כן עד לפני 17 שנה היה הפסק אחר ועל זה הדיוןבברכה המשולשת כתב:שבטיישראל כתב:הוא בס"ה הביא הירושלמי לרווחתא דמילתא דאין כאן איסור דאורייתא
אבל אם לא נפסק כך, אז זה כן איסור דאורייתא.
כן עד לפני 17 שנה היה הפסק אחר ועל זה הדיוןבברכה המשולשת כתב:שבטיישראל כתב:הוא בס"ה הביא הירושלמי לרווחתא דמילתא דאין כאן איסור דאורייתא
אבל אם לא נפסק כך, אז זה כן איסור דאורייתא.
ספרא וסייפא כתב:יצא לפני כמה שנים חוברת של הרב מנחם מנדל פוקס שליט"א רב ברמות, שבו דחה את כל ההתרים בזה, וטען שבזמנינו אין הם שייכים, אינני זוכר את שם הקונט', אבל מסתמא אפשר לברר בקלות אצל המחבר.
אוצר החכמה כתב:בינתיים דובק נסגרה.
יין המשמח כתב:לפני מס' שנים בא' הקבצים התורניים נכתב שאסור כיון שזה לא בריא. ולכן אין זה עונג יו"ט.
אולם:
1. מי שהתחיל זה לא בריא להפסיק, ולכן נראה להתיר.
2. כל (רוב עכ"פ) גדולי הדור הקודם מתירים.
בסדר כתב:לענין מעשה מצינו כמה פוסקים שכתבו להתיר אף אחר שנתברר שזה סכנה, בשו"ת שרגא המאיר (ח"ה סי' ס"ג) הביא דברי העיטור סופרים שכתב לאסור כיון שנתגלה כהיום שזה מזיק, וע"ז כ' דכיון שמצינו כמה דברים שהם משום רפואות גשמיות דקשה להאי ומעלי להאי כו' וא"כ אע"פ שעישון קשה לשאר דברים, עכ"פ מהני לעיכול, שפיר הוי רפואה ומותר לעשן והוי דבר השוה לכל נפש.
גם בשו"ת אגרות משה (ח"ח או"ח סי' ל"ד) כ' שהגם שאפשר לטעון שמאחר שיש הרבה שאינם מעשנים מחמת שמחזיקים זה לסכנה, מ"מ קשה להכריע נגד מה שנהגו העולם. בפרט שאפשר לדינא אין נפק"מ מדוע ענים מסוים אינו נהוג לכל אדם, וממילא לא נשתנו הדין מן הזמן שכתבו הפוסקים להתיר.
אבל מה שמוסיף שם עוד סניף להתיר, שמעשה שמאות מליונים אנשים בעולם עושים נחשב לשווה לכל נפש הגם שיש אנשים רבים שלא מעשנים, לא זכיתי להבין, ואדרבה, מי שיכול להביא מקור בפוסקים להנחה זאת מכובד לבאר מקחו של צדיק. (אולי בזמן שכתב התשובה בשנת תשמ"ה היה רוב העולם מעשנים, או עכ"פ לא מנעו א"ע מזה בשיטה שלא לעשן)
סטפנסקי כתב:בסדר כתב:לענין מעשה מצינו כמה פוסקים שכתבו להתיר אף אחר שנתברר שזה סכנה, בשו"ת שרגא המאיר (ח"ה סי' ס"ג) הביא דברי העיטור סופרים שכתב לאסור כיון שנתגלה כהיום שזה מזיק, וע"ז כ' דכיון שמצינו כמה דברים שהם משום רפואות גשמיות דקשה להאי ומעלי להאי כו' וא"כ אע"פ שעישון קשה לשאר דברים, עכ"פ מהני לעיכול, שפיר הוי רפואה ומותר לעשן והוי דבר השוה לכל נפש.
