איש_ספר כתב:על רמזי יום הושע"ר, יש ספר שלם מעניין שהתחבר נגד שד"ל, ע"י חכם בשם בן אמוזג.
כמדומה הוא מראשי הלוחמים נגד במערערים על הקבלה, וכתב ספר אימת מפגיע נגד הארי נהם לרי"א ממודינא
איש_ספר כתב:על רמזי יום הושע"ר, יש ספר שלם מעניין שהתחבר נגד שד"ל, ע"י חכם בשם בן אמוזג.
איש_ספר כתב:על רמזי יום הושע"ר, יש ספר שלם מעניין שהתחבר נגד שד"ל, ע"י חכם בשם בן אמוזג. האוצר המקוון לא נפתח לי ולכן לא אוכל לתת לינק.
שד"ל לעג על התכונה סביב יום הושע"ר משום שמקורו לדעתו מהקבלה שנואת נפשו, והחכם הנ"ל מראה דברים יפים את שורש הענין בדברי רז"ל.
היא שיחתי כתב:דווקא אני זוכר שאמר לי הגר"ד כהן שמקורו בבני יששכר
אוהב אוצר כתב:האמנם???
בני תמותה פשוטים כמונו שואלים בצורה כזו על קדושי עליון האם יש ממש בדבריהם.
הם יכולים לבוא לברר ולערער.
ה"י.
עתניאל בן קנז כתב:מה שהביאו קודמיי, בשם הבני יששכר, ואחרים טענו שאין זה בבני יששכר...
אכן בספרו אין מוזכר זאת. אולם בנו, ה'צמח דוד' מדינוב, הביא בשם אביו שעד 'זאת חנוכה', יש כדמות יד פשוטה במרום לקבל השבים. (ולא לגבי חיתום הדין)...
עתניאל בן קנז כתב:אוהב אוצר כתב:האמנם???
בני תמותה פשוטים כמונו שואלים בצורה כזו על קדושי עליון האם יש ממש בדבריהם.
הם יכולים לבוא לברר ולערער.
ה"י.
אולי תצטט, ותסביר על מי בדיוק התכוונת.
עתניאל בן קנז כתב:מה שהביאו קודמיי, בשם הבני יששכר, ואחרים טענו שאין זה בבני יששכר...
אכן בספרו אין מוזכר זאת. אולם בנו, ה'צמח דוד' מדינוב, הביא בשם אביו שעד 'זאת חנוכה', יש כדמות יד פשוטה במרום לקבל השבים. (ולא לגבי חיתום הדין)...
שיף כתב:שמעתי מהגרי"א קופשיץ שליט"א שזקינו הגרי"ח זוננפלד זצ"ל נתן לכך אסמכתא ע"פ המבואר שבי"ד כותבין שטר אדרכתא לתשעים יום, וזאת חנוכה הוא בדיוק תשעים יום מר"ה
היא שיחתי כתב:הוא כותב שיש רמז בירושלמי שבת מי יודע מה הוא?
שוב ראיתי בנטעי גבריאל דציין ירושלמי שבת פ"ב ה"ו
א"ר יצחק בר מריון אילולי דכתיב [ישעי' מג טז] כה אמר ה' הנותן בים דרך. כיון שהיה אדם יורד לתוכו היה מת. ורבנן אמרין הנותן בים דרך מן העצרת ועד החג. ובמים עזים נתיבה מן החג ועד חנוכה. רבי יוסה בריה דרבי תנחום דכפר אגין עובדא הוה באסיא אחא בעי מיפרוש מן חגא ועד חנוכתה. חמתיה חדא מטרונה א"ל כדון מפרשין. איתחמי ליה אבוי [קהלת ו ג] וגם קבורה לא היתה לו. ולא שמע לא לדין ולא לדין ואזיל בימא. ר' כהן אחוי דרבי חייה בר בא הוה פריש. אתא בעי מיפרוש מן חגא לחנוכתה. אמר לאחוי צלי עלי. א"ל אין דצלייתי עלך. אלא אין חמיתינון לצבור מצליין למטרא לא תתרחץ על צלותי. הא דאת קטר לולבך קטור רגלך:
מחולת המחנים כתב:שמעתי היום את הגבאי אומר ב'מי שברך' "בזה יום הדין"
אפשר כתב:הירושלמי הוא גם מדרש בבראשית רבה. אבל איני מבין איך אפשר להביאו, הלא כוונת הירושלמי רק לענין הסכנה שבים מפני הגשמים, כמבואר שם, וכמו שפירשו המפרשים
איש_ספר כתב:נוטר הכרמים כתב:היום שאלתי את אחד ממקובלי דורינו על הדבר, לטענתו ענין החיתום של זאת חנוכה מופיע בכתבי גורי האריז"ל!
אקוה שבימים הקרובים ימציא לי את הדברים.
תקות שוא. אף שבשנים האחרונות למדנו כי המונח גורי האר"י, הוא כמעט כמו, ספרים הקדושים.
