ברכות של תענית

[איש_ספר]

מדינא דגמרא ושיטת הראשונים, אם לא נענו גוזרים תענית ומוסיפין בה שש ברכות, ומ"מ לא נהגו.
פרטי הדין בפלגי מים עמ' ל.
נתבקשתי מהגה"צ רש"ד שליט"א, למצוא לו מחזורים ישנים בהם נדפסו ברכות אלו לתענית גשמים, בזכרונו שבמחזור רומניאה נמצא כן.


כל המסייע יבורך...

[מרדכי וינטרויב]

ראה נ' פריד, 'פיוט מהגניזה לתענית עצירת גשמים', סיני ס (תשכז), עמ' 124-148.

[מרדכי וינטרויב]

שם הוא מציין שרק במנהג איטליה נשתמר אמירת שש ברכות אלו.

[יתר10]

עוד משהו בנידון

[לייבעדיג יענקל]

מחזורי רומניא הרי נמצאים בהישג יד כ"א, ניתי ספר ונחזי.
לפי הזכור לי בדיקה בקטלוג הספריה הלאומית (חיפוש מתקדם, עצירת גשמים) תתן כו"כ תוצאות (עכ"פ בכה"י).

[ישבב הסופר]

מצאתי ככל הסדר הזה בפירוט רב, במחזור הנמצא באתר [מארכיון JTS]
http://hebrewmanuscripts.org/
המכונה שם "מחזור - - סאנסינו וקאסל מאגיור רמה 1485 רומא",
כרך שני, עמ' 264 - 271

וכן מצאתיו בהעתקת 'סדר חיבור ברכות' - בנוסח שונה, עמ' 37 - 39

[נצחנות בעלמא?]

יש"כ ר' ישבב,
נפלא מאד.
בזכות המובא נודע לי כי מה שסברתי עד עתה שמוסיפים ברכות אלו רק במנחה הוא טעות וגם בשחרית אומרים כ"ד ברכות כמפורש בראשונים.
ואגב, אעירה כאן מה דקשיא לי על מה שפסק בעל פלגי מים שליט"א שאין אומרים נעילה בתעניות השתא משום סב"ל, אחר דנחלקו בזה הראשונים אם בתע"צ בבבל מוסיפים נעילה וה"ה לתע"צ בזמננו בא"י, והלא מבואר דבספק אם התפלל חוזר ומתפלל והיינו דבתפילת שמו"ע ל"א סב"ל, וא"כ ל"ש לפטור מתפילה מטעם ספק ברכות להקל, וצ"ע.

[נצחנות בעלמא?]

עוד אעירה באגב, כי בסדר ברכות שבמחזור הנ"ל הברכה היחידית שאין בה תחינת "קרב" סמוך לחתימה היא ברכת את צמח, ומזה נראה כי המחבר הפיוטים הוא קדמון שהתפלל בנוסח הארצישראלי שבו התאחדו ברכות צמח דוד וירושלים לברכה אחת, (וכמו שהוכיחו לגבי הקליר שלא חיבר פיוט לאת צמח בויאהב אומן לפורים וכן באאביך ביום מבך לט"ב).

[ברזילי]

ואגב, אעירה כאן מה דקשיא לי על מה שפסק בעל פלגי מים שליט"א שאין אומרים נעילה בתעניות השתא משום סב"ל, אחר דנחלקו בזה הראשונים אם בתע"צ בבבל מוסיפים נעילה וה"ה לתע"צ בזמננו בא"י, והלא מבואר דבספק אם התפלל חוזר ומתפלל והיינו דבתפילת שמו"ע ל"א סב"ל, וא"כ ל"ש לפטור מתפילה מטעם ספק ברכות להקל, וצ"ע.

בספק התפלל הטעם הוא שיכול להתנות שאם כבר התפלל יהא לנדבה, ואין הציבור מתפללים נדבה

שו"ר שזה טעות, כי בפסחים נד מפורש "אלא מאי אינו כתענית ציבור לתפילת נעילה והאמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם והולך כל היום כולו"

[מה שנכון נכון]

ואגב, אעירה כאן מה דקשיא לי על מה שפסק בעל פלגי מים שליט"א שאין אומרים נעילה בתעניות השתא משום סב"ל, אחר דנחלקו בזה הראשונים אם בתע"צ בבבל מוסיפים נעילה וה"ה לתע"צ בזמננו בא"י

לא כתב כן הפלגי מים, אלא מטעם המנהג אתי עלה, דסו"ס פשט המנהג שלא לאומרה ע"ש.

[נצחנות בעלמא?]

הוא כותב שם במפורש סב"ל כך זכור לי ברור מאד מכבר.
ספק אם התפלל כמדומה שהוא גם בשבת כשאין נדבה, לא?

[ישבב הסופר]

עוד אעירה באגב, כי בסדר ברכות שבמחזור הנ"ל הברכה היחידית שאין בה תחינת "קרב" סמוך לחתימה היא ברכת את צמח, ומזה נראה כי המחבר הפיוטים הוא קדמון שהתפלל בנוסח הארצישראלי שבו התאחדו ברכות צמח דוד וירושלים לברכה אחת, (וכמו שהוכיחו לגבי הקליר שלא חיבר פיוט לאת צמח בויאהב אומן לפורים וכן באאביך ביום מבך לט"ב).