גם בשו"ת אגרות משה (ח"ח או"ח סי' ל"ד) כ' שהגם שאפשר לטעון שמאחר שיש הרבה שאינם מעשנים מחמת שמחזיקים זה לסכנה, מ"מ קשה להכריע נגד מה שנהגו העולם. בפרט שאפשר לדינא אין נפק"מ מדוע ענים מסוים אינו נהוג לכל אדם, וממילא לא נשתנו הדין מן הזמן שכתבו הפוסקים להתיר.
אבל מה שמוסיף שם עוד סניף להתיר, שמעשה שמאות מליונים אנשים בעולם עושים נחשב לשווה לכל נפש הגם שיש אנשים רבים שלא מעשנים, לא זכיתי להבין, ואדרבה, מי שיכול להביא מקור בפוסקים להנחה זאת מכובד לבאר מקחו של צדיק. (אולי בזמן שכתב התשובה בשנת תשמ"ה היה רוב העולם מעשנים, או עכ"פ לא מנעו א"ע מזה בשיטה שלא לעשן)
גם כיום יש מאות מיליונים בעולם שמעשנים כוונתו שאין צריך רוב השאלה מה כן השיעור?
קראקובער כתב:נקוט כלל זה בידך, הרבנים האוסרים כל השנה לעשן אוסרים ביום טוב ואלו המתירים כל השנה מתירים ביו"ט.
שאלתי את הרב י.י. פישר בזמנו למה זה נקרא שווה לכל נפש הרי רוב אנשים לא מעשנים, וענה: די פאבריקן פון ציגריות גייען זיך נישט פארמאכען. (חברות הטבק לא הולכים להיסגר)
לעומקו של דבר כתב:קראקובער כתב:נקוט כלל זה בידך, הרבנים האוסרים כל השנה לעשן אוסרים ביום טוב ואלו המתירים כל השנה מתירים ביו"ט.
שאלתי את הרב י.י. פישר בזמנו למה זה נקרא שווה לכל נפש הרי רוב אנשים לא מעשנים, וענה: די פאבריקן פון ציגריות גייען זיך נישט פארמאכען. (חברות הטבק לא הולכים להיסגר)
דבר שאינו שווה לכל נפש לא מייצרים אותו במפעל?
קו ירוק כתב:
מאז כמות המעשנים ירדה דרסטית במאות אחוזים.
לעומקו של דבר כתב:(אגב, עישון ביו"ט הוא אחת הדוגמאות למה הכח של היתר, כאשר כל אחד יודע שמשנה לשנה משתנה המציאות של סיגריות ונהיית פחות ופחות שווה לכל נפש, ואין בזה שום חידוש אשר זהו הגדר להיתר הבערה ביו"ט, ואעפ"כ עדיין מנופפים באותו ההיתר הישן...)
קראקובער כתב:לעומקו של דבר כתב:(אגב, עישון ביו"ט הוא אחת הדוגמאות למה הכח של היתר, כאשר כל אחד יודע שמשנה לשנה משתנה המציאות של סיגריות ונהיית פחות ופחות שווה לכל נפש, ואין בזה שום חידוש אשר זהו הגדר להיתר הבערה ביו"ט, ואעפ"כ עדיין מנופפים באותו ההיתר הישן...)
כמו שהרבה עדיין מתעקשים שרחיצת כל גופו אינה שווה לכל נפש.
