הכנה למצוה גדולה מהמצוה

[גמח]

אני מחפש מקור לכך האם מופיע בקדמונים או מי הראשון שכתב כן.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
כנראה אינו בקדמונים.
אלו הראיות מחז"ל שכולם מוכיחים משם.

דף על דף ז 546.JPG (30.9 KiB) נצפה 9006 פעמים

גם מכאן. שבת קי"ח ע"ב.
ואמר רבי יוסי יהא חלקי ממתי בדרך מצוה.
ולא אמר 'ממתי בשעת מצוה'.

מי הראשון. בפני מנחם האזינו תשנ"ה בשם ר' אלימלך זצוק"ל.
בקול שמחה (אגרת בסוף הספר) 'הבינה תגדל מהמעשה', אדמור"י גור פירשוהו לעניין הנ"ל.

אכן: העמק דבר שמות י"ב כ"ח.
וילכו ויעשו. פרש"י בשם המכילתא ליתן שכר להליכה וגו' ולהלן במצות אכילת הפסח לא כתיב אלא ויעשו. היינו משום דבפרשה זו כתיב גם ההכנה למצוה והיינו משכו וקחו. מש"ה שכר ההכנה קרוב לשכר גוף המצוה. משא"כ במצות אכילת הפסח שלא כתב שם הכנה וכן במ"ע של ומלתה אתו דכתיב שם לא כתיב שום הכנה מש"ה אין שכר על ההליכה למ"ע זו כשכר מעשה המצוה כמש"כ בס' דברים ו' כ' יע"ש:

[זרע הארץ]

עי' שות גבעת הלבונה.

[קולמוס הסופר]

עי' שות גבעת הלבונה.

שם.JPG (44.74 KiB) נצפה 9000 פעמים

עיין כל דבריו.

גבעת הלבונה.PDF

(1.24 MiB) הורד 494 פעמים

(גם בעמוד האחרון)

[אפרקסתא דעניא]

מעשה בחסיד ומתנגד שנחלקו בשאלה חשובה. החסיד טען כי שריפת הפתילות בזאת חנוכה היא מצווה גדולה מהדלקת נרות חנוכה, ואילו המתנגד טען להיפך, כי הדלקת נר חנוכה מצווה גדולה היא ועדיפה על פני מצוות שריפת שאריות השמן והפתילות.

הציע החסיד שייכנסו שניהם לשאול את אדמו"רו של החסיד מי הצודק בוויכוח.

המתנגד היה כה בטוח בנצחונו, והסכים לשאול את פי האדמו"ר.

כאשר הוצגה השאלה בפני האדמו"ר הוא הרהר מעט, ופסק את פסוקו: הדלקת נר חנוכה גדולה יותר משריפת הפתילות!

המתנגד יצא כשחיוך נצחון שפוך על פניו, ואילו החסיד שנשאר בחדר פנה אל האדמו"ר בתמיהה: הייתכן?!

"אכן כן", ענה לו האדמו"ר, "הלא מקובלנו מרבותינו שהכנה למצווה חשובה היא מן המצווה עצמה"...

[לומד_בישיבה]

כידוע שהרמב"ם לא מנה את עשיית הארון למצוה ושלא כדעת הרמב"ן והכוונה בזה משום שהארון הוא רק הכשר כדי לתת שם את הלוחות.
ועל עשיית הארון אמרו במדרשו דמשום הכי כתיב ועשו אצל הארון שלא כמו אצל שאר הכלים דכתיב בהו ועשית כדי שיבואו כולם ויתעסקו בארון וכך יזכו בתורה.
אין זה תורה שלי וגם אין זה תורה חסידית אלא מקור ליטאי ממש.
ואפשר שבהמשך אעלה את הספר.

