מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
איתן נוי
הודעות: 1778
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי איתן נוי » ג' יוני 23, 2020 2:47 pm

דרומי כתב:יש מהבעש"ט, שיש מצבים שבהם כעונש לאדם לוקחים ממנו את מדת הבטחון.

ומזה מובן (מה שידוע גם ממקורות אחרים), שבעצם גם החוטא יכול להשתמש במדת הבטחון והיא תועיל לו.


אגף החסידי:
"שמעתי ממורי כשרוצים להפרע ממי שראוי לעונש, אזי נוטלים ממנו מדרגת הבטחון" (תולדות יעקב יוסף, משפטים ד"ה 'ובזה יובן').

אגף הקבלי/ליטאי:
"אין להרהר על כמה קדושים מראשוני ראשונים שסבלו כמה צרות ורעות ולמה לא השתמשו הם במידת הבטחון ואז היו ניצולים בוודאי? אך דע... כי לפעמים כאשר שהוא ברצונו ית"ש להביא הגזירה בדווקא ע"פ כבשי דרחמנא אשר במחשבתו הנעלמה ית"ש, אז מסלק את הבחירה ומטיל מורך בלבבם עד שאי אפשר לאדם אז להתחזק במידת הבטחון, וכדי לקיים את הגזירה על כל פנים" (דרושי עולם התוהו חלק ב דרוש ה ענף ד סימן ד).

שמואל דוד
הודעות: 6697
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יוני 23, 2020 3:53 pm

ושמעתי שכן איתא במדרש על הפסוק רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו

לכאורה כוונתו להמדרש שציינתי לעיל. מעניין הלשון ״שמעתי״ שכתב הח״ח ז״ל.

מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי מלבב » ג' יוני 23, 2020 4:09 pm

מישהו שאל את רבי אביגדור מילר, האם גנב שמנסה לגנוב צריך שיהיה לו בטחון שהשם יעזור לו לגנוב, תשובתו היתה שאם הוא גנב דתי הוא חייב במצוות ביטחון גם לעניין גניבה.

מענה איש
הודעות: 1036
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי מענה איש » ג' יוני 23, 2020 4:10 pm

ויש גם את הפסוק בקיט 'רחוק מרשעים ישועה כי תורתך לא שמרו'

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4801
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' יוני 23, 2020 5:05 pm

דרומי כתב:יש מהבעש"ט, שיש מצבים שבהם כעונש לאדם לוקחים ממנו את מדת הבטחון.

ומזה מובן (מה שידוע גם ממקורות אחרים), שבעצם גם החוטא יכול להשתמש במדת הבטחון והיא תועיל לו.

ספר תולדות יעקב יוסף - פרשת משפטים - אות א
ועל פי זה נראה לי לבאר מה שנשאלתי בפסוק עת לעשות לה' הפרו תורתך (תהלים קיט, קכו), מה חיבור יש לזה שאחר כך על כן אהבתי מצותיך מזהב ומפז וגו'. ונראה לי דכבר זכרנו שיש ב' מדריגות, א' הבוטח בו יתברך וגם שהכיס ריק מכל מקום מדריגת אין יש בו וכנ"ל, וב' הנוהג בטבע אם יש לו ייטיב לו להוצאות שבת ויום טוב, ואם לאו לאו. והנה שמעתי ממורי כשרוצין ליפרע העונש למי שהוא ראוי לעונש אזי נוטלין ממנו מדריגת הבטחון, ע"כ ראוי להתפלל לפניו יתברך שיתחזק בבטחון בו וכו' ודפח"ח. וזהו שכתבתי במקום אחר (בפ' יתרו סימן ח) והאמין בה' ויחשבה לו צדקה (בראשית טו, ו), ר"ל כשזכה אברהם למדריגת האמנה ובטחון בה' אז ויחשבה לו צדקה כאלו זכה לזה מצד הצדקה ולא שראוי לכך וכו' יעו"ש

איתן נוי
הודעות: 1778
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי איתן נוי » ג' יוני 23, 2020 8:53 pm

חכם יוסף חיים, הבאנו אותו לעיל. אך טוב שהבאת מורחב.