שיף כתב:שמעתי מהגרי"א קופשיץ שליט"א שזקינו הגרי"ח זוננפלד זצ"ל נתן לכך אסמכתא ע"פ המבואר שבי"ד כותבין שטר אדרכתא לתשעים יום, וזאת חנוכה הוא בדיוק תשעים יום מר"ה
דודי צח כתב:ומכבר רציתי לשער כי יתכן שייחוד היום הזה נובע מהניב המיוחד של דוברי אידיש שמתבטאים על יום אחרון של חנוכה: סאיז-אויס-חנוכה (=חנוכה מסתיים), והבין מי שהבין שהכוונה שהוא 'זאת חנוכה' ('זויס חנוכה') על שם קריאת היום הזה.
בערל כתב:דודי צח כתב:ומכבר רציתי לשער כי יתכן שייחוד היום הזה נובע מהניב המיוחד של דוברי אידיש שמתבטאים על יום אחרון של חנוכה: סאיז-אויס-חנוכה (=חנוכה מסתיים), והבין מי שהבין שהכוונה שהוא 'זאת חנוכה' ('זויס חנוכה') על שם קריאת היום הזה.
מתאים אולי לפורים
ומדוע לא מתבטאים כך בכל יו"ט? סאיז אויס פסח, סאיז אויס סוכות וכו'. אבל באמת בפרט אצל דוברי אידיש לא תשמע את המילים סאיז אויס יו"ט, כי היו"ט לא בטל אלא ממשיך הארתו והשפעתו לעד ולעולמי עולמים.
בערל כתב: אבל באמת בפרט אצל דוברי אידיש לא תשמע את המילים סאיז אויס יו"ט
סעדיה כתב:בערל כתב: אבל באמת בפרט אצל דוברי אידיש לא תשמע את המילים סאיז אויס יו"ט
ראה ב'דאס יום טוב בוך' עמ' 145.
בערל כתב:סעדיה כתב:בערל כתב: אבל באמת בפרט אצל דוברי אידיש לא תשמע את המילים סאיז אויס יו"ט
ראה ב'דאס יום טוב בוך' עמ' 145.
אולי תעלה? אני יכול לצפות רק ב40 העמודים הראשונים.
דודי צח כתב:הפלא הוא שאין על זה שום מקור קדום, דהיינו לא רק מהזוה"ק או הגאונים או בעלי המנהגים - אלא גם מהאריז"ל ותלמידיו, והבעש"ט ותלמידיו, לא נודע משום אחד שיש איזה ייחוד ביום של 'זאת חנוכה'. כל העניין הזה נתחדש אצל כמה אדמורי"ם מאוחרים - רוזי'ן דינוב מונקאטש. אין שום תקדים כזה בייחודו של 'יום' שכ"כ נפוץ בישראל, שאין על זה מקור קבלי קדום, אלא מהצדיקים שלפני 100-150 שנה. והדבר אומר דרשני. זאת ועוד גם בדבריהם משמע ש'העולם אומרים' שזה היה מין קבלה, כנראה לא מתועדת. ולכן יכול להיות שזה היה כפי ההשערה הנ"ל, שעל פי שיח הבריות המתיקו הצדיקים את הדבר הזה.
מחולת המחנים כתב:שמעתי היום את הגבאי אומר ב'מי שברך' "בזה יום הדין", ותהיתי לעצמי אם עוד יבוא זמן ויתקנו לומר י"ג מידות בפתיחת הארון בזאת חנוכה.
איני יודע מה אתה מרמז בזה ש'הדבר אומר דורשני', משתמעת מדבריך זלזול מופגן מדבריך כנגד דברי גדולי החסידות.
אמנם יש שפלים מאד שאין להם אפילו כח הביטול לצדיקים ומה יהיה מהם אך איתא בלב ארי' ז"ל, דאפילו רשע גמור אם מקבל על עצמו מסירות נפש בה' אחד, דינו כצדיק גמור וחשיב תשובה. ואותן השפלים שאין להם רק כח מסירות נפש, יש להם עליה בחנוכה כי באש של מסירות נפש נדלקים נרות חנוכה ושלהבת עולה מאליה, ומעלה עמה נר ד' נשמת אדם השפל מאד שיתקבל ג"כ בתשובה. על כן עיקר זמן מסירות נפש - בחנוכה, כדי להדליק באמצעות זה נרות המנורה כמו שהדליקו המנורה מאש של שמים כנ"ל.[/quote][/quote]
דודי צח כתב:עצם שם היום 'זאת חנוכה' בגלל קריאה שיש פסוק בקריאת התורה באותו יום עם המילים 'זאת חנוכת המזבח' - אומר דרשני. הלא אם אין משמעות מיוחדת למילים הללו, מדוע להדגיש זאת עד שאותו היום נקרא כך.
ומכבר רציתי לשער כי יתכן שייחוד היום הזה נובע מהניב המיוחד של דוברי אידיש שמתבטאים על יום אחרון של חנוכה: סאיז-אויס-חנוכה (=חנוכה מסתיים), והבין מי שהבין שהכוונה שהוא 'זאת חנוכה' ('זויס חנוכה') על שם קריאת היום הזה.
לעומקו של דבר כתב:מחולת המחנים כתב:שמעתי היום את הגבאי אומר ב'מי שברך' "בזה יום הדין"
!!!!
נישט צום גלייבן.
אגב, כמדומני שכל אחד ואחד ממשתתפי מעמדי התפילה היום בכל אתר ואתר, היו מסכימים להשבע בס"ת ש"זאת חנוכה" אינו חיתום, ואינו מסוגל לתפילה יותר מאשר "זאת עשרה בטבת".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים