◆ שאלות והערות קצרות - בעניני תפילה ופיוט ◆

[במסתרים]

מקור התחינה

הראשון המזכיר תפילה זאת כלשוננו, הוא ר' שמחה מויטרי, תלמיד רש"י בסידורו הידוע "מחזור ויטרי"

[יעקל]

דהיינו עוד לפני הטור

לפי הנראה, את הקריאה לכהן בשבת אצל האשכ' - החליפו את ותיגלה ותראה לויעזור משום דבותיגלה מזכירים תחנונים על גלות ישראל כמ"ש ויחון פליטתנו ופליטת עמו וכו' לחן ולחסד וכו' וידוע שלא מתפללים על צרות בשבת משום דמביא לידי עצבות.

השאלה למה אומרים כן בשבת אה"ר הוא ירחם וכו' ויחון אותנו לפליטת עולמים ?

[יעקל]

זכרנו לחיים וכו' וכתבנו בסה"ח...

ולהלן בספר חיים וכו' ניזכר וניכתב...
ובנעילה ניזכר וניחתם

הרי אם ישנו בכתיבה בודאי ישנו בזכירה

אין לך זכירה גדולה מזו וכ"ש חתימה למען יעמוד ימים רבים... ?

[יעקל]

בפסוקי ההלל

יברך את בית ישראל ןגו' בית אהרן וגו' יראי ה'

ולקמן

יאמר נא ישראל
יאמרו נא בית אהרן
יאמרו נא יראי ה'

לכאורה בית ישראל מדבר על כללות האומה ויראי ה' הם בעלי המדריגה ובני העלייה. וא"כ ק"ק לי היה צריך להקדים את יראי ה' ?

ובפרט דביוה"כ הכה"ג מכפר קודם כל בעד ביתו ואח"כ בעד כל קהל ישראל, הרי מבואר דכללות האומה באה אחרי בית אהרן ?
ואותו דבר בסדר העבודה במוסף דיה"כ...

ואותו דבר בסוף מזמור קל"ז
בית ישראל ברכו את הוי"ה בית אהרן בית הלוי יראי ה'

הרי ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה ....

[כדכד]

כלל ישראל תמיד קודם לפרטים
ביוה"כ אינו אלא כדי שיבוא זכאי ויכפר על החייב

[יעקל]

ושאילה אחרונה בנושא : למה במזמורי ההלל לא מוזכר בית הלוי ?

[בברכה המשולשת]

יש מקורות
שיראי ה' זה הלויים
ובמזמור שמוזכרים הלויים ויראי ה', אז הכוונה לגרים.

[כדכד]

ושאילה אחרונה בנושא : למה במזמורי ההלל לא מוזכר בית הלוי ?

אולי כי הלויים שרו אותו?

[יעקל]

למה אחרי קריה"ת הצריכו לומר דווקא ח"ק ולא ק"י בעוד למשל בתיקון ליל שבועות אחרי כל ספר מהתורה (ככה זכור לי) צ"ל ק"י ?

ועוד שבחצה"ק קארלין מקובל שהש"ץ ורק הוא בעצמו יאמר ק"י בין ה' מלך לכגוונא ...
מה המקור לזה ? ברוב ככל הקהילות בעולם נהוג שהאבל אומר ק"י ?

או אם רוצים שהש"ץ יאמר את הקדיש, היה צריך לומר ח"ק לפני כגוונא, ככדוג' בני עדות המזרח ונוסח חב"ד שאומרים ח"ק סמוך לברכו ?

[עושה חדשות]

היכן יש הסבר למה ברכות 'ולמלשינים' 'ולירושלים' פותחות באות ו"ו החיבור?

[יבנה]

היכן יש הסבר למה ברכות 'ולמלשינים' 'ולירושלים' פותחות באות ו"ו החיבור?

https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles ... -sFile.pdf

[עושה חדשות]

ועוד בענין וא"ו החיבור

הפוסקים בסי' מז דנו בשאלה האם 'הערב-נא' היא ברכה בפני עצמה, או המשך של ברכת התורה של אקב"ו לעסוק וכו', ונפק"מ האם אומרים "הערב" או "והערב". ומחמת הספק הכריעו דנכון יותר לומר עם וא"ו החיבור, כי בזה יצאנו ידי כל הדיעות אבל אם תאמר בלא וי"ו הוי הערב נא ברכה בפ"ע והוי הפסק לאותה דיעה שס"ל ברכה אחת היא.

