שו"ת בשמים ראש

[אשרי יושבי ביתך]

מעיון חטוף באשכול דלעיל, אמרתי להוסיף כמה מ"מ בזה, ויתכן כי כבר נכתבו:

עיין בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ת, ח"ב, סימן נ"ה) שערער על ספר זה, ומאידך במקו"א (מהדו"ק, ח"א, סימן קע"ז) כתב שאפשר קצת לסמוך עליו, בין אם זה הרא"ש עצמו ובין אם זה מיוחס לרא"ש.

ובשו"ת חתם סופר (או"ח, סימן קנ"ד) קראו 'כזבי הרא"ש', וכן בתשובה אחרת (יו"ד, סימן שכ"ו אות ג') כתב שמזוייף הוא, וע"ע בדרכי תשובה (יו"ד, סימן קנ"ז ס"ק ל"א) ובשו"ת מנחת אלעזר (ח"ג סימן מ"ו) דלא סמכו עליו, וע"ע בדעת תורה למהרש"ם מברזען זצ"ל (סימן תנ"ג ס"ק ז').

והנה, החיד"א בתחילה בספרו 'טוב עין' (סוף סימן ט'; וכן בסימן י"ח אות כ"ט), וכן בספרו 'שם הגדולים' (מערכת ספרים, ערך ב', אות קכ"ז) יצא כנגד ספר זה, אבל אח"ז כשראה מש"כ הג"ר צבי הירש ברלין- אביו של ר"ש, שדחה את הטענות נגד בנו, והעיד ג"כ שהיו לבנו כתבים אמיתיים מתשובות הרא"ש, ולכן כתב החיד"א בספרו 'מראית העין' (ליקוטים, סימן י"א אות ח') דיש לבדוק כל תשובה ותשובה לגופה, ואם כתובים שם דברים המסתברים- יש לסמוך עליהם, ואם לאו- אין לסמוך עליהם.

ומצאתי בספר 'עצות והדרכות' (ממרן הקה"י זצ"ל, פרק ב'- עמוד נ"ח) שהביא שם מכתב הקה"י, וכה כתב בריש מכתבו "על הבשמים ראש א"א לסמוך כלל, כי ידוע שהרבה דברים מזוייפים הוכנסו לתוכו ע"י המשכילים דברלין, ואכמ"ל", עכ"ל.

אכן הגרעק"א (חמיו דהחת"ס) סמך עליו בכמה מקומות, והזכירו פעמים רבות, הן בחידושיו על הש"ס והן בשו"ת (מהדו"ק, סימן ט'), והן בהגהותיו על השו"ע כו"כ פעמים (חו"מ סימן ע"ה ס"ד, וסי' פ"ז ס"ג). וראיתי לרבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל (הו"ד בגליון כאייל תערוג, גליון 173) שרמז בשיעורו, דמדהזכירו הגרעק"א משמע שסמך עליו לגמרי. (וזה מקרוב שמעתי שי"ל קונטרס שלם בזה הפולמוס, ונמצא כפתיחה לשו"ת בשמים ראש, שחיברו הגרש"מ עמאר שליט"א, עיי"ש שהאריך בכ"ז כיד ה' הטובה עליו, והסיק שם שאפשר לסמוך עליו), ואכמ"ל בכ"ז.

[בברכה המשולשת]

(וזה מקרוב שמעתי שי"ל קונטרס שלם בזה הפולמוס, ונמצא כפתיחה לשו"ת בשמים ראש, שחיברו הגרש"מ עמאר שליט"א, עיי"ש שהאריך בכ"ז כיד ה' הטובה עליו, והסיק שם שאפשר לסמוך עליו)

לא, אלא של הרה"ג ראובן עמאר ונכב"ב

[הגהמ]

והנה, החיד"א בתחילה בספרו 'טוב עין' (סוף סימן ט'; וכן בסימן י"ח אות כ"ט), וכן בספרו 'שם הגדולים' (מערכת ספרים, ערך ב', אות קכ"ז) יצא כנגד ספר זה, אבל אח"ז כשראה מש"כ הג"ר צבי הירש ברלין- אביו של ר"ש, שדחה את הטענות נגד בנו, והעיד ג"כ שהיו לבנו כתבים אמיתיים מתשובות הרא"ש, ולכן כתב החיד"א בספרו 'מראית העין' (ליקוטים, סימן י"א אות ח') דיש לבדוק כל תשובה ותשובה לגופה, ואם כתובים שם דברים המסתברים- יש לסמוך עליהם, ואם לאו- אין לסמוך עליהם.

לא מדוייק, כעין מה שהבאת מספר מראית העין אכן כתב בתחילה בס' ועד לחכמים וכן הגיה אח"כ בטוב עין (ובעוד מקומות), אבל מש"כ במראית העין (ובהוספות שהוסיף אח"כ לועד לחכמים - ולפנינו נדפס הכל בשה"ג בערך הנזכר) כתב הרחיד"א לאחר שסבר וקיבל עדותו של הגרצ"ה ברלין (כנראה לחלוטין).