[בנימין אריה]

כמדומני שזה רעיון חסידי ואולי בשם החוזה שבהכנה אין פניות, יש לזה ג"כ הרבה ראיות, אך לא נראה לי שיש לזה ממש מקור בקדמונים אלא בספרי חסידות וכנ"ל

[ממרומי היער]

וכבר ידוע המעשה שאחד הרב'עס התכונן לתפילת מנחה במשך שעה ארוכה, והכנותיו עשו רעש גדול בשמים, עד שהגיע המנחה והרסה את הכל.

[מנחם-כהן]

האם אכן המקורות הראשונים הם מכתבי החסידות?

מישהו יכול בבקשה לציין את המקורות הללו?

[מאת הלוי]

נדמה לי שלר' ירוחם ממיר יש רעיון לגבי תקיעת שופר שתוקעים רק בשלש שעות דההכנה לתקיעה תהיה זכות בשעת הדין של ר"ה.

[פרי יהושע]

מעבר למקור לעצם הדבר, יש לעיין בטעם הדבר, הרי הוא לכא' איפכא מסתברא, יבאו כאן הטעמים בדבר ואפשר גם מקורן הברוך, [הכנה היא מהבינה שהיא יותר מהמעשה וכדו'].

[פרי יהושע]

נזכרתי שהביאו כאן מאמר להורדה מר' אלה וינטרופ זצ"ל שבהכנה יש השתוקקות וכמיהה שאין במצווה עצמה, האם יש עוד טעמים לכך?.

[ראש]

בחוברת באר הפרשה של הרב בידרמן שליט"א לסוכות האריך קצת בענין.

[מנחם-כהן]

בחוברת באר הפרשה של הרב בידרמן שליט"א לסוכות האריך קצת בענין.

הנה החוברת.

היכן האריך בזה הרב בידרמן?

177_56_77.pdf

(1.1 MiB) הורד 483 פעמים

[שומע ומשמיע]

השפת אמת [בסוכה כמדומני] מוכיח משמחת בית השואבה, לדעת רש"י שהיא משמחת מצוות ניסוך המים. ולא עשו בניסוך עצמו אלא בשאיבה.

[מנחם-כהן]

חוץ מקורות אודות המקור של אמירה זו.

יש מקורות שכתבו לבאר מדוע זה אכן כך? מה המשמעות והתוכן (או כיצד) שהכנה גדולה מהמצווה בעצמה?

[ראש]

עמ' ח'

[לייטנר]

באותה דרך - "ציפיית הישועה גדולה מן הישועה עצמה" (הגרי"מ חרל"פ)

[מנחם-כהן]

באותה דרך - "ציפיית הישועה גדולה מן הישועה עצמה" (הגרי"מ חרל"פ)

פתגם זה (על אף מוזרותו) עוד אפשר להבין. פעולות האדם בציפייה לישועה גדולה מהישועה כשלעצמה (אין בישועה פעולה אקטיבית של האדם).

אמנם הפתגם של המצווה צ"ב. הן ההכנה למצווה והן המצווה בעצמה הן פעולות, מדוע לומר שההכנה היא פעולוה גדולה יותר מפעולת המצווה?! אולי פתגם זה מתאים ליסוד החסידות השמה דגש על האהבה לה' ובהכנה מתבטאת מידת האהבה לה' והיר"ש ולפעמים שפעולות המצווה אינה אלא פעולה טכנית יבשה.

[מנצפך]

חוץ מקורות אודות המקור של אמירה זו.

יש מקורות שכתבו לבאר מדוע זה אכן כך? מה המשמעות והתוכן (או כיצד) שהכנה גדולה מהמצווה בעצמה?

פתגם זה מתאים ל [או 'אמרה זו הינה-'] יסוד החסידות השמה דגש על האהבה לה' ובהכנה מתבטאת מידת האהבה לה' והיר"ש ולפעמים שפעולות המצווה אינה אלא פעולה טכנית יבשה.

