בתבונה כתב:שמעתי שמועה בשם אחד מ'בעלי המקרא',שאני מקווה שהיא שקרית ושטותית, ואנשי פשש"מ יתנערו מדברי כפירה והבל אלו
השמועה היא שהוא אמר שהחכמים מכניסים לפסוקי התורה את מה שמתאים להנהיג לציבור, ואלו הם דרשות הפסוקים, וגם התורה שבכתב היא מה שהתאים להנהגת עם ישראל במצבם.
אין צריך לומר שאלו דברי הבל הבלים- והתורה היא דבר ה' ולא תהא מוחלפת.
אינני מחוייב להתייחס לכל שטות שמישהו כאן שמע, אבל למראה מקום אשלח אותך לכאן:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 65#p543365וכך בשאר קבצי 'פשטות', עולה מהמאמרים ומתגלה עוצמתם של חכמנו בפירושם ובקבלתם. ובמדור 'בתורתם של רבותנו' שמתפרסם לעתים, מובאים דברים מרבותינו בעלי הפשט בד בבד עם דברי חז"ל [דרשותם ואסמכתותם],
ותתפלא, שמהמדור עולה שהאסמכתא והמדרש הם עומק המקרא...[והדוגמא הנ"ל היא אחת מיני רבות במדור הנ"ל:
1. בגיליון הראשון - על דור הפלגה, פרשנות בעלי הפשט לעומת המדרש, ומה טוענים הארכיאולוגים (כמו המדרש...).
2. בגיליון השני - פנינים נפלאים מהגר"ל מינצברג, המבארים את עומק הפשט ומאירים את מדרשי חז"ל (כדוגמת 'וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו') ועוד מאמר מהרב ורטהיימר שליט"א על דרכו של הגרל"מ שגילה הרבה בעיסוק זה.
3. בגיליון הרביעי - על חטא בני עלי. הוכחות בפשש"מ שלא חטאו בלשכב את הנשים, מהרב עדלמן (ש"ר בן חיל העדולמי).
4. בגיליון החמישי - דרשת ר"ע 'בחריש ובקציר תשבות' דאזיל על שביעית - מוכחת מעומק המקרא, מהגר"ג נדל זצ"ל.
5. גיליון שישי - אסמכתת 'וידיו לא שטף במים' על נטילת ידיים - שהיא ממש עולה מהפשט, מעומק הכתוב, מכמה אחרונים בעלי הפשט (הנצי"ב, הגר"א, המהר"ל, והשל"ה שהובא באשכול הנ"ל).
6. בגיליון האחרון פורסם מאמר יסודי מאת ידידי הרב שמואל בן שלום על 'דרך האמת' לרמב"ן. מאמר שלישי בסדרה, על דרכו של הרמב"ן.]
יתכן ויש אנשים שלא מטריד אותם פשוטו של מקרא, לא אכפת להם מהו הפשט מהו המדרש, מהו העומק ומהו הסוד, הכל אצלם בלול. יכול להיות שזה טוב, אינני מתיימר לפסוק בנושא. יש בזה ודאי הרבה אידישקאייט, ובודאי זה חביב מאוד לפני ה', והעיקר לעשות חובתנו בעולמנו ולשמור מצוותיו וללכת בדרך הישרה.
אבל אולי אפשר גם לפספס מעט בדרך זו. לכן קם לו גיליון מכובד [משתדלים...] שיהווה במה ובית מדרש למאמרים על המקרא, שיש בו דברי תורה בפשט ובעומק המקרא המיישב והמלמד כי דברי תורתנו ודברי חכמנו צדקו יחדיו.
מי שחולק עלי, אז אינו מחויב לקבל או לקרא, ישנם כמה וכמה דרכים בעבודת ה', ולא באנו לצנן ח"ו אף אחד מדרך רבותיו. אין כאן גם דרך אלטרנטיבית!
אסיים בדברי הרב ספייער שליט"א החותמים את מאמרו
(בגיליון האחרון):
בשביל לדרוש צריך ללמוד פשט היטב, כיון שדורשים את הפשט עצמו. שאחרי שלומדים היטב את הפשט מזהים את החספוס שבו, את החלקים שלא מסתדרים לגמרי, או אז מגיעים אל דרש. אבל אם חלילה נעקם את הפשט, אזי עלול הפסוק להסתדר גם בלי הדרש התכליתי.