[הגהמ]

והנה, החיד"א בתחילה בספרו 'טוב עין' (סוף סימן ט'; וכן בסימן י"ח אות כ"ט), וכן בספרו 'שם הגדולים' (מערכת ספרים, ערך ב', אות קכ"ז) יצא כנגד ספר זה, אבל אח"ז כשראה מש"כ הג"ר צבי הירש ברלין- אביו של ר"ש, שדחה את הטענות נגד בנו, והעיד ג"כ שהיו לבנו כתבים אמיתיים מתשובות הרא"ש, ולכן כתב החיד"א בספרו 'מראית העין' (ליקוטים, סימן י"א אות ח') דיש לבדוק כל תשובה ותשובה לגופה, ואם כתובים שם דברים המסתברים- יש לסמוך עליהם, ואם לאו- אין לסמוך עליהם.

לא מדוייק, כעין מה שהבאת מספר מראית העין אכן כתב בתחילה בס' ועד לחכמים וכן הגיה אח"כ בטוב עין (ובעוד מקומות), אבל מש"כ במראית העין (ובהוספות שהוסיף אח"כ לועד לחכמים - ולפנינו נדפס הכל בשה"ג בערך הנזכר) כתב הרחיד"א לאחר שסבר וקיבל עדותו של הגרצ"ה ברלין (כנראה לחלוטין).

כעת עלה לרשת מאמר מפורט על כל הענין (באנגלית) באתר בלוג הספרים (קישור)

[אספקלריא]

ראה מש"כ במקום אחר על הודאת בעל דין של המשכילים ועל בדיקה מקצועית של הגרא"י צוקר שליט"א
viewtopic.php?f=7&t=12420&p=221394&hilit=#p221394

בזמן הדפסת הספר "בשמים ראש", היו הרבה שלא ידעו איך לקבל אותו, וביניהם מחברי ספרים חשובים שסמכו עליו בתמימות. אבל היום אחרי שעברנו את חורבן ההשכלה והרפורמה, ואחרי הודאת בעל דין של המשכילים בעצמם על המגמה של הספר, קצת מוזר להסתמך על אותם הספרים שבימיהם לא ידעו מה טיבו.
ובזמנו, כשחזר ונדפס ספר בשמים ראש (עם ריח בשמים ויפה לבשמים), הלך המו"ל וליקט בתמימות יתירה מכל הספרים האלו ל"הוכיח" את כשרות הספר. ואז שמעתי מהג"ר אהרן י. צוקר שליט"א שבכל הספר בשמים ראש אין אפילו תשובה אחת מהרא"ש, כי הוא בדק בכל קובצי תשובות הרא"ש הקיימים בכת"י, (שיש בזה מה שאין בזה), ובאף אחד מהם לא היתה תשובה אחת שנמצאת בספר בשמים ראש.

[יהושפט]

בהקדמה של הרב איש ספר לשו"ת תורה לשמה, מהדורת אהבת שלום, כתב דברים נכוחים בענין, והביא שם הודאה מחבירו של המחבר על זיוף הספר
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=181293

[גל של אגוזים]

היה מאמרים נפלאים בעניין זה בירחון 'פעלים לתורה' (לונדון) מידידנו הרב שבטיישראל, מצו"ב קישור לקובץ ל"ה, כמדומני ששאר המאמרים בקובצי ל"ד/ל"ו/ל"ז (לא נמצא ב'אוצר')

[ציטרון]

היה מאמרים נפלאים בעניין זה בירחון 'פעלים לתורה' (לונדון) מידידנו הרב שבטיישראל, כמדומני בקובצי ל"ו/ל"ז (לא נמצא ב'אוצר') ובקובץ ל"ח.

האם יש אפשרות למישהו להעלות כאן בטובו את המאמרים הללו ?

[לבי במערב]

האחרון מצוי אצלי כקובץ, אלא שאין ביכלתי לצרפו מפני כבדו, ועוד חזון למועד אי"ה; ויעו"ע בהנכב"ב.

[יהושפט]

היה מאמרים נפלאים בעניין זה בירחון 'פעלים לתורה' (לונדון) מידידנו הרב שבטיישראל, כמדומני בקובצי ל"ו/ל"ז (לא נמצא ב'אוצר') ובקובץ ל"ח.

האם יש אפשרות למישהו להעלות כאן בטובו את המאמרים הללו ?