אליעזר ג
הודעות: 790
הצטרף: ד' ינואר 01, 2020 10:28 pm

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי אליעזר ג » ג' יוני 23, 2020 9:25 pm

איתן נוי כתב:האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

לעניין אם הוא מועיל אין לי מה להוסיף על דברי קודמי . אבל רשע בטחונו בדר"כ לא מתקיים כי שורשי מידת הביטחון הם מעשים טובים.
כעולה מהמשנה באבות :

ג,כא הוא היה אומר, כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה--לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. וכל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה--לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין: אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו.

לבי במערב
הודעות: 9607
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' יוני 23, 2020 11:01 pm

שמואל דוד כתב:לכאורה כוונתו להמדרש שציינתי לעיל. מעניין הלשון ״שמעתי״ שכתב הח״ח ז״ל.
לכאו' כוונתו ששמע לגרוס כן (כד' ה'עץ יוסף') בהמדרש הנ"ל.

איתן נוי
הודעות: 1778
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי איתן נוי » ג' יוני 23, 2020 11:04 pm

מלבב כתב:מישהו שאל את רבי אביגדור מילר, האם גנב שמנסה לגנוב צריך שיהיה לו בטחון שהשם יעזור לו לגנוב, תשובתו היתה שאם הוא גנב דתי הוא חייב במצוות ביטחון גם לעניין גניבה.

למען האמת אין כל הבדל בין דתי לחילוני או לגוי. לדעת הסוברים שביטחון מועיל גם לחוטא, מי שיבטח יקבל ומי שלא יבטח לא יקבל.
שאלה מעניינת שראיתי בחשוקי חמד (חשוקי חמד נדרים לא.- "נוסע לעבודתו בשבת ורוצה לומר תפילת הדרך")האם מי שנוסע בשבת ומחלל שבת בנסיעתו (כגון שאינו לצורך חולה,יולדת וכדו') האם יברך תפילת הדרך? והשיב שאין זה מברך אלא מנאץ ומברך ברכה לבטלה.
כלומר, ישנם דברים שאסור לנסות לעשות מצוות תוך כדי עבירה. ביטחון הוא שונה מהכל. הוא הישענות על הקב"ה כל אחד לפום דרגה דיליה וכפי שכתב הח"ח בזכור למרים (פ"כ) וראיה מהילקוט שמעוני (תהילים כב, רמז תש"ב).
יישר כח.

שמואל דוד
הודעות: 6697
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יוני 23, 2020 11:13 pm

לבי במערב כתב:
שמואל דוד כתב:לכאורה כוונתו להמדרש שציינתי לעיל. מעניין הלשון ״שמעתי״ שכתב הח״ח ז״ל.
לכאו' כוונתו ששמע לגרוס כן (כד' ה'עץ יוסף') בהמדרש הנ"ל.

יישר כח.

אשר ברא
הודעות: 223
הצטרף: ג' יולי 12, 2016 9:26 pm

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי אשר ברא » ד' יוני 24, 2020 2:12 am

תניא רבי יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל שנאמר (מיכה ג, ט) שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו בונה ציון בדמים וירושלים בעולה ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ועל ה' ישענו וגו' . רשעים הן אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם לפיכך מביא הקב"ה עליהן ג' פורעניות כנגד ג' עבירות שבידם שנאמר (מיכה ג, יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער (שבת קלט.)


ונ"ל דשמעתי בשם מורי... כי מצינו מדתו יתברך ששומע לכל הקוראים אותו או לטובה או לרעה ח"ו כמאמר חז"ל גנבא אמחתרתי רחמנא קריא וכ"ת א"כ מה הפרש יש בין צדיק לרשע וביאר כי יש הפרש גדול ביניהם כי הגנב שנשמע תפלתו שיוכל לגנוב ואח"כ שנתפס על גניבתו חוזר וקורא לו יתברך שוב לא נענה מאחר שבחר בזה משא"כ הצדיק המתפלל על איזה דבר גם שיודע ה' שאין זה לטובתו מ"מ ה' עושה מבוקשו וז"ש רצון יראיו יעשה ואח"כ כשרואה שאין זה טובתו חוזר וקורא אל ה' ואז ברחמיו יתברך שועתם ישמע ויושיעם מ"מ ודפח"ח.

