טעמא דעומדים בפני ת"ח
א' כתב הר"ן (קידושין יד,א) "כל שמוחזק בבעל מעשים ואין ספק בעניינו כרב יחזקאל עומדין מפניו שלא צותה התורה בחכם אלא מפני שהחכמה מביאה לידי מעשים אלא שלא פרשה תורה במעשה כמו שפרשה בחכמה לפי שאין הכשר המעשה גלוי כמו שיתרון הכשר החכמה נראה לכל"
ב' כתב מרן זלל"ה (אמונה ובטחון ועוד) "והנה מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים ומדברי חז״ל כי שם צדיק, חסד, חכם, יונח על איש רום המעלה, אהוב לפני המקום ית', ובחיר האנושיות על פני חלד, ואם נחקורה ונמצא את הנמצאים בו מן המעלות והגדולות אשר ינחילוהו את שם האהוב לפניו ית', ואשר ישמח בו יוצרו יחי, אז נדע את הדרך האהובה לפניו ית׳ שיתנהג בה האדם.
והנה אמרו ב״ק מ״א ב׳ שמעון העמסוני ואמרי לה נחמי׳ העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאח ד׳ אלקיך תירא פירש כו׳ עד שבא ר״ע ולימד את ד וגו׳ לרבות תלמדי חכמים.
למדנו כי האישיות היותר חמודה והיותר מעולה מהכרת התורה היא האישיות הראוי׳ להקרא בשם תלמיד חכם, ואשר לאיש היקר הזה הרשה ר״ע לעצמו להשוות מוראו למורא של המקום ב״ה, ולרבותו בקרא דאת ד׳ וגו׳, ואם כה איפוא אם נדע את הקנינים החמודים אשר על ידם קנה שם תלמיד חכם, נדע את המעשים הסגוליים החביבים לפניו ית׳ במעשה האדם ובהנהגתו על פני הארץ בצבא ימיו"
ג' מעתה יש לדון האם דברי מרן זלל"ה נסתרים מדברי הר"ן, וצ"ע.