כמה זמן לוקח להגיד פסוקי דזמרה?

[שבטיישראל]

כמדומה שלעניין ערבית ליל שבת המ"ב ממליץ להזדרז כדי לאמר ויכולו עם הציבור, והחזו"א שולל זאת משום "מאריכים לו ימיו ושנותיו". (זה בתוך החזו"א הידוע שמתנגד לאמירת ויכולו בשניים למי שלא אמר עם הציבור)

אאל"ט לא המ"ב כתב כן כי אם הפמ"ג והמ"ב רק העתיק את דבריו.
ומ"מ אמירת ויכולו בליל ש"ק בציבור הוא דבר שאם פספס שוב אין באפשרותו להשלימו (חוץ אם ננקוט כחידושו של המ"ב שיש בזה משום עדות)

[עושה חדשות]

אולי כל אלו שכתבו שזמן אמירת פסוקד"ז הוא 'חצי שעה', היו נוהגים כמנהג הזה לומר פסוק פסוק ע"י ב' חזנים, ולכן זה ארך יותר זמן. ויל"ע אם דין שהה לגמור כולה ישתנה לפ"ז בין החורף לקיץ ע"פ המבואר שם שבחורף לא אומרים במתון.

[HaimL]

אצלינו מודיעים: שבע וחצי קורבנות, רבע לשמונה הודֽו... :-)

ויפה נוהגים בכך, שאין הודו על המזבח.

[איבן עזרא]

לפי חשבון מדוייק!(ע"פ מחשב כמובן) שעשיתי, מספר המילים שיש בפסוקי דזמרה בחול הוא 1799 וכפי הידוע ממרן הח"ח אדם יכול לומר 200 מילים בדקה מקסימום.
א"כ זמן אמירת פוסד"ז בחול הוא 8.9 דקות מינימום, ובשבת מספר המילים הוא 3357 וא"כ אורך הזמן המינימלי הוא16.7 דקות.

נכון שהמאתיים מילים בדקה של הח"ח נתפס אצלנו כאמירה זריזה. (בחברון קראו למנייני הסליחות הזריזים מאד מנייני ח"ח) אבל איפה כתוב בח"ח שזה המספר המקסימלי. לזכרוני הח"ח כותב שאדם אומר 200 מילים בדקה לפי בדיקתו.

כתיב בעזרא (נחמיה ח, ב-ג): "וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת-הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, וַיִּקְרָא-בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמַּיִם מִן-הָאוֹר עַד-מַחֲצִית הַיּוֹם"...
נמצא, שעזרא קרא את כל התורה - כשמונים אלף מילים - במשך שש-שבע שעות, כארבע מאות דקות. לפי חישוב מהיר זה יוצא מאתיים מילים בדקה...

[צופה_ומביט]

אא"ט לא כתוב/מוכרח שם שקראו את כל התורה, יתכן שקראו עד מחצית היום מתחילת התורה כמה שהספיקו עד אז.
ומוכרחים לומר כן, שהרי לא רק קראו [ובוודאי לא במהירות] אלא גם דייקו וגם הסבירו, כמפורש שם:

ז וְיֵשׁוּעַ וּבָנִי וְשֵׁרֵבְיָה יָמִין עַקּוּב שַׁבְּתַי הוֹדִיָּה מַעֲשֵׂיָה קְלִיטָא עֲזַרְיָה יוֹזָבָד חָנָן פְּלָאיָה וְהַלְוִיִּם מְבִינִים אֶת הָעָם לַתּוֹרָה וְהָעָם עַל עָמְדָם. ח וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא. ט וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר וְהַלְוִיִּם הַמְּבִינִים אֶת הָעָם וכו'.

וגם תרגמו - כביאור חז"ל ל"מפורש - זה תרגום".
וזהו המקור לדברי הגמרא בריש מגילה לכך שתרגום התורה לארמית מקורו כבר בעזרא [ואליו הגיע מסיני, כדאיתא בנדרים].


לגוף האשכול, לא זכיתי להבין, וכי לזאת יקרא "פסוקי דזמרה", "הלל שבכל יום"? "להגיד" פסוקי דזמרה? לומר את המילים? כל שכן במהירות של מקסימום מה שאדם יכול לומר בדקה? זה לא "נאמר" אלא מושר, משובח, מתרונן, מרוגש, נלהב, וממילא גם המילים נמשכות ויוצאות בקצב משלהן. [וכמה זמן לוקח "לומר" תפילת עמידה? והלל?].
ואפילו אם רק "נאמר" - אבל במתינות, בשירה ובנעימה [רש"י ברכות ו, א: "במקום רנה [שם תהא תפילה] - בבית הכנסת ששם אומרים הצבור שירות ותשבחות בנעימת קול ערב"].
אמנם אכן לדאבוננו וכו' לא בכל המקומות נראים כך פסוקי דזמרה, אפילו בשבת ובחג, ומי מדבר מכל הציבור ביחד, אלא אפילו אצל היחיד. וה' יאיר עינינו ושכלנו וידליק לבנו ונפשנו אמן.