[פרי יהושע]

אפשר להסביר זאת בב' דרכים או מפני שבהכנה למצווה יש את השתקקות והכמיהה לעשות רצון ה' שאין במצווה עצמה שהיא רק פעולת קיום רצון ה', וכן כתב הגאון ר' אלה וינטרופ זצ"ל והובא כאן באשכול על ד' ימים לפני סוכות עי' שם, אמנם לכא' יותר פשוט לבאר העניין, דעניין ההכנה יסודו ביצירה של הכלי בעוד שהמצווה עצמה הוא האור שנכנס לתוך הכלי, ולכן עפ"י גודל ההכנה תהיה ממילא המצווה עצמה משובחת יותר מעצמה.

[מנחם-כהן]

וכן כתב הגאון ר' אלה וינטרופ זצ"ל והובא כאן באשכול על ד' ימים לפני סוכות עי' שם

אתה יכול להביא קישור לדבריו?

הדרך השניה שכתבת לענ"ד אינה פשוטה יותר...

[פרי יהושע]

וכן כתב הגאון ר' אלה וינטרופ זצ"ל והובא כאן באשכול על ד' ימים לפני סוכות עי' שם

אתה יכול להביא קישור לדבריו?

[ביקורת תהיה]

כמו שרואים שהדלקת המנורה כשרה בזר, וההטבה אינה אלא בכהן.

כיוצא בזה במלאכות שבת, שהמבעיר אינו חייב למ"ד הבערה ללאו יצאת, והמכבה על מנת להבעיר חייב.

[מקדש מלך]

כמו שרואים שהדלקת המנורה כשרה בזר, וההטבה אינה אלא בכהן.

כיוצא בזה במלאכות שבת, שהמבעיר אינו חייב למ"ד הבערה ללאו יצאת, והמכבה על מנת להבעיר חייב.

viewtopic.php?f=17&t=44667&p=697544&hilit=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%9C%D7%90%D7%95#p697544

[ביקורת תהיה]

http://simla.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=44667&p=697544&hilit=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%9C%D7%90%D7%95#p697544

חסום.

[מקדש מלך]

לא יודע למה חסום לך. אבל זה מה שיש שם...

ולהזכיר!
מכבה הוי אב מלאכה גם לריה"ג.

רש"ש שבת עג.
המכבה והמבעיר. התוי"ט כתב דלהכי איחר מבעיר למכבה משום דבמבעיר איכא למ"ד דא"ח חטאת והוא ר' יוסי דא"ל הבערה ללאו יצתה מוכח דס"ל דבכבוי גם ר"י מודה ושארי הגאון המפורסם מו"ה מנשה בן פורת מאילייא ז"ל באלפי מנשה נסתפק בזה ולכאורה מדברי התוס' בביצה ר"ד (כג) נראה דכבוי ג"כ אינו אלא בלאו לר"י מדהוצרכו לחלק ביניהם מטעם דהבערה ישנה לפעמים לצורך או"נ כו' ע"ש וכן הבין דבריהם בס' משכיל לאיתן (בפסחים צג ב) ע"ש אבל בס"פ ספק אכל מוקמי אמי ב"א ורחב"א לת"ק דברייתא שם דאמר המחתה גחלים בשבת חייב חטאת (אחת אף על פי שהוא מכבה ומבעיר) כר"י דאמר הבערה לל"י הרי לך בהדיא דבכבוי מודה וכ"נ מר"י גופיה לעיל בפרק ב"מ דפוטר בכולן חוץ מה"פ שהוא עושה פחם משמע דמודה בה לת"ק דחייב חטאת שוב מצאתי להת"י שם כדברי והביא גם כן להא דכריתות:

[מגדל]

אני חושב שיש ר' חיים מוולוזין כזה או בתחילת הרוח חיים או בתחילת הליקוטים שהדפיסו בחלק ממהדורות נפש החיים.
אבל זה ממש מעורפל אז אל תתפסני על המילה.
עוד כמדומה שהוא תולה זאת בכתבי האר"י, וגם זה ממש מעורפל ואל תתפסני על המילה.

הספר אינו תחת ידי.