איש_ספר כתב:פתחי תשובה... של ר' ישראל איסרלין על או"ח. והמ"ב השתמש בו כידוע וסמך עליו מאד.
בזכרוני שנתקלתי פעם בדברי המשנ"ב בשם ספר אחד, שאינם תואמים בדקדוק למבואר בפנים, והוא משום שסמך על הפתחי תשובה. היום נתקלתי שוב בכיוצ"ב.
במשנ"ב סי' תרנא סק"ח מביא: "ועיין בתשובת אגורה באהלך שמצדד דמה שנוהגין העולם שלא לעשות קשר אלא עושין מן עלי לולב כמין בית יד ותוחבין הלולב בו, גם זה בכלל קשר, ע"ש".
בגוף דברי האגורה באהלך מבואר שטעמו משום שסובר שאין צריך קשר אלא די בדבר המהודק יפה לנוי, שלחכמים לולב אין צריך אגד אלא לנוי, ואטו גזרה היא בב' קשרים, ואין טעם הקשרים אלא משום נוי והידוק יפה שאינם נשלפים לכאן ולכאן, ובעניבה כיון שיכול להתירה באחת מידיו וירפה הקשר על ידי משמוש היד אינם מהודקים ואין נוי, אבל בקוישיקל שנכנסים ג' המינים לתוכו ובא מהודק היטב הדק, יש לו נוי הרבה ולכן כשר. ומסיק שהוא כאילו קשור בהרבה קשרים זה בזה.
המשנ"ב (ס"ק יא) חולק על דעה זו, וכותב שצריך קשר דווקא ואין די במהודק. ולפי זה לא היה לו להביא להלכה את דברי האגורה באהלך (אלא את דברי הבית דוד, עליו חולק האגורה באהלך). ומה שהביא את האגורה באהלך להלכה, אינו אלא מפני שהעתיק מהפתחי תשובה, שכתב רק 'דגם זה נקרא קשר' (וכוונתו לסוף דברי האגורה באהלך שכתב שהוא כאילו קשור בהרבה קשרים), ועל כן כתב המשנ"ב 'גם זה בכלל קשר', אך להבנת המשנ"ב אין טעם ההכשר מפני שאין צריך קשר ודי במהודק, אלא משום שגם בית יד זה נחשב כקשר.
להלכה אנו סומכים כמובן על דעתו הרחבה של המשנ"ב שהכריע להיתר בבית יד זה משום שחשוב כקשר ולכן מועיל גם אם אין די במהודק, אלא שלפי האמור, נראה לכאו' שאין זו סברת האגורה באהלך, אלא שעל ידי העתקת הפתחי תשובה הבין המשנ"ב שזהו טעמו.
האם נכתב באיזה מקום על תופעה זו?
