ידוע מאד דברי הרמב"ן סוף פרשת בא:
"ומן הניסים הגלויים אדם מודה בניסים הנסתרים, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין וכו'.
ויל"ע בפירוש כוונתו: ומן וכו' אדם מודה"- האם הוא הכרח שכלי, או שמסתבר שאם הקב"ה מתערב לעיתים במציאות באופן של נס גלוי, מסתבר שהכל בעצם בהשגחה פרטית.
או כונתו אחרת?