל הענינים שהיו ביציאת מצרים62, כולל גם הענין דרכוש גדול שהי' ביציאת מצרים. וכמו שכל הענינים דגאולה העתידה יהיו באופן נעלה יותר מכמו שהיו ביציאת מצרים [וכפירוש הידוע63 באראנו נפלאות, שהנפלאות שיהיו בגאולה העתידה יהיו נפלאות גם בערך הנפלאות שהיו ביציאת מצרים], עד"ז הוא בנוגע להרכוש גדול שיהי' בגאולה העתידה, שהוא רכוש גדול גם בערך הרכוש גדול שהי' ביציאת מצרים. וכמובן גם מזה שאמרו רז"ל64
שלש מטמוניות הטמין יוסף במצרים כו' ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבוא, דאין ענין יוצא מידי פשוטו, שהמטמון הגנוז לצדיקים לע"ל הוא (גם) מטמון של כסף וזהב גשמיים. ויתירה מזה, שבימות המשיח יהיו כל המעדנים מצויים כעפר, כפס"ד הרמב"ם65. וצריך ביאור, הרי הענין דימות המשיח הוא שאז יהי' מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים66, והענינים הגשמיים לא יתפסו מקום [ועד שלא יהי' עסק העולם כולו אלא לדעת את ה' בלבד67], ומה נוגע שיהי' אז רכוש גדול.

ויש לומר הביאור בזה, דזה שהגוף מתענג בטבעו מדברים גשמיים [מעדנים, ועד"ז רכוש גדול] הוא לפי שענינים אלה שייכים להגוף מצד ענינו הפנימי [והשייכות שלו לדברים אלה הוא לא רק מצד החומריות שבו אלא גם (בעיקר) מצד ענינו הפנימי], ולכן, ע"י הרכוש גדול והמעדנים יתוסף במלאה הארץ דעה את ה' – ע"ד הענין שהנשמה תהי' ניזונית מהגוף.

אני מחפש מקור חז"ל ואתה מביא לי מקור חבד"י, הספר שאני עורך היה כ200 שנה לפני תורת חב"ד

[כלבאשבוע]

מקור ישעיה פרק ס' פסוק ו': "שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּׂרוּ.
ז כָּל צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ יַעֲלוּ עַל רָצוֹן מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר.
ח מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם.
ט כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ."

כל זה מדבר על הגאולה האחרונה

[הוד_והדר]

הוא מביא קל וחומר ואת זה אני מחפש, קצת הבנת הנקרא לא יזיק, תודה

[פרץ מוצקין]

הוא מביא קל וחומר ואת זה אני מחפש, קצת הבנת הנקרא לא יזיק, תודה

מי הטיפש שעוד מתנדב לענות לאדם שמגיב בכזו גסות ? ("הוד"! ו"הדר"!)

[יאיר]

הוא מביא קל וחומר ואת זה אני מחפש, קצת הבנת הנקרא לא יזיק, תודה

מי הטיפש שעוד מתנדב לענות לאדם שמגיב בכזו גסות ? ("הוד"! ו"הדר"!)

בגלל כאלו ואחרים אכן יורד החשק לעזור..ודי בזה.

[כלבאשבוע]

הוא מביא קל וחומר ואת זה אני מחפש, קצת הבנת הנקרא לא יזיק, תודה

מחילה, אכן יותר התייחסתי לכותרת. אשתדל לבדוק

[מחולת המחנים]

אולי אפשר לדקדק כן מפירוש רבינו יונה לאבות בשם רב סעדיה גאון, על המשנה אמור מעט ועשה הרבה.