ספרים וועלט כתב:בגמרא מצינו הרבה פעמים "אמר רב", ולפעמים "אמר רב יהודה אמר רב" ולפעמים אמורא יותר מאוחר בשם רבו בשם רבו שלו בשם רב וכו'.
לכאורה גם כאשר נזכר "אמר רב" המימרא לא נכתב ולא נכנס אל תוך התלמוד המסודר עד זמן מאוחר של כמה עשרות שנה.
אם כן מי הוא אותו המביא את המימרא בשם רב או שאר אמוראים הקדומים? למה לפעמים כן גילו את כל השרשור של מעתיקי השמועה ולפעמים לא?
בנדה (כה:) איתא:
"אמר רב ביבי בר אביי אמר רבי יוחנן, מעדותו של רבי נחוניא נשנית משנה זו. אמר רבי זעירא, זכה בה רב ביבי בשמעתיה, דאנא והוא הוינא יתבינן קמיה דרבי יוחנן כי אמרה להא שמעתא, וקדם איהו ואמר וזכה בה".
ואף דמדובר במשלשל שמועה בלבד, מ"מ יש ענין של 'זכיה' כדי שתאמר בשם המשלשל, וא"כ שמא ה"נ בכל במקום שכתוב 'אמר רב', לא היה אותה 'זכות' למשלשל השמועה (איני יודע מה התנאים לקבל אותו 'זכות',).