"כמעט שלא" או "כמעט שכן"

[ברקים רב]

בפירש"י בתחילת הפרשה כתב שנסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק לפי "שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ​ומתה".
ובפי' מהרא"י [לבעל תרוה"ד] על פירש"י כתב שיש לפרש "גמגום זה הלשון" באופן כזה: באו לבשר לה שנזדמן בנה לשחיטה ולא הספיקו לומר שלא נשחט ולכן פרחה נשמתה. וזהו כמעט שלא נשחט, שכמעט אמרו לה שלא נשחט אך לא הספיקו לומר זאת וכבר מתה.

אך למיטב זכרוני יש עוד פעמים נוספות ברש"י או אפי' בחז"ל שמשתמשים בלשון "כמעט שלא" במובן של "כמעט שכן" [וזה כנראה ענין נקיות הלשון], אך כרגע לא מצאתי. מישהו יכול אולי להביא דוגמא, או לחילופין התייחסות לסוג ביטוי זה?

[איש_ספר]

היכל רש"י כרך א עמ' תקס"ד, ובסו"ד: הארכתי בחקר הענין כי לא מצאתי לו הערה ובירור בשום ספר דקדוק או מילון.

[ברקים רב]

תודה רבה לך!

ראיתי עתה במבוא לספר הנ"ל שכותב שישנן 'שטויות' רבות בפירוש השפתי חכמים, וכדוגמא לכך מביא את פירוש השפ"ח בפסוק הנ"ל, אך דברי השפ"ח שם אינם אלא העתקה מפי' מהרא"י הנ"ל]

[יאיר]

יש פירוש הפוך שאולי פירשוהו על רש"י, ששרה אימנו ע"ה נפטרה בגלל הצער שחשבה שיש מום בבנה ולכן לא עלה כקרבן (ואמרו לה שלא נשחט).

[ברקים רב]

ראיתי מפרשים כן, אך לשון 'כמעט' אין לו ביאור לפי זה.

[שמואל דוד]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t= ... 80#p731661

[צופה_ומביט]

יש פירוש הפוך שאולי פירשוהו על רש"י, ששרה אימנו ע"ה נפטרה בגלל הצער שחשבה שיש מום בבנה ולכן לא עלה כקרבן (ואמרו לה שלא נשחט).

עצם הרעיון יש לומר שהוא כוונת המדרש שמביא הטור עה"ת לגבי אברהם, מובא בתורה שלמה וירא כב אות קכח:

ובפי׳ הטור על התורה מביא: במדרש יש שהפך ידו וראה שאין בידו מאכלת [כי נפלה הסכין מידו, כבתנחומא שם סימן כג, או כב"ר שם פנ"ו ועוד מדרשים שדמעות מלאכי השרת המיסוה] אמר אינו כדאי לקרבן ובקש לחונקו אמר אל תעש לו מאומה.

אמנם יש גם לפרשו כשאר המדרשים שם, שכשראה שאין בידו סכין אמר אינו כדאי להיות קרב כדין קרבן בשחיטה, אבל לכה"פ ימות על קידוש השם בחניקה. וכעין מה שרצה אברהם לעשות בו איזה מום או להוציא ממנו מעט דם.

[צופה_ומביט]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=47513&start=280#p731661

viewtopic.php?p=852416#p852416

[צופה_ומביט]

ראיתי כעת במנחת יהודה על בראשית כו, י כמעט שכב אחד העם את אשתך, וזה לשונו:

כמעט שכב אחד העם את אשתך וגו׳ – מכלל דלא שכב, אף כמעט לא נשחט מכלל דלא נשחט, לכן צריך לומר כדפרש״י.

והדברים תמוהים לכאורה, מה כתוב כאן ומה רוצה בזה [מה ז"א "אף כמעט לא נשחט מכלל דלא נשחט"], ולאיזה פירוש רש"י מתכוון [כי לכאורה לא קשור לפירוש רש"י שם].
וחושבני ברור שיש כאן כמה ט"ס [וגם אולי הועתק ממקומו ושייך באמת לריש פרשת חיי שרה], אבל הכוונה כאן לבאר את לשון רש"י דידן "כמעט שלא נשחט", ומוכיח מהפסוק ההוא ש"כמעט" הופך את הנכתב אחריו מחיוב לשלילה, כמעט שכב = לא שכב, ומוציא מכאן שכן הוא גם לאידך גיסא, כמעט שלא נשחט = כן נשחט. ובזה רוצה לבאר את כוונת רש"י, שהמבשר אמר לשרה שיצחק נשחט.
ואמנם לא מבואר בזה מדוע בחר רש"י לשון כזה מפותל במקום לומר "ונשחט", אבל עכ"פ מצד הלשון מיישב את לשון רש"י.

[פייביש אופטובסקי]

זכור לי א' מהמפרשים שבחומש 'ראשוני פרשני רש"י' לר' משה פיליפ שמבאר שרש"י נקט בלשון סגי-נהור.

[צופה_ומביט]

יפה, אולי זו הכוונה גם במנחת יהודה הנ"ל. דהיינו שלכן נקט רש"י לשון מפותל זה, והמנחת יהודה רק הסביר כיצד בכ"ז כתוב כאן "נשחט".