ובדרך זה ששמעתי מהרב מו' יואל... ויש להבין למה באמת הוא כך שנשמע תפלתו במה שהוא נגד רצונו יתברך וצריך לומר דהוא מהכרח דאל"כ אין בחירה כשלא יוכל לעשות רע ועוד כי מזה יתן לב להתפלל שיוכל לעשות טוב מאחר שרואה שיש משגיח שומע תפלת המתפלל לפניו ית והראי' ששומע תפלתו להרע לזולתו א"כ כ"ש להטיב שישמע לו... ודפח"ח.

ובזה נ"ל... א"כ הרשע הבוטח בו יתברך שרואה שתפלתו נשמעת גם לדבר עבירה א"כ יודע שיש למעלה עין רואה א"כ כשהוא נענש מדה כנגד מדה מיד יתן לב לשוב ויתפלל אל ה' כמו שנענה אז להרע כ"ש להטיב משא"כ הרשע מסוג ב'... (תולדות פ' שופטים)

איתן נוי
הודעות: 1778
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' יוני 25, 2020 4:01 pm

אשר ברא כתב:
תניא רבי יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל שנאמר (מיכה ג, ט) שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו בונה ציון בדמים וירושלים בעולה ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ועל ה' ישענו וגו' . רשעים הן אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם לפיכך מביא הקב"ה עליהן ג' פורעניות כנגד ג' עבירות שבידם שנאמר (מיכה ג, יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער (שבת קלט.)


ולכאורה יש להבין את לשון הגמ' "רשעים הן אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם". א"כ היה צריך להיות שיושיעם הקב"ה ושלא יענישם?
ואילו הגמ' אומרת לפיכך מביא עליהם פורענויות?

שמואל דוד
הודעות: 6697
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יוני 26, 2020 12:46 am

ירושלמי ברכות סג:

אמר רבי אחא כי מי יחובר וגו׳ אפילו אותם שפשטו ידיהם בזבול יש להם בטחון

רצון
הודעות: 28
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2018 11:49 pm

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי רצון » ו' יוני 26, 2020 3:35 am

האמת הוא שאין דבר עומד נגד הביטחון וכמ"ש במדרש תהלים מזמור ל"ב. והבוטח בה' חסד יסובבנו. אפי' רשע הבוטח בה' חסד יסובבנהו. ואמרו שם עוד. רבים מכאובים לרשע לפי שאינו תולה בטחונו בקב"ה והבוטח בה' אפי' רשע כו' ע"ש וכן אמר הרמב"ן בספר האמונה והביטחון פ"א כי זהו שנאמר בטח בה' ועשה טוב ולא אמר עשה טוב ובטח בה' כי הביטחון אינו תלוי במעשים טובים כלל, אלא בטח בה' בין שתהיה צדיק בין שתהיה רשע בטח בה', אלא שאחר כך אמר ועשה טוב כי אם לא כן הרי יפרע ממך עכ"פ, כי הקב"ה מאריך רוחיה וגבי דיליה וימצא עת וזמן לפרע ממך עכ"פ, ואולי גם דברי חובות הלבבות הוא ג"כ רק עד"ז. ע"ש אבל הביטחון עצמו. במה שהוא בוטח. אין דבר עומד לנגדו

דב"ק של אא"ק זצ"ל בספר לשם שבו ואחלמה ספר הדע"ה ח"ב דרוש ה ענף ד' סימן ג' דף קלה טור ב וראה שם (שמעתי משם הגריח"ס שליט"א)

איתן נוי
הודעות: 1778
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' יוני 26, 2020 9:11 am