.
הנה ג' מאמריו שתח"י, אינני יודע אם יש עוד

ערך בשמים, על הספר בשמים ראש והגהות כסא דהרסנא, חלק א.pdf

(18.56 MiB) הורד 316 פעמים

ערך בשמים 2 - הסכמת הנודע - פעלים.pdf

(5.24 MiB) הורד 327 פעמים

ערך בשמים על ספרים בשמים ראש חלק ג.pdf

(10.64 MiB) הורד 290 פעמים

[ציטרון]

תודה רבה רבה, יהושפט.

[לבי במערב]

גא"מ.

[פרנקל תאומים]

היה מאמרים נפלאים בעניין זה בירחון 'פעלים לתורה' (לונדון) מידידנו הרב שבטיישראל, כמדומני בקובצי ל"ו/ל"ז (לא נמצא ב'אוצר') ובקובץ ל"ח.

מעניין מדוע מחבר המאמר מקפיד לחרף את רמ''ד ורנה''ו, וכמובן לא מוסיף את האות ר' לפני שמותיהם, ואילו את ש''ב מבזה החכמים הזייפן והכזבן שניסה להונות ולהחטיא את הרבים עם פסקי כזב, הוא מקפיד לכנות לאורך כל הדרך לרבות הכותרות בתוספת התואר ר'.

[אליסף]

ההבדל ברור. שאול ברלין היה תלמיד חכם עצום משא"כ מנדלסון וויזל.
תלמיד חכם במובן של אדם שידע הרבה תורה

[יהושפט]

ההבדל ברור. שאול ברלין היה תלמיד חכם עצום משא"כ מנדלסון וויזל.
תלמיד חכם במובן של אדם שידע הרבה תורה

וכפי שכותב במאמר, הרבה מגדולי הדורות, גם אלו שהיו מודעים ללעז עליו, לא נמנעו מלהביא את הדברים הטובים שבספריו, וכפי שמביא שם לדוגמא מהמנחת אלעזר, שאף שתוקף אותו בחריפות רבה, וכותב שיש בספר דברי כפירה, ושהמחבר היה מהמשכילים, מכל מקום גם מזכיר אותו במקומות אחרים וכותב "את הטוב נקבל ממנו". היעלה על הדעת שעל רמ"ד ורנה"ו הוא היה כותב כך? [אם כי היו מחכמי ישראל שאף אותם הביאו, ביחוד את רנה"ו]. וודאי שגדלותו התורנית היא שעמדה לו.
גם הסטייפלער שכתב כמובא שם שלא לפרסם את גנותו, לא נראה לי שהיה כותב כן על מנדלסון או ויזל.

כמדומה שלא היה עוד ת"ח גדול בדרגתו שנתפס להשכלה, ואף שיש עוד שהושפעו מעט מדבריהם, אבל לא שלגמרי החמיצו כמוהו, וכנראה מספרו "כתב יושר".

[פלוריש]

לפ"ז ק"ו שצריכים להזכיר את ר' שאול ליברמן. לא?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שלגבי ההבדל ביחס - יש את עניין ייחוסו של ש"ב הנ"ל, אל מול האחרים שהוזכרו.

[יהושפט]

כמדומני שלגבי ההבדל ביחס - יש את עניין ייחוסו של ש"ב הנ"ל, אל מול האחרים שהוזכרו.

אכן, אך זהו הסבר לאלו שהתעלמו מהביקורת עליו, ולכן הבאתי את המנח"א שלא חס על כבודו וכבוד משפחתו, ומכנה אותו בכינויים קשים ביותר, כמו: מחטיא את הרבים בשמים ראש מר עובר מר דרור ... ארור מכה רעהו בסתר ... וידע להפריא משורש פורה רוש ולענה ולהזריע מינות בלב בנ"י ... נחש צפעוני שרצה להסית ולהדיח את בית ישראל חלילה מאמונת ה' ותורתו (שו"ת מנחת אלעזר חלק ג סימן מו). ואף על פי כן מצטט את הדברים הטובים שבו.
ייתכן שגם אצלו היתה השפעה מהיחס הכללי לספר שלא יצא אף פעם מארון הספרים היהודי, אבל זה לבד לא מספיק

[גל של אגוזים]

ספר בשמים ראש מלא דברי כפירה(!) נוטפי דבש. מי שילמד בעיון סי' רנ"א בספר זה, יצא ח"ו משכיל מוחלט ואפיקורס מובהק! ובחוצפה ועזות מצח שאין דוגמתה חתם תשובה קלוקלת זו ע"ש רבינו הרא"ש ז"ל. לא יאבה ה' סלוח...

נמכר עכשיו עותק ה'בשמים ראש' (המכונה כזב"י הרא"ש בתשו' חת"ס) של הג"מ בנימין וואלף לעוו זצ"ל בעל השערי תורה, בו העביר קו על כל סי' רנ"א וכתב בשולי הגליון "תשובה זו לא יצא מפי רבינו הרא"ש זצ"ל". ומשמע שהסכים לשאר התשובות, וי"ל.

