יהודי מדאו' גוי מדרבנן

[שש ושמח]

בקיצור: כל הויכוח צריך להתמקד בזה, האם לכתחילה יש להם סמכות לעכב את "חלות" הגירות גם מדאורייתא

תמהני שלא ראיתי שהובא כאן שד' הש"ך (יו"ד קנ"ט ה') שכשעשו רבנן הכותים כגויים לכל דבריהם היינו אף לקולא בדאו' וכגון לגבי רבית.

[עושה חדשות]

מענין הנידון לעיל מה ההגדרה של ב"ד בגירות, ואם ב"ד גיירו שלא ע"פ ההלכה של חציצה מדרבנן, וכו'. מה באמת המשמעות של ב"ד בגירות, הם צריכים 'לפסוק' שהגירות חלה? הם יכולים לפסוק שלא (למרות שנעשתה כהלכה)? האם יכולים לפסוק שהגירות חלה רק 'על מנת'?