זה קרובה ארצישראלית ובכולם אין פיוט ל'צמח דוד' מפני שכללו את של דוד בבונה ירושלים בנוסח אר"י.

מצאתי שגולדשמידט בהערותיו למבוא למחזור לבני רומא, הערה 93, ציין למאמרו "סדר תענית ציבור במחזור רומא" בס' זכרון לשלמה סלי מאיר, ע' 87 - 89.

תיקון, לעיל כתבתי שההבדל בין 'חיבור ברכות' ו'מחזור' הוא בנוסחן, אין זה מדוייק, לא השוויתי את נסוח השש ברכות בעצמן, ויש לעשות כן.
התכוונתי לגבי הקרובה שנאמרה. במחור איטליא אמרו קרובה המתחלת " "קרב - אורך לעניה". ובנוסח חיבור ברכות [נוסח רומניה אאל"ט] אמרו קרובה אחרת המתחלת "אנא אלוקינו - אדון שווענו".

שוב מצאתי כמנהג האיטליאני במחזור לבני רומא הרגיל [בולונייא ש"א-ש"ב] ח"ב, עמ' 344 - 349
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=344

[ברזילי]

ספק אם התפלל כמדומה שהוא גם בשבת כשאין נדבה, לא?

מחלוקת הראשונים רש"י ותר"י, ולהלכה אינו חוזר ומתפלל בשבת (משנ"ב קז, סק"ה וביאוה"ל ריש סי' קכד)

[מה שנכון נכון]

הוא כותב שם במפורש סב"ל כך זכור לי ברור מאד מכבר.

עיין היטב בדבריו [בשתי ההערות], ותמצא שעיקר הענין בנוי על המנהג כמו בשש ברכות, אלא שהוסיף את הסב"ל כנותן טעם.

פלגי מים.PDF

(317.11 KiB) הורד 314 פעמים

[ישבב הסופר]

זה עתה מצאתי עוד מנהג בענין השש ברכות, אף הוא מכת"י הנמצא באתר היברו מניוסקריפטס.
והוא מצו"ב.
כתוב שזה כמנהג צרפת הדרומית. מוסיפים שש ברכות, אבל ללא פיוט הקרובה שנאמרה במנהגים האחרים בכל ה24 ברכות שבשמו"ע.

[ישבב הסופר]

זה עתה מצאתי עוד מנהג בענין השש ברכות, אף הוא מכת"י הנמצא באתר היברו מניוסקריפטס.
והוא מצו"ב.
כתוב שזה כמנהג צרפת הדרומית. מוסיפים שש ברכות, אבל ללא פיוט הקרובה שנאמרה במנהגים האחרים בכל ה24 ברכות שבשמו"ע.

זה עתה עיינתי בכת"י זה והוא לכאורה זהה למנהג המובא בטור סי' תקעט

[פלוריש]

מדוע הרמב"ם השמיט את דברי הגמרא על כ"ד ברכות בתפילה בשעת מלחמה?

[כדכד]

איפה הגמרא?

[פלוריש]

איפה הגמרא?

תענית יז ע"א בשורה הראשונה

[הר ששון]

אי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה — לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת אֶלָּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּבַיּוֹבְלוֹת, וּבִשְׁעַת מִלְחָמָה
לא כתוב כד במלחמה

[פלוריש]

אי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה — לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת אֶלָּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּבַיּוֹבְלוֹת, וּבִשְׁעַת מִלְחָמָה
לא כתוב כד במלחמה

הריטב"א והר"ן הבינו שסדר התפילה במשנה הוא לא רק בעצירת גשמים אלא על כל צרה שמתריעים עליה. ראה ציונים במהדורת שוטנשטיין טו ע"א הערה 1, יז ע"א הערה 3.

[כדכד]

גברא אגברא קרמית?
מנעין שהרמב"ם צריך לסבור כרשב"א?

[איש_ספר]

קבלתי.

סדר תפילת התענית בעת תרועת מלחמה [1].pdf

(975.72 KiB) הורד 107 פעמים

[עזריאל ברגר]

קבלתי.

סדר תפילת התענית בעת תרועת מלחמה [1].pdf

יפה!
מיהו העורך?

[עושה חדשות]

קבלתי.

סדר תפילת התענית בעת תרועת מלחמה [1].pdf

ישיבת ב'ית התלמוד רח' הרב שריה 70 ירושלים
היכן זה?

[איש_ספר]

שאלתי פעם ופעמיים את הכותב ולא קבלתי תשובה.
הכותב הוא ר' אליהו ובר "ר"י הר הבית".
אני משער שהרב שריה זה עברות של רחוב בעל שם ערבי במעלה הר הבית...

הנה, אחד מהחברים איתר את המקור...

[עושה חדשות]

הערה קטנה: לא מצאתי מקור לומר בתעניות "אם כעבדים וכו' ותוציא כאור משפטינו". באבודרהם הנוסח הוא "אם כעבדים עינינו לך תלויות עד שתחננו ובגשמי רצון תעננו קדוש", ולגבי מלחמה צריך להתאים נוסח, אבל אולי לא מתאים להשתמש בלשון של ראש השנה.

הוספה; באימייל הנ"ל השיב לי שבירושלמי שבת פ"ב אי' "בשעה שישראל יוצאין למלחמה ב"ד של מעלה יושבין עליהן אם לנצוח אם להינצח".