תוך כדי דיבור כתב:אין זה באמת חידוש כל כך, לא ביחס לעניין כשלעצמו (באשכולות אחרים פה הובאו כמה וכמה דוגמאות ממינים אלו) ואף לא בהכרח ביחס לגרח"ב. אמנם זה ודאי שאי אפשר לדון את ברדיצ'בסקי כפי שהיה מוכר בתרמ"ח על שם סופו.
איש ספר, ייש"כ על המכתב המעניין. במיוחד מעניין לאור שזהו התייחסות מבנו של הנצי"ב לאחת הסקירות שפרסם מי"ב הנ"ל אודות ישיבת וולוז'ין (אם כי בחלק הנידון כאן אין התייחסות אלא לתקופות הקדומות יותר של הישיבה, ולא התקופה המאוחרת שהחלק שלה פורסם שנה מאוחר יותר).
כעת פרסם ידידנו ר' אליעזר בראדט צרור מכתבים חדשים מכת"י של הנצי"ב ושל בנו הגרח"ב אל ברדיצ'בסקי הנ"ל, ב'ספרים בלוג' (שנמסרו לו מארכיונו של הנ"ל ע"י פרופ' הולצמן). המכתב השני של הגרח"ב הוא זה שבו נכתבו הדברים שהובאו כאן שנדפסו ע"י הנ"ל בתרמ"ח - והר"א בראדט מעיר שבניגוד למה שנכתב כאן למעלה, הדברים שהובאו כאן נדפסו בחלק מאמרים ומכתבים של נשמת חיים, אבל בהשמטת שם מקבל המכתב. ומסתבר שהחלק שהשמיט מקבל המכתב בשעתו ממה שהדפיס בתרמ"ח (ורק כעת מתפרסם), מעניין במיוחד...
מצורף תמונת מכתב הנצי"ב ופענוח המכתבים כפי שהובאו שם:
מכתב הנצי"ב א
ב"ה ה' לסדר ויברך אתכם. תרמ"ו. וולאזין.
כאור בוקר יזרח כבוד הר"ר האברך המופלג ושנון שלם ומשכיל על דבר יקר רוח כ"ש מ' מיכה יוסף ני"ו.
מכתבו הגיע וציו[י]תי להעתיק המצבות. והנם רצוף בזה. והנני להודיעו. כי היינו עוסקים בבנין חומת הישיבה ה"ק. וגם מאריכים אותו כמה אמות. ואנו מקוים ב"ה, כי בחורף הבעל"ט נשוב ללמוד בו.
ע"ד השאלה שהכשיר שו"ב אחד שני ורדות. ונפלא ממני הוראה זו בשתים. חלילה לילך נגד פסק הרמ"א, אשר כבר קבלנו כל מנהגיו שהנהיג. ואפי' אם הי' מקום להתיר, אין זה אלא בדעת הרב המו"ץ בקהלה, ולא השוחט. אכן אם להעביר את השו"ב מחמת זה או לא, אין לנו להגיד בזה מרחוק. ואין כל המדינות שוות בהתנהגות השו"ב עם הרבנים.
וה' ישמרנו מלכד. הנני ידידו העמוס בעבודה
נפתלי צביהודא ברלין.
מכתב הנצי"ב ב
ב"ה א' בין כסא לעשור תרמ"ז
ישא ברכת המועד כבוד ידידי החכם המופלג ושלם משכיל על דבר כ"ש מ' יוסף בארדיטשווסקיא ני"ו
מכתבו הגלוי הגיעני [ו]הנה ספרי מטיב שיר למכירה אין לי כעת כי נשרפו ביום זעם ר"ל. ואלו הי' לי הייתי שולחו למעל[ת]ו חנם כי מחירו מצער.
ע"ד מבוקשו לספחו לעשרה הנבררים, כבר נבררו. ואין עוד מקום. אך אם ירצה מע"כ נ"י להיות שקד בתורה, יכול לבא ולא יחסר לחמו כדרכה של תורה בעת הזאת.