ולא זכיתי להבין פשט, וכי לא מצינו ברכות ארוכות שיש בהם קטעים קטעים שאינם מחוברים ע"י וא"ו? מה נענה לברכת חתנים "אשר ברא ששון ושמחה וכו' וכו' מהרה ה"א ישמע בערי יהודה", למה לא בעינן למימר "ומהרה"?

[HaimL]

ולא זכיתי להבין פשט, וכי לא מצינו ברכות ארוכות שיש בהם קטעים קטעים שאינם מחוברים ע"י וא"ו? מה נענה לברכת חתנים "אשר ברא ששון ושמחה וכו' וכו' מהרה ה"א ישמע בערי יהודה", למה לא בעינן למימר "ומהרה"?

ל"ד, דהתם מוכח דחד עניינא הוא, דפתח באשר ברא ששון ושמחה חו"כ וכו' בא"י משמח חתן עם הכלה, א"כ מוכח דחד ברכה היא. אבל בברכה"ת, שפתיחתה ברכת המצוות אקבו"ץ על ד"ת, או לעסוק בד"ת, והמשכה תחנונים והערב נא וחתימתה שבח בא"י המלמד תורה לעמו"י, שפיר י"ל דתרי ברכות נינהו, אם לא וא"ו החיבור.

[יעקל]

זכר לנו היום ברית שלוש עשרה וכן כתוב וירד הוי'ה בענן וגו'הוי"ה הוי"ה וגו'

זכר לנו היום ברית י"ג וכן כתוב הוי"ה הוי"ה וגו' מבעי לי' ?

[כדכד]

זה הרקע לכריתת הברית

[עושה חדשות]

בדברי הט"ז באו"ח סי' קטז מבואר שההיתר לשנות פסוקים בתפילה מלש' יחיד לרבים וכד' הוא רק בנאמר בדרך בקשה, אבל פסוקי שבח אסור, שהרי כ' שם לאסור לומר בפסוקים שקודם הבדלה "לנו לישועה".
האם מנהגינו (אשכנז) לומר בפסוקי השבח שלפני הסליחות כה"ג סותר את דברי הט"ז?
כגון; וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, ועוד

[יעקל]

בפיוט אשמח בך של הבבא סאלי

יש חרוז על זרע ישראל והאבות וז"ל נצר נטיעה תמה / האבות ידידיו/ אבן צדק שלמה משורש גידלם

על מה מרמז החרוז האחרון ?

[עושה חדשות]

לש' הרמב"ם בסדר התפילה - "בעת ששליח ציבור אומר בברכה זו וקרא זה אל זה כל העם עונין קדוש קדוש קדוש וכו', וכשהוא אומר איה מקום כבודו כל העם עונין משבחים ואומרים ברוך כו' ...וכל אלו הדברים שעונין הצבור הוא קורא עמהן, ולא יגביה קולו בעת שהן עונין עמו".
האם הרמב"ם בא לומר שאין צורך שיגביה קולו, או שאסור שיגביה קולו? (ולמה?)

[יעקל]

נעשה ונקריב וכו' כמו שכתבת עלינו וכו' ע"י משה עבדך מפי כבודך כאמור ...

מפי כבודך נראה לכאור' מיותר : הרגע אמרנו שהקב"ה כתב עלינו ע"י משה, מה צריך להוסיף מפי כבודך ?

אולי כדי להוציא שח"ו לא היה שום אמצעי ביניהם - א"כ למה דווקא פה רצו אנשי כנה"ג לציין זאת ?

[יעקל]

מה הוא מקור המנהג הנהוג בכמה קהילות חסידים לדלג על הי"ג קדישים שבאמצע תיקון ליל שבועות ?

[בברכה המשולשת]

היכן יש י"ג קדישים בתיקון?
לפי מה שראיתי בקריאי מועד יש פחות.

[יעקל]

כן צודק... אני יודע שבחצה"ק רוזין נוהגים י"ג

[עזריאל ברגר]

היכן יש י"ג קדישים בתיקון?
לפי מה שראיתי בקריאי מועד יש פחות.

אין התיקון תחת ידי עתה, אבל כמדומני:
חמשה על חמשת חומשי תורה.
אחד על הנביאים והכתובים.
ששה על ששה סדרי משנה (ושמא היינו טעמא שלא מצאת בקריאי מועד, כי הרבה מהספרדים אינם אומרים משניות).
ואחד אחרי הזוהר ותרי"ג מצוות.

נ.ב. גם אצלנו בחב"ד א"א קדישים, ובכלל אין אמירה ציבורית של התיקון, אלא כל אחד אומר בקצב האישי שלו (ודלא כפי שראיתי פעם בבית כנסת ספרדי, שאומרים כל הקהל ביחד, כשכל פיסקא מישהו אחר אומר בקול).