שמואל דוד כתב:ירושלמי ברכות סג:

אמר רבי אחא כי מי יחובר וגו׳ אפילו אותם שפשטו ידיהם בזבול יש להם בטחון

נו אז אדרבה מה זה מתרץ מדוע "לפיכך הקב"ה מביא עליהם פורענויות"?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4801
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ו' יוני 26, 2020 2:54 pm

רצון כתב:האמת הוא שאין דבר עומד נגד הביטחון וכמ"ש במדרש תהלים מזמור ל"ב. והבוטח בה' חסד יסובבנו. אפי' רשע הבוטח בה' חסד יסובבנהו. ואמרו שם עוד. רבים מכאובים לרשע לפי שאינו תולה בטחונו בקב"ה והבוטח בה' אפי' רשע כו' ע"ש וכן אמר הרמב"ן בספר האמונה והביטחון פ"א כי זהו שנאמר בטח בה' ועשה טוב ולא אמר עשה טוב ובטח בה' כי הביטחון אינו תלוי במעשים טובים כלל, אלא בטח בה' בין שתהיה צדיק בין שתהיה רשע בטח בה', אלא שאחר כך אמר ועשה טוב כי אם לא כן הרי יפרע ממך עכ"פ, כי הקב"ה מאריך רוחיה וגבי דיליה וימצא עת וזמן לפרע ממך עכ"פ, ואולי גם דברי חובות הלבבות הוא ג"כ רק עד"ז. ע"ש אבל הביטחון עצמו. במה שהוא בוטח. אין דבר עומד לנגדו

דב"ק של אא"ק זצ"ל בספר לשם שבו ואחלמה ספר הדע"ה ח"ב דרוש ה ענף ד' סימן ג' דף קלה טור ב וראה שם (שמעתי משם הגריח"ס שליט"א)

מהו אא"ק.

רצון
הודעות: 28
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2018 11:49 pm

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי רצון » ד' יולי 15, 2020 2:13 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
רצון כתב:האמת הוא שאין דבר עומד נגד הביטחון וכמ"ש במדרש תהלים מזמור ל"ב. והבוטח בה' חסד יסובבנו. אפי' רשע הבוטח בה' חסד יסובבנהו. ואמרו שם עוד. רבים מכאובים לרשע לפי שאינו תולה בטחונו בקב"ה והבוטח בה' אפי' רשע כו' ע"ש וכן אמר הרמב"ן בספר האמונה והביטחון פ"א כי זהו שנאמר בטח בה' ועשה טוב ולא אמר עשה טוב ובטח בה' כי הביטחון אינו תלוי במעשים טובים כלל, אלא בטח בה' בין שתהיה צדיק בין שתהיה רשע בטח בה', אלא שאחר כך אמר ועשה טוב כי אם לא כן הרי יפרע ממך עכ"פ, כי הקב"ה מאריך רוחיה וגבי דיליה וימצא עת וזמן לפרע ממך עכ"פ, ואולי גם דברי חובות הלבבות הוא ג"כ רק עד"ז. ע"ש אבל הביטחון עצמו. במה שהוא בוטח. אין דבר עומד לנגדו

דב"ק של אא"ק זצ"ל בספר לשם שבו ואחלמה ספר הדע"ה ח"ב דרוש ה ענף ד' סימן ג' דף קלה טור ב וראה שם (שמעתי משם הגריח"ס שליט"א)


מהו אא"ק.

איש אלקים קדוש

ועוד הראה לי הגריח"ס שליט"א דברי רש"א וורטהיימר בספר באור שמות נרדפים שבתנ"ך [ערך אדם, עמ' טו] זהו שאמר אשרי אדם בוטח בך אף היותר קטן במדרגה, אם הוא בוטח בה' אשריו, כמ"ש רס"ג בתשובותיו כי זה מועיל אפילו לרשע, כמ"ש רבים מכאובים לרשע, והבוטח בה' חסד יסובבנו. וכן שם [ערך סמך עמ' רמה] ידוע כי הבוטח בד' חסד יסובבנו אין בו הבדל בין איש לאיש רק כל הבטוח בה' בודאי חסד יסובבנו וכן כתב רס"ג באגרת תוכחתו. וראה עוד ערך רע רשע עמ' שג.

