לעומקו של דבר כתב:הביאור על קראי דאני הגבר וכו' ידוע. ישוטטו המחפשים ויגידו האם קדום לעובדה שאולי הייתה זו, או לא.
עקביה כתב:עוד משמע מרש"י שהוא עצמו לא הכיר את מנהג הכפרות, כי אם ממה שמצא בתשובת הגאונים.
נאשער כתב:תולעת:
מענין לענין, ידוע מה שאמר כמדומני הרה"ק ר"מ מפרימישלאן זי"ע על אלו המסבבין עם הכפרות מעל ראשם וחושבים שבזה הם מוחקים כל עוונותיהם וחסל ואין יודעים שהעיקר הוא התשובה, [כידוע שצריכים בשעת שחיטת הגבר לחשוב על כל דבר שזה היו צריכים לעשות אתו רק הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו המירו על התרנגול],
וכך המליץ - [אגב, ביאור מילה זו מתבאר באשכול ע"ד הלצה] - הרה"ק עם הפסוק הראשון בפ"ג של מגילת איכה:
אני הגבר - אני התרנגול, ראה עני - מלשון ויענונו - סבל, בשבט עברתו - עם זה שהחוטא עבר עבירות וצריך כפרה על זה, אותי נהג ויולך חושך ולא אור - אותי נוהג - מוליך האדם כשעוד חושך בחוץ ולא אור דהיינו לפנות בוקר, אך בי ישוב - אם חושב הוא האדם שבי - [ע"י שהוא עושה אתי כפרות] הוא ישוב בתשובה ואין עליו לעשות כבר מאומה מלבד זה, יהפוך ידו כל היום - יכול הוא להפוך ולסובב אתי כפרות כל היום ולא יועיל לו מאומה, כי העיקר הוא התשובה, ודפח"ח.
לגופו של ענין, [בדרך הלצה על כל המשתמע], יש מכאן רמז שמסובבין עם הכפרה על הראש...
אוצר החכמה כתב:לזכרוני הביאור מופיע באחד הויכוחים עם הנוצרים כדוגמה לכך שאפשר לפרש פסוקים בכל מיני אופנים.
עובדיה חן כתב:לענ"ד מנהג זה ממש צ"ב הרי זה צער ממש לבע"ח איך ניתן להבין את זה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים