חמות ושמונה כלותיה ילדו ששה בכרס אחד. תימה אם כן היכי אמר ויוגד לדוד כי בירך ה' את בית עובד והלא לא עמד שם עדיין אלא שלושה חדשים. פירש בירושלמי שהיו יולדות מחמשה עשר יום לחמשה עשר יום יולדת שבעה וטמאה שבעה וחוזרת ומתעברת ויולדת לשבעה נמצא כי לשלושה חדשים שהוא זמן הכרת העובר ילדו ששה וזהו כרס אחד:
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ד
כתיב [דברי הימים א יג יד] וישב ארון יי עם עובד אדום בביתו שלשה חדשים ויברך יי וגו' במה בירכו בבנים. הדא הוא דכתיב [דברי הימים א כו ח] כל אלה מבני עובד אדום המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבודה ששים וגו'. דהוות כל חדא מינהן ילדה תריי בכל ירחא. הא כיצד טמאה שבעה. וטהרה ז' וילדת. טמאה ז' וטהרה ז' וילדת שית עשר לכל ירח לתלתא ירחין הא ארבעין ותמניי' והוא אשתין הא חמשין וארבעה ותמנותיהון הא אשתין ותריי. הדא היא דכתיב ששים ושנים לעובד אדום
מישהו יכול לבאר את הפשט בחשבון לפי הירושלמי?