[בברכה המשולשת]

מה שאני רואה כל שנה ושנה הוא שכל פרשה בתורה (דהיינו תחילה וסוף וכשיש עוד) וספר בנ"ך (כנ"ל) מישהו אחר אומר בקול והשאר אומרים עמו בלחש יותר.
כדי שיהיה בכינופיא.
וקדיש יש בסוף כל סדר התנ"ך (שהוא עיקר התיקון)
ואחד בסוף התיקון (אחרי הזוה"ק שאחרי האדרא)
ויש בחלק מהמהדורות גם קדיש אחרי התרי"ג (שזה לפני המדרש והעין יעקב)
וקדיש דרבנן (על ישראל) אחרי המדרשים והעין יעקב.

[עזריאל ברגר]

עכשיו בדקתי בתיקון אשכנזי (לא חב"ד) שתחת ידי:
א. קדיש יתום בסוף התורה.
ב. קדיש יתום בסוף הנביאים.
ג. קדיש יתום בסוף הכתובים.
ד-ט. קדיש דרבנן בסוף כל סדר משניות.
י. קדיש דרבנן אחרי ספר יצירה.
יא. קדיש דרבנן אחרי קטעי הזוהר.
יב. קדיש דרבנן אחרי תרי"ג מצוות.
יג. קדיש דרבנן אחרי האידרא.

(ומה שכתבתי לעיל - טעות היתה בידי)

[יעקל]

עכשיו בדקתי בתיקון אשכנזי (לא חב"ד) שתחת ידי:
א. קדיש יתום בסוף התורה.
ב. קדיש יתום בסוף הנביאים.
ג. קדיש יתום בסוף הכתובים.
ד-ט. קדיש דרבנן בסוף כל סדר משניות.
י. קדיש דרבנן אחרי ספר יצירה.
יא. קדיש דרבנן אחרי קטעי הזוהר.
יב. קדיש דרבנן אחרי תרי"ג מצוות.
יג. קדיש דרבנן אחרי האידרא.

(ומה שכתבתי לעיל - טעות היתה בידי)

תודה. אז אשמח אם יש למאן דהו מקור לי"ג הקדישין האלה, ומקור שלא לאמרם (כמנהג חב"ד וכמה קהילות חסידים)

[כמהים_]

מנין י"ג קדישין (כמנין אח"ד) נזכר כבר בשל"ה, שכל סדר התיקון הנהוג אצל האשכנזים הוא ממנו (מסכת שבועות, נר מצוה).
סדר הקדישין שם הוא כמו שנזכר לעיל, חוץ מהאחרון, כי השל"ה אינו מזכיר לימוד האידרא, ובמקומו קוראים בסוף התיקון מגילת שיר השירים ואחריה קדיש.

[עזריאל ברגר]

עכשיו בדקתי בתיקון אשכנזי (לא חב"ד) שתחת ידי:
א. קדיש יתום בסוף התורה.
ב. קדיש יתום בסוף הנביאים.
ג. קדיש יתום בסוף הכתובים.
ד-ט. קדיש דרבנן בסוף כל סדר משניות.
י. קדיש דרבנן אחרי ספר יצירה.
יא. קדיש דרבנן אחרי קטעי הזוהר.
יב. קדיש דרבנן אחרי תרי"ג מצוות.
יג. קדיש דרבנן אחרי האידרא.

(ומה שכתבתי לעיל - טעות היתה בידי)

תודה. אז אשמח אם יש למאן דהו מקור לי"ג הקדישין האלה, ומקור שלא לאמרם (כמנהג חב"ד וכמה קהילות חסידים)

מסתמא תוכל למצוא סקירה במלקטי המנהגים:
אוצר מנהגי חב"ד,
נטעי גבריאל,
מקראי קודש?

[יעקל]

מנין י"ג קדישין (כמנין אח"ד) נזכר כבר בשל"ה, שכל סדר התיקון הנהוג אצל האשכנזים הוא ממנו (מסכת שבועות, נר מצוה).
סדר הקדישין שם הוא כמו שנזכר לעיל, חוץ מהאחרון, כי השל"ה אינו מזכיר לימוד האידרא, ובמקומו קוראים בסוף התיקון מגילת שיר השירים ואחריה קדיש.

לא עיינתי בשל"ה, אבל מושכל ראשון היה גם גם אפשר לומר י"ג קדישין כנגד י"ג מיה"ר, שהרי שבועות - יום דין שפע תורה המגיע לכל אחד ואחד הוא...

