ברכות דף ט

[צביב]

דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא וכו'
כתב המאירי בדף ב' שאפשר.. להתיר עד שעה שלישית שהיא זמן קימה אץ לבני מלכים

[מתעניין]

ראיתי דבר מעניין במהרש"א בחידושי אגדות סוף ע"ב כאן, ונזכר עוד בריש י' ע"א, דמשמע ממנו שמה שנתחלקו מזמורים א' ב' בתהלים לשני מזמורים - אשרי האיש ולמה רגשו גויים, הוא משום שנוספה ברכת המינים בתפילת שמונה עשרה, וכדי שיהיה יהיו לרצון לאחר י"ט ברכות נתחלק אף המזמור בתהלים. האם נזכר הדבר גם במפרשים נוספים?

[עשוי לנחת]

שמעתי פעם מצדיק אחד שהביא בשם הקדושת לוי פירוש נאה על המשנה 'הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה' ולא מצאתי כעת מקורו, אך ראיתי כעין זה בשיח שרפי קודש (תפילה אות כא)
שמעתי בסיגנון אחר שכאשר הי' מרן הר"ר בונם זצללה"ה בעיר ברעסלא אצל הגאון ר' אברהם טיקטין זצלה"ה בעל המחבר ס' פתח הבית שהי' אב"ד שאל אותו על איחור זמן התפלה והשיב לו מרן זי"ע. עפי"ד המשנה (ברכות ד"ט ע"ב) דתנן הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה. ותמיה דפשיטא הוא דעכ"פ יש לו שכר קריאה בתורה, ולכן אמר זצללה"ה דהפי' הוא כך דכמו שאנו קוראים פ' המועדות בפ' אמור או בפ' פנחס אפי' שלא בזמנן וע"כ שהקריאה שלנו מעורר הזמן ה"ה בק"ש. מי שראוי לכך מעורר הזמן אז. והוי כקורא בזמנו. והבן.

מבואר כאן דבר פלאי, שיש בחינה למאחר זמן קריאת שמע שאם הוא ראוי הוא יכול לעורר את הזמן של ק"ש כמו אדם הקורא בתורה שהקריאה מעוררת את הזמן.

קצת צ"ב בזה כי קריה"ת שמעוררת את הזמן הרי היא מעוררת את הזמן שעליו קוראים כעת בתורה, ואילו כאן זה לעורר זמן הלכתי של קרי"ש, ולא את הזמן שעליו קוראים בקרי"ש. אך בלא"ה זה לא על פי פשוטו.

[נוטר הכרמים]

ראיתי דבר מעניין במהרש"א בחידושי אגדות סוף ע"ב כאן, ונזכר עוד בריש י' ע"א, דמשמע ממנו שמה שנתחלקו מזמורים א' ב' בתהלים לשני מזמורים - אשרי האיש ולמה רגשו גויים, הוא משום שנוספה ברכת המינים בתפילת שמונה עשרה, וכדי שיהיה יהיו לרצון לאחר י"ט ברכות נתחלק אף המזמור בתהלים. האם נזכר הדבר גם במפרשים נוספים?

עי' בספר מגלה עמוקות פורים דרוש א אות כה שכ"כ מדנפשיה והרחיב בזה, [ועי' במאמר 'לתקנת ברכת המינים' בקובץ ישורון כה].