הנני העמוס בעבודה רבה
ידידו נפתלי צביהודא ברלין
מכתב הגרח"ב א
בעזהי"ת. ג', ך"א אלול, התרמ"ו. ביאלא.
כבוד הרב וכו' ה' ה' רבא דעמי' מדברנא דאומתי'
מ' מיכה יוסף בארדיטשעווסקי הי"ו
ביום ה' שבוע שעבר, פ' כי תבא, שבתי ממעינות הישועה דרוזגעניק. אשר הלכתי שמה, עפ"י עצת הרופאים, להחליף כח [מ]צאתי מכתב מעלתו ערוך אלי, עוד בחדש תמוז העבר. אשר לדעתי [כ]בר עבר זמן שאלתו, כי בלי ספק כבר נדפס גם מאמרו הראשון [בה]אסיף. וגם המילואים, בעלי הצפירה. - ובר מן דן, אין אוכל [ל]מלאות בקשתו, טרם היות לנגד עיני, מאמרו הראשון. לזאת חדלתי [מ]חפצו זה.
אך. על ד"ת. אשר שאל בטעם פסק הרמ"א בשם מהרי"ו ז"ל. להטריף גם בחסר וורדא, גם בשתי וורדות. והדברים סותרים זא"ז. ומה גם לפי מנהגינו להכשיר יתרת מקמה?. ובלי ספק. כבר שלטו עיניו בכל [ה]אמור בזה, בט"ז ס"ק ד'. ובש"ך ס"ק י"ז. ולא הונח לו. וע' עוד בפלתי [ס"ק] ב'. אבל האמת הוא, כמו שביאר רבינו הגר"א ז"ל, בביאורו ס"ק ה' וס"ק ו'. [?] דבס"ק ה' כתב. דמש"ה נהגו להטריף בחסר וורדא. כיון שדרכו להיות בכל הבהמות. והיינו. דבבאור הסוגיא קיי"ל כרש"י. דעובדא הוי בוורדא אחת. וא"כ מדינא דש"ס חסר וורדא כשר. כדפירש"י ז"ל. אלא דזה הי' בזמן הש"ס, דלא הי' שכיח וורדא אפי' אחת. אבל לדידן דנשתנו הטבעים. ונמצא וורדא בכל הבהמות שלנו, ממילא, אם חסרה הוורדא, הויא שינוי והוי בכלל חסר. וטרפה. וכ"כ הר"ן בשם הרב אלברגלוני, דעכשיו שיש [לכל] הבהמות שלנו, עינוניתא דוורדא, אי משכחת דלית לה טרפה. וע' בב"ח שביאר דבריו, דאזיל בשיטת רש"י ז"ל. וכמו שכתבתי.-. ואח"כ בס"ק ו' ביאר רבינו הגר"א ז"ל, דמשום הכי נהגו להטריף בנמצאו שתי וורדות. משום כל יתר כנטול דמי, והו"ל חסרה הוורדא.-. זהו אמתות הדברים. וכן מצא[תי] גם בלבושי שרד ס"ק נ"ד. שבאות ו'. הקשה כקושיית מעלתו. ובאות ז' יישב כדעת רבינו הגדול הגר"א ז"ל. ע"ש באריכות.-.
ויש עוד לדבר בזה אך לעצר אני צריך. וכבר נתיישבה קושיית מעלתו, בדברים האלה. והי' זה שלום לו, ולשנה טובה ומתוקה, יכתב ויחתם עם כל הכתוב לחי[ים] טובים בספר. כאשר עם לבבו.
וכברכת המוקירו, מבלי הכירו, ומכבדו כערכו, ידידו"ש וטובו לעד.
חיים ברלין בהג"מ נצי"ב הי"ו מוולאזין אב"ד דמאסקווא וכעת בביאלא.
מכתב ב מהגרח"ב
בעזהי"ת. ב' דחנוכה, שנת "דע את אלהי אביך ועבדהו" לפ"ק
פה ביאלא.
כבוד הרב החכם, משכיל ושלם. חוקר קדמוניות. וחובר חברים.
