הודעהעל ידי ארי » א' יוני 01, 2014 12:44 am
כנראה התכונת להוספות מהרצ"א (סי' פ"ו מאות ד' ).
וז"ל: ועוד אמרו במדרש שלא שינו את לשונם, תדע ידידי אשר לשון כל עם ועם הוא כפי מערכתו וכפי כחו אשר הוא מאת השר שלו, ולשונינו הקדוש אשר בו נברא העולם הוא הוראות קדושתינו חבל נחלת ד' מבלי שר, והנה בהיות ישראל נתונים בארצות אויביהם הגם שהם מדברים בשפה אחרת כפי כח השר הארץ ההוא, עכ"ז מחוייבים להיות חלוקים בשפתם משפת העמים דהיינו שיהיה בלשונם ושפתם תערובות לשון הקודש, כאשר תראה לשון כל מדינה אשר בני ישראל מפוזרים בגליותיהם מדבר איש אל רעהו בתערובות לשון הקודש.