סימנא כתב:מצג זה הוא עוד יותר שגוי. ההוראה המפורשת לקראת 'חוק טל' היתה למצוא פתרון חד משמעי וארוך טווח, כדי שלא יעמדו החרדים כל כמה שנים במטווח. ניסו נסיונות אחדים, ובג"צ מסמס הכל במקצועיות. בשלהי ממשלת נתניהו הקודמת היתה הצעה מפתה על השולחן, כאשר כל הגדולים תמכו בה, אבל ברגע האחרון החליט ליצמן על דעת רבו להתנגד אליה. כבר אמרו אז שזאת תהיה בכיה לדורות, אבל וישמן ישורון ויבעט. בעקבות כך החליט נתניהו להפיל את הממשלה שנה לפני הזמן, הלכו לבחירות 5 פעמים ברציפות, ועכשיו אנחנו כאן.
כמעט שכחתי פרט נוסף: בסוף ממשלת לפיד, הציע זה האחרון את מתווה גנץ לגיוס חרדים, כמתנה ללא כל תמורה. זאת היתה הזדמנות פז, ובאורח פלא זאת היתה כמעט אותה הצעה מפתה שליצמן דחה, ומבחינה עניינית לא היתה סיבה לדחות אותה. הקואליציה הרופפת דאז הציעה לחרדים להעביר את החוק (כי בתוך הקואליציה לא היו מספיק אצבעות בעד). נתניהו איים וגם אמר שהוא יציע הצעה טובה יותר והחרדים התקפלו. בתבונתו הצליח נתניהו להוליך שולל את החרדים, והבטחתו שהוא יעביר את החוק עוד קודם כינון הממשלה הופרה ברגל גסה כצפוי, ומאז הוא דחה אותו באופייניות.
אני חושב שלא אחשב כאן כאחד שנזעק להגן על ליצמן או על רבו, אבל למען הדיוק חשוב לומר:
יתכן שההתנהלות הייתה כוחנית כמו הרבה פעמים, עם הצהרות מתלהמות וללא כיסוי, כרגיל, והתנהלות בסגנון זה, בפרט בנושא כה חשוב, הרסנית,
אבל הסיבה המרכזית לשלילת ההצעה,
הייתה ידיעה כמעט וודאית, כולל רמזים משופטי בג"צ ועוד אנשים שבאמת מחליטים, שהם לא יקבלו בשום אופן את המתווה ולא יכשירו את החוק משפטית.
אם כן, עלה חשש אמיתי, שכל הצעה בעתיד, תצטרך להתבסס על הסכמת החרדים הזו, וכמו להבדיל במו"מ מול אש"פ, כל הסכמה ישראלית, היוותה בסיס ראשוני לדיונים בהמשך, שעד הנה, ברור שצריכים לוותר.
את הדברים האלו שמעתי משליח ציבור בכנסת, שאף הוא רחוק לומר שמחפש להגן על האדמו"ר מגור ובטח לא על ליצמן, שאמר לי דברים אלו בשם אחד מזקני החברים במועצת, גדול בתורה, חשוב ביותר ומתון בהנהגתו ובניסוחיו.
קצת תמים מידי לחשוב, בהכירנו את בג"צ של השנים האחרונות, שיש בו רק אקטיביזם והיבריס, בלי התחכום, הראיה הרחבה והמזג והכישרון השיפוטי של אהרן ברק, שבגלל ש'כל הכנסת הסכימה - וודאי בג"צ יסכים'. להיפך.
ואז הגיעה ההצעה, שבשעתה נראתה אפשרית בהחלט, לחוקק 'חוק יסוד לימוד התורה', וכך, עם הסכמת הרוב המרכזי בכנסת, ייעקף בג"צ. חשבו, שלבג"צ יש יראה או חשש לפגוע בחוקי יסוד.
בינתיים, בג"צ דן בחוקי יסוד רבים כל כך וגם פסל מקצתם.
באותו ענין. צופה ומביט והשני, דיברתם הרבה על האם זה חוקי או לא חוקי, ודנתם רק מצד הכנסת והכללים הדמוקריטיים - פרלמנטריים.
צריך לזכור שבמדינת ישראל יש צלע נוספת, חזקה מכל צלע אחר לאין ערוך, שעליה ניתן לומר: גנב קטן עובר על החוק וכו'...שודד פיראטי משפטי - 'מפרשן' את החוק ומשחק בו כראות עיניו!