[יעקל]

אצל בני אשכנז הפיוט המחורז שומר ישראל שמור שארית וכו' נהוג ליאמר בכל יום.

ואצל עה"מ, מוסיפים שומר גוי רבא, שמור שארית גוי רבא ...

מישהו יודע למה הושמט החרוז האחרון אצל בני אשכנז ?

[במסתרים]

השאלה מסתמא להיפך, מי הוסיפו.

וכי הוא השינוי היחיד שמצאת בין שני הסידורים?

מנהג אשכנז לאמרו בכל יום מאוחר מאד, כמדומה. וכבר נכתב בזה כאן.

[יעקל]

השאלה מסתמא להיפך, מי הוסיפו.

וכי הוא השינוי היחיד שמצאת בין שני הסידורים?

לא ולא. כי סביר להניח שהפיוט הזה נתייסד ע"פ כל קריאות הקודש שעניינן עיקרי הדת ...

[במסתרים]

להניח

נתת טעם למה הוסיפוהו, שאין בו הכרח כי כאן נמצא כאן היה.

פתח סידור אשכנזי ישן ובדוק היש בו.

[עזריאל ברגר]

מנהג אשכנז לאמרו בכל יום מאוחר מאד, כמדומה.

ואכן מנהג חב"ד לאמרו רק בשני וחמישי, ובסיום הסליחות דאלול וצום גדליה (ואיני יודע טעמו של הדבר).

[כמהים_]

מנין י"ג קדישין (כמנין אח"ד) נזכר כבר בשל"ה, שכל סדר התיקון הנהוג אצל האשכנזים הוא ממנו (מסכת שבועות, נר מצוה).
סדר הקדישין שם הוא כמו שנזכר לעיל, חוץ מהאחרון, כי השל"ה אינו מזכיר לימוד האידרא, ובמקומו קוראים בסוף התיקון מגילת שיר השירים ואחריה קדיש.

לא עיינתי בשל"ה, אבל מושכל ראשון היה גם גם אפשר לומר י"ג קדישין כנגד י"ג מיה"ר, שהרי שבועות - יום דין שפע תורה המגיע לכל אחד ואחד הוא...

מסברא, אפשר. השל"ה כותב שזה כמננין אח"ד.

[בברכה המשולשת]

מנהג אשכנז לאמרו בכל יום מאוחר מאד, כמדומה.

ואכן מנהג חב"ד לאמרו רק בשני וחמישי, ובסיום הסליחות דאלול וצום גדליה (ואיני יודע טעמו של הדבר).

מנהג אשכנז המקורי לאומרו בתחנון רק בתעניות, כידוע ונכב"ב.

[יעקל]

עוד שאילה בנוסחאות : בליל פסח לפי הנראה בנוסח אשכנז המערבי (אשכנז ופיהם) המקורי נהוג לחתום בברוך בישתבח בסוף אמירת כל המזמורים ואחר הלל הגדול ונשמת.

בעוד שלפי נוסח אשכנז של בני פולין נהוג לחתום בברוך ביהללוך.

מה הסברות בזה ? ואיך זה שבכלל חותמים בברוך בעוד שלא אמרו ברכת לקרוא את ההלל בהתחלה או ברכה מעין כברכת ברוך שאמר ?

ואגב, בפ"ב ובנותיה והז' קהילות, לפי איזה נוסח אמרו ?

[כמהים_]

הכוונה לברכת השיר בליל הסדר?

אאל"ט, המנהג האשכנזי המוקרי היה לחתום בשתיהן – יהללוך אחר הלל המצרי ונשמת וישתבח לאחר הלל הגדול. כך מופיע בהרבה מההגדות האשכנזיות כ"י (זה גם המנהג הפשוט העולה מתוס' פסחים קיח.) לא ידעתי שהיה בזה הבדל בין אשכנז ופולין.

בדורות מאוחרים יותר התקבל הפסק של רבנו חיים כהן שלא לחתום בשתיהן, ולכן אמרו יהללוך בלי חתימה, וכפי שנדפס בהגדות נוסח אשכנז גם היום.

[יעקל]

תעיין באוצר באגדות בין שנות תק"ס ואילך אלו שנדפסו בפפד"מ, רעדעלהיים, פראג וכו' מחד, ומאידך אלו שנדפסו בווארשא, בווילנא וכו'

[יעקל]

חוץ מחצה"ק וויזשניץ, בעוד אלו קהילות חסידיות נהוג לענות בהב"ש בעלייה לתורה ?