היכן דברי הרס"ג בתשובותיו ואגרתו?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4801
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' יולי 15, 2020 2:23 am

כן הוא בפירוש רס"ג עה"ת ח"ג (לונדון תשכ"ג) פרשת עקב עמ' צ"ב.

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאלה בעניין מידת הביטחון

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אוקטובר 18, 2020 6:37 pm

עושה חדשות כתב:ביצה טז. אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר ברוך ה' יום יום תניא נמי הכי בית שמאי אומרים מחד שביך לשבתיך ובית הלל אומרים ברוך ה' יום יום.

והראש' ביארו את מידתו של שמאי, (למה לא בטח בה' כמו הלל), כי היה ירא שמא יגרום החטא. וצ"ע.

אמנם צ"ע מאי שייך הכא מידת הביטחון (כאמור אצל הלל), והרי במצוות עסקינן, וכי שייך מידת הביטחון שלא להשתדל בהשגת אתרוג?


אני מחפש כעת מקורות על השאלה הנ"ל, האם שייך מידת הביטחון (ומיעוט בהשתדלות) גם בנוגע לעשיית מצוות.

מה שנכון נכון
הודעות: 11951
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' אוקטובר 18, 2020 7:31 pm

משמע שלא היה שם חשש שלא יזדמן לו בשר לשבת ויתבטל מעונג שבת, אלא חשש שלא תזדמן לו בהמה נאה.
וא"כ הנדון כאן לא על בטול מצוה ממש, אלא על הידור.

והנה רש"י פירש שהלל היה בוטח בה' שתזדמן לו נאה לשבת, וכ"כ ר' יהונתן (וששמאי חשש שיגרום החטא, כמש"ל).
אבל הח"א ריש הל' שבת כתב שהלל נהג כן כדי לחזק מדת בטחונו, והעתיקו המ"ב רנ, ב.
ואם כן זו מצוה וזו מצוה.

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוקטובר 19, 2020 5:30 pm

יש"כ. עכ"פ לכאו' זה פשוט דל"ש 'ביטחון' למעט בהשתדלות בכל מה שנוגע לקיום מצוה, ואדרבה.
רק אינני מבין למה כאשר אדם עסוק במצות 'השבת גופו' או 'ונשמרתם' מצינו דשייך בזה ענין ביטחון למעט בהשתדלות ובדרישת הרופאים וכו', ומאי שנא משאר מצוות שראוי לעסוק בהם בלי שום מיעוט.

שו"ר שכבר כתבתי ע"ז לפני כמה שנים באשכול אחר
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=31012#p330783

פולסברג
הודעות: 1787
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: שאלה בעניין מידת הביטחון

הודעהעל ידי פולסברג » א' אפריל 11, 2021 9:15 pm

מה שנכון נכון כתב:ככלל, מה שכיום מקובל כדבר פשוט שכולם בגדר חוטאים, וחיים עם מצב כזה בשלום, אינני בטוח שהיה כן בזמן הראשונים.


כפי שהעיר הרב עו''ח, זו הערה חשובה עד מאוד, ונא להרחיב הדיבור.

מגיד
הודעות: 40
הצטרף: ב' ינואר 06, 2020 10:13 pm

Re: שאלה בעניין מידת הביטחון

הודעהעל ידי מגיד » ב' אפריל 12, 2021 10:07 pm

דעת_האברך כתב:בספר חובות הלבבות שער הביטחון פרק ג' בהקדמה הרביעית, כותב שאחת ההקדמות למידת הביטחון היא השגחה והשתדלות חזקה לקיים מצוותיו של הבוי"ת ולא להמרות את ציוויו, אבל מי שבוטח על ה' ובה בעת ממרה אותו כמה הוא סכל והכרתו חלשה, כי זו הסיבה החזקה שיימנע ממנו הדבר אותו הוא מקוה בבטחונו. ועיין שם שמביא כמה ראיות לדבריו מפסוקים ומהמשנה באבות עשה רצונו כרצונך וכו'.