חידושי הרמב"ן שבת לט:
ויש כאן שאלה כיון שרחיצת כל הגוף וזיעה כולן מותרין ואפי' להחם בי"ט, למה גזרו כלל עליהן בי"ט ומאי איסורא אתי מינה, ואם תאמר משום שבת, אין ראוי לגזור י"ט אטו שבת בדבר של אוכל נפש, וי"ל כיון דבי"ט נמי איכא בהו איסור כגון מדיח קרקע וסך א"נ סחיטה דאלונתית וכיוצא בהן עשו י"ט כשבת לכך ואינו מחוור, ובתוספות מפרשים רחיצת כל הגוף אינה צורך כל נפש ומן התורה הוא אסור ודומיא דמוגמר הוא, אבל פניו ידיו ורגליו צורך כל נפש הוא וכן זיעה וכיון דרחיצת כל הגוף אסורה מן התורה משום לתא דידה גזרו בהן, וסומכין דבריהן מן הירושלמי דבעי התם מותר לשתות ואסור לרחוץ ומתרץ משום דכתיב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, ואלו דברי נביאות הן שרחיצת כל הגוף תאסר וזיעה תהא מותרת ורחיצת מקצת הגוף נמי מותרת ואדרבה הנאת כל הגוף טפי צריכא וטפי שריא דומיא דמדורה כדפרישית, ועוד מדקתני הכא בברייתא ואצ"ל חמין שהוחמו בי"ט דאסורין ברחיצת כל גופו ואפי' אבר אבר משמע דאיסורא דרבנן הוא כרישא, והתם בירושלמי שרו כל גופו אברים אברים בהוחמו בי"ט אליבא דרב אלמא רחיצת כל הגוף צורך כל נפש הוא דמה לי בבת אחת מה לי אבר אבר לצורך כל נפש, ומה שאמרו שם משום דכתיב אך אשר יאכל לכל נפש וכו', טעמא דגזירה היא לומר דלא משוינן אוכל נפש לשאר דברים, א"נ בירושלמי לא שרו שאר הנאות וכן הסוגיא שלהם מוכחת שם, ואין לי להאריך בזה דלגמ' דילן הדבר פשוט הוא דכל רחיצה וזיעה מותרת ואפי' להחם, ולי נראה טעמא דמילתא... (בכת"י יש כאן מקום פנוי ג' שורות).
הרגיל בימות החול כלומר שאינו רק פינוק אלא מצטער במניעתו, יש לסמוך ולהתיר, אבל מי שאינו מצטער אם לא מעשן אלא רק שרגיל לפנק עצמו מדי פעם בפעם ולעשן, אזי הוא ימנע ביום טוב שפינוק אסור, ואם כן ההיתר למעשן היינו רק אם במניעתו יצטער, שאצלו כאוכל נפש. "
אוצר החכמה כתב:בינתיים דובק נסגרה.
קו ירוק כתב:לכאו' דברי הגר"מ שטנבוך שהביא הרב תורה בטהרתה נראים מאוד.הרגיל בימות החול כלומר שאינו רק פינוק אלא מצטער במניעתו, יש לסמוך ולהתיר, אבל מי שאינו מצטער אם לא מעשן אלא רק שרגיל לפנק עצמו מדי פעם בפעם ולעשן, אזי הוא ימנע ביום טוב שפינוק אסור, ואם כן ההיתר למעשן היינו רק אם במניעתו יצטער, שאצלו כאוכל נפש. "
הרי בדרך כלל מי שרגיל בעישון הוא לא 'מוצא לעצמו מקום' ללא העישון, ולדידו הוא צורך כאוכל ממש ואף יותר מזה. ושונה ממוגמר שזה פינוק בעלמא והיות ורוב העולם לא נוהג בזה, נאסר ביו"ט.
ומה נ"מ כמה רגילים ב'מאכל' זה ששמו עישון.
מה טעם האוסרים על אף הטענה הזו?
קו ירוק כתב:לכאו' דברי הגר"מ שטנבוך שהביא הרב תורה בטהרתה נראים מאוד.הרגיל בימות החול כלומר שאינו רק פינוק אלא מצטער במניעתו, יש לסמוך ולהתיר, אבל מי שאינו מצטער אם לא מעשן אלא רק שרגיל לפנק עצמו מדי פעם בפעם ולעשן, אזי הוא ימנע ביום טוב שפינוק אסור, ואם כן ההיתר למעשן היינו רק אם במניעתו יצטער, שאצלו כאוכל נפש. "
הרי בדרך כלל מי שרגיל בעישון הוא לא 'מוצא לעצמו מקום' ללא העישון, ולדידו הוא צורך כאוכל ממש ואף יותר מזה. ושונה ממוגמר שזה פינוק בעלמא והיות ורוב העולם לא נוהג בזה, נאסר ביו"ט.
ומה נ"מ כמה רגילים ב'מאכל' זה ששמו עישון.
