ויש מחלקים בדרך אחרת, שכל שהאדימה באדמימות חזק כבשר טרפה וזו שלמטה [בסוגיה להלן. מ.ח.] בשהיא אדומה מעט כעין הכבד. ומפני שבנין הפעיל כשהוא בודד מורה חוזק הדבר כמו אם יאדימו(!) כתולע ובמקום אחר נאמר אדמו עצם מפנינים וודאי חוזק אדמימות התולע חזק יותר משל פנינים.
בדקתי בשתי מהדורות המאירי, והנוסח שווה.
[מקור הדברים בבעל המאור י, ב בדפי הרי"ף. ושם "כשהוא בודד" ליתא]
היש יודע פשר דבר?