מ' מיכה יוסף באדיטשעווסקי הי"ו --
הגיעני מכתבו. ולמלאות בקשתו והפצרתו ממני, זה פעמים. במכתב גלוי [וב]מכתב חתום, שמתי עיני על מאמרו, "תולדות ישיבת עץ החיים" בהאסיף [שנ]ת תרמ"ז. ומצאתיו מלא טעויות ושגיאות. והנני סופר ומונה אותם, בפרט, [ב]גליון מיוחד, הרצוף הֵנה - כבקשתו.-.
ואשר הקשה לשאול ממני עוד. לשום עין על ספרו, "תורת העולם והאדם, לפי דרכי התלמוד, והבדילם מן היונים, כולל שטה כוללת מהשקפות התלמוד על עולם ההויה, ועל האנושות. על תורת האדם בפרט חובתו לעצמו ולאחר [ע]רוכים עפ"י דרכי ההגיון וחקירה העיונית", כל זה לשון כבודו במכתבו [ש]דרש ממני לתת לו הסכמה על ספרו זה. בתתו לפני מפרק אחד ממנו. ואנכי מה אשיב לו. - האמת אגיד לכבודו. כי מעולם לא ראיתיו, ולא שמתי שמו וזכרו. ואינני יודעו ומכירו. אך את זה אני רואה שהגיע להוראה [ו]הוא גם מורה ואב"ד בישראל. ואחרי אשר כבר פנוי הוא להתעסק בענינים [א]לה. בלי ספק. כבר כל מקצועות שבתורה, הנחוצים להוראה, והם ש"ס בבלי וירושלמי, ותוספתא, וספרי רבותינו הראשונים, הרי"ף והרמב"ם [וה]רא"ש, וכל נושאי כליהם. וספרי ארבע טורים, וארבע שו"ע עם כל נושאי כליהם האחרונים הגאונים ז"ל. אשר כל אלה, נחוצים המה לרב ומורה, ובפרט בזה"ז. שא"א להורות. מבלי שיהא הרב בקי גם בספר פרי מגדים, בית אפרים, תבואות שור, לבושי שרד, סדרי טהרה, וכדו[מה.] ובלי ספק. כבר כל הספרים האלה, ערוכים ושמורים על דל שפתיו וד[מי] לי' כמאן דמנחי בקופסי'. ואשר ע"כ הוא פנוי לבלות זמנו על ענינים אלה - [אבל] אנכי העני, אודה ולא אבוש, כי עדין לא הגעתי לידי מדה זו להיות כל התורה כלה, ערוכה על דל שפתי, ועוד זמני יקר לי, למיהדר תלמודא, ולא לעסוק בענינים אלה, ובאתרא דעייל ירקא, ליעול בשרא וכוורי.-. ואשר ע"כ רחוק אני מִתֵת הסכמה, על ענינים אלה. אשר עוד לא ירדתי לכוונתם ולתכליתם. ולא ידעתי מה המה. ובספרי רבותינו הגאונים הראשונים והאחרונים ז"ל. לא מצאתי דוגמתם. והמקום יפתח לבי בתורתו, דבר ה' זו הלכה. וישים בלבי אהבתו ויראתו, לעשות [רצונו] ולעבדו בלבב שלם. כאשר עם לבבי.-.
מתולדות הגאון ר' משה חפץ ז"ל. לא ידעתי מאומה. אם כי ספרו מלאכת מחשבת נמצא בידי. אך בלי ספק. נמצא הוא גם ביד כבודו. ויוכל לשאוב ממנו, את הדרוש לתולדות ימיו. ויותר מזה לא ידעתי.-.
יהי ה' עמו, ויענה את שלומו, ככל חפצו, וחפץ ידידו, המכבדו כערכו, ומוקירו, מבלי הכירו, דו"ש וטובו לעד.
חיים ברלין
אגב לקוראי אנגלית, גם שאר המאמר עצמו גדוש פרטים מעניינים, כדרכו של הר"א בראדט (הכל בנושא הנצי"ב והגרח"ב ביחס לעיתונות זמנם).