מה טעם האוסרים על אף הטענה הזו?
תורה בטהרה כתב:שיעור המעשנים בישראל:
על פי תוצאות סופיות של סקר INHIS-3 שנערך בשנת 2014, שיעור המעשנים בישראל עומד על כ-19.7% בקרב בני 21 שנים ומעלה.
26.0% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו-13.6% מכלל הנשים בישראל מעשנות.
שיעור העישון בקרב גברים בישראל גבוה במעט מהממוצע הכולל במדינות האיחוד האירופי (24.2%), אך שיעור העישון בקרב נשים בישראל נמוך במעט ביחס לממוצע הכולל במדינות האיחוד האירופי (15.5%).
שיעור העישון באוכלוסייה הערבית הוא 25.2% ובאוכלוסייה היהודית 18.5%. שיעורי העישון המשוקללים לגיל הם 22.1% בקרב גברים יהודים, 15.0% בקרב נשים יהודיות, 43.9% בקרב גברים ערבים ו-6.7% בקרב נשים ערביות.
אבןטובה כתב:הרב הצדיק משינאווא זצ"ל היה נזהר מלעשן טיטון ביו"ט
עי' גליוני הש"ס כתובות ז. לרבי יוסף ענגיל זצ"ל
"ושמעתי בשם הרב הצדיק מהו' יחזקאל האלבערשטאם ז"ל משינווא, שהיה נזהר ביום טוב בעישון טיטון, שדרך אנשי מעשה להדליק חתיכת נייר בשלהבת נר חֵלֶב, וממנו מדליקין הטיטון, ואין מדליקין בשלהבת עצמו, מחשש בליעת חלב. ושמעתי על הצדיק הנ"ל ז"ל, שביום טוב, לא היה עושה כן, משום דכיון דמעיקר הדין מותר להדליק בנר עצמו, הוה ליה הבערת הנייר שלא לצורך, ע"כ שמעתי. ויש לדחות, דכיון דהוא חושש לדבר, ולולי הבערת הנייר לא יעשן ולא יהנה, הוה ליה הבערת הנייר לצורך. ואולם יש לדון...".
בברכה המשולשת כתב:יש לפקפק בעניין אם יש פה ספק דאורייתא שכן יש ירושלמי שהבערה שלא לצורך כלל גם מותרת ודו"קיעקובזון כתב:ומי יכול לחשוב להקל בדבר אחרי שרבים מגדולי ישראל שליט"א פסקו שאסור?!
ואף שיש מחלוקת בדבר, הרי זה לכל הפחות ספק איסור דאורייתא!
קראקובער כתב:לעומקו של דבר כתב:(אגב, עישון ביו"ט הוא אחת הדוגמאות למה הכח של היתר, כאשר כל אחד יודע שמשנה לשנה משתנה המציאות של סיגריות ונהיית פחות ופחות שווה לכל נפש, ואין בזה שום חידוש אשר זהו הגדר להיתר הבערה ביו"ט, ואעפ"כ עדיין מנופפים באותו ההיתר הישן...)
כמו שהרבה עדיין מתעקשים שרחיצת כל גופו אינה שווה לכל נפש.
קראקובער כתב:תסתכל מה שכתבתי למעלה על זה.
(יש לציין לפי הרמב"ם שווה לכל נפש זה רק מדרבנן.)
פרי יהושע כתב:בברכה המשולשת כתב:יש לפקפק בעניין אם יש פה ספק דאורייתא שכן יש ירושלמי שהבערה שלא לצורך כלל גם מותרת ודו"קיעקובזון כתב:ומי יכול לחשוב להקל בדבר אחרי שרבים מגדולי ישראל שליט"א פסקו שאסור?!
ואף שיש מחלוקת בדבר, הרי זה לכל הפחות ספק איסור דאורייתא!
וכי נפסק להלכה כדברי הירושלמי הנ"ל?
בחת"ס הובא במ"ב לעניין נרות נשמה כתב שהעולם סמכו על הירו' והרמב"ם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 238 אורחים