[זאב ערבות]

הוכחה נוספת שבשמים ראש זה זיוף, מהספר בנתיבי אשכנז מחקרים בקורות יהודי אירופה בימי הביניים מאת שלמה איידלברג, ברוקלין תשס"א
(דרך אגב בהערה 12 מובא המקור לכך: צבי גראטץ, דברי ימי היהודים, מתורגם לעברית ע"י י. א. טריווש, ורשה ? ח"ט עמ' 111-112, י. צינברג, תולדות ספרות ישראל כרך ה' פ"ז עמ' 122-128, א.ל. לאנדסהוט, תולדות אנשי השם בעדת ברלין, ברלין תרמ"ד עמ' 105-106).

[איש_ספר]

[לא שצריך ראיה, אבל אין כאן שום ראיה]

[הגהמ]

אמנם הוכחה מוחלטת אין כאן, אבל אנכרוניזם בוודאי יש כאן (שכן בארצות אשכנז לא התדיינו על הקראיים בתקופת הראשונים), ונוסף גם הוא על שלל ההוכחות...

וכיון דעל על, הנני להעיר על מליצתו של הרחיד"א "אהניא לן יקר סהדותא דפום בדתא" שתחילה חשבתי שפירוש המילים המודגשות הוא שהפה שדיבר נגד הספר הינו פה דובר שקרים, וכן כתבתי במאמרי הנזכר, אבל מאחר שראיתי מליצה זו בעוד מקומות בכתבי הרחיד"א בהקשרים אחרים, התברר לי ש'פום בדתא' אינו אלא תואר של כבוד להגרצ"ה ברלין, ופירושו כמו פה העוסק בדת של תורה.

[פרנקל תאומים]

אמנם הוכחה מוחלטת אין כאן, אבל אנכרוניזם בוודאי יש כאן (שכן בארצות אשכנז לא התדיינו על הקראיים בתקופת הראשונים), ונוסף גם הוא על שלל ההוכחות...

וכיון דעל על, הנני להעיר על מליצתו של הרחיד"א "אהניא לן יקר סהדותא דפום בדתא" שתחילה חשבתי שפירוש המילים המודגשות הוא שהפה שדיבר נגד הספר הינו פה דובר שקרים, וכן כתבתי במאמרי הנזכר, אבל מאחר שראיתי מליצה זו בעוד מקומות בכתבי הרחיד"א בהקשרים אחרים, התברר לי ש'פום בדתא' אינו אלא תואר של כבוד להגרצ"ה ברלין, ופירושו כמו פה העוסק בדת של תורה.

ונראה להוסיף שמליצה זו משתעשעת ומתכתבת עם התיבה "פומבדיתא" (ודלא כהמשבשים "פומפדיתא"), שם היה מקום תורה גדול בו הרבה "פומי" דרבנן עסקו "בדתא" של אורייתא.

[איש_ספר]

אמנם הוכחה מוחלטת אין כאן, אבל אנכרוניזם בוודאי יש כאן (שכן בארצות אשכנז לא התדיינו על הקראיים בתקופת הראשונים), ונוסף גם הוא על שלל ההוכחות...

כמבואר גם כאן

[זאב ערבות]

אמנם הוכחה מוחלטת אין כאן, אבל אנכרוניזם בוודאי יש כאן (שכן בארצות אשכנז לא התדיינו על הקראיים בתקופת הראשונים), ונוסף גם הוא על שלל ההוכחות...

כמבואר גם כאן

אז מסתבר שכן יש כאן איזושהי ראיה... לא שצריך ראיה

[איש_ספר]

אמנם הוכחה מוחלטת אין כאן, אבל אנכרוניזם בוודאי יש כאן (שכן בארצות אשכנז לא התדיינו על הקראיים בתקופת הראשונים), ונוסף גם הוא על שלל ההוכחות...

כמבואר גם כאן

אז מסתבר שכן יש כאן איזושהי ראיה... לא שצריך ראיה

אם זה חשוב "ראיה" אז כל מגמת החיבור כולו היא ראיה.

[זאב ערבות]

ומה הבעיה בלהביא עוד ראיה? אם לכל דבר מספיק ראיה או הוכחה אחת, אז אפשר למחוק הרבה מההודעות בפורום, כמו למשל מה היתה דעתו של החזון איש בבחירות, או פאות מהודו, ותכלת וכו' וכו' והרבה דיו היה נחסך.

[גביר]

על הספר ומחברו בפירוט ובהרחבה -

הרב עובדיה יוסף, יביע אומר, ב, יו"ד סימן כד.

הרב יצחק יוסף, עין יצחק, חלק א עמ' תצג ואילך


שמואל פיינר, מהפכת הנאורות, ירושלים תשס"ב
עמ' 378-372.

משה סמט, החדש אסור מן התורה, ירושלים תשס"ה
עמ' 66-45.