ונפשי בשאלתי, אם כן נשמט למעשה כל הקרקע מתחת מידת הבטחון, שהרי אין אדם צדיק שיעשה טוב ולא יחטא, ואף יעקב אבינו דאג מן החטא, ואיך אפשר לבטוח בקב"ה אם כל לב יודע מרת נפשו כמה הוא מקצר בעבודת ה', בכוונה בברכות, וכו' וביטול תורה כנגד כולם. ואם כן לעולם אי אפשר להשתמש במידת הבטחון, שהרי המרה פיו של הבורא בו הוא בוטח. [ואולי סגי בזה שאינו עושה במרד אלא לתיאבון?].
ובאמת, גם בלי הקושיא מדברי חובות הלבבות, איך אפשר לומר לאדם אל תדאג, בטח בה' ותהיה בהשקט הדעת, הרי מזה גופא הוא חושש, שמא ה' רוצה להענישו.
וידעתי גם ידעתי דברי מרן החזון איש באמונה ובטחון, שאין פירוש הבטחון לבטוח שתמיד יהיה טוב, אלא לבטוח שמה שיקרה הוא רצון ה', אך אין זה מרגיע ומשקיט את הנפש, כי אולי רצון ה' שיהיה לאדם רע להענישו ולייסרו?


בכל הנדון כאן ראה באריכות בקובץ המצורף מדברי הליובאוויטשער רבי וראה שם בהע' 35 בקשר לשאלתך...
קבצים מצורפים
לקו''ש.PDF
(604.17 KiB) הורד 199 פעמים

תורהתריג
הודעות: 109
הצטרף: ב' יוני 12, 2023 5:37 am
שם מלא: תורה

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי תורהתריג » ה' יוני 15, 2023 6:04 pm

עוד מקור ששיך בטחון לרשע מדברי המדרש בתהילים: (תהלים שוחר טוב, מזמור א) וז"ל, "לא ימנע טוב להולכים בתמים זה אברהם, שנאמר התהלך לפני והיה תמים (בראשית יג, יז), ואם באברהם הכתוב מדבר היה לו שיאמר אל ימנע טוב להולך בתמים, ומהו להולכים בתמים, אלא זה אברהם שהלך לפני הקדוש ברוך הוא בתמימות, נעשה לו מגן, אף כל מי שמהלך לפניו בתמימות נעשה לו מגן, ואחריו מה כתיב אשרי אדם בוטח בך (תהלים פד, יג), אברהם אין כתיב כאן אלא אדם, כל אדם", עכ"ל. - הרי מפורש כל אדם!
ובספר אבי הישיבות (עמ' רלד) הביא מימרא מר' חיים וולאזין וז"ל, מרגלא בפומיה דר' חיים משום רבו הגר"א: בטחון בה' אינו אך נחלת האנשים השלמים ביראה ובמצוות. אפילו יהודי שחטא והמרה את פי השם, יש לו לבטוח בה' שימלא צרכיו. פעם התבטא הגר"א באזניו: "ולא יאשמו כל החוסים בו" נאמר בתהלים. לא אליהו (הגר"א) ולא חיים (רבי חיים מוולאז'ין) אמר הכתוב, אלא "כל החוסים בו", כולם ממש", ע"כ. והיינו אפילו רשע! "כל" החוסים בו!

תורהתריג
הודעות: 109
הצטרף: ב' יוני 12, 2023 5:37 am
שם מלא: תורה

Re: האם ביטחון מועיל לאדם רשע?

הודעהעל ידי תורהתריג » ה' יוני 15, 2023 6:08 pm

בביאור הענין בענין בטחון לרשע עי' בלינק זה:

s://www.dirshu.co.il/תורת-בטחון-פרשת-שמ ... -גליון-97/


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: גבול ים ו־ 370 אורחים