יואל שילה כתב:לא קראתי את כל האשכול, ויתכן שחילקו בכך, ובפשטות יש לחלק בין הנידונים.
שאם הנידון הוא לבוא עליה - אזי יש להורות שהיא בכלל העריות כלפי יהרג ואל יעבור, כלומר שמותר לה למנוע מבעלה לבוא אליה, אפילו במחיר קטילתו [מסקנת מו"ר שליט"א במאמרו].
וכן כלפי קריבה לעריות - גם נדה בכלל, שכתוב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב.
אך כל זאת לגבי ביאה וקריבה, אך כלפי נידונים רחוקים יותר, כגון הסתכלות ושמיעת שירתה - לכאורה יש לחלק, שהרי שם אין איסור הסתכלות ושמיעת קול לגבי פנויה, כלומר שלא ראיית ושמיעת אשה היא האסורה, אלא ראיית ושמיעת ערוה היא האסורה.
וכלפי זאת נדה קלה יותר, שהרי יש בה חיתון, וגם הוא איסור זמני, ואינה דומה לשאר עריות.
וחילוק זה יוצא להדיא מדברי הרמב"ם (בפירוש המשנה סנהדרין ריש פרק ז') שביאר את הנהגתו של איוב 'מה אתבונן על בתולה' - שמדוע באמת לא התבונן עליה - שחשש שמא תנשא והוא ימשיך להתבונן בה לאחר מכן [אין זו המצאה של הרמב"ם, אלא כך הוא במקור הדברים, כמדומה לי באבות דרבי נתן, ושם יש שתי גירסאות - או שיתבונן בה או שיהרהר בה].
וכאן זועקת השאלה מדוע החשש הוא למקרה כה רחוק שהיא תנשא ולא יזכור זאת, הוה ליה לחוש שמא תפרוס נדה והוא לא ידע מכך [ואין לדחות שהוא ידע מכח שינוי בגדיה, שהרי בגדיה היו ניכרים לשכנותיה, ולא לכל הולך רגל ברחוב].
אע"כ שנדה לא בכלל כלפי איסורי זה, ולכאורה ק"ו לגבי שמיעת קולה.
אמנם, בטלה דעתי כלפי רוב מנין ובנין הפוסקים שנקטו שפנויה נדה היא בכלל העריות גם כלפי זה, אך לתמוה עדיין מותר, שסוף סוף איש מהם לא התייחס לרמב"ם זה.
ואשה שאינה נשואה מותר למי שאינה ערוה עליו ליהנות בהסתכלות בצורתה, ואין איסור בכך אלא בדרך הצניעות והפרישות מן המותר כדי שלא יכשל באסור, לפי שהחסידים מתעבים את זה ואף על פי שהוא מותר, מחשש שמא תהיה אותה האשה אשת איש ויתמיד כפי שהורגל מקודם, וכך ביארו בפירוש דברי איוב ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה, אבל אינו אסור.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 134 אורחים