שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

יוסף חיים אוהב ציון

http://bneitorah.org/PDF/Shonot/RavRubi ... tAvoda.pdf

הנאמן · הודעהעל ידי **הנאמן** » ו' אפריל 24, 2020 4:52 pm

יכול שפיספסתי, האם דנו והביאו פסקים בענין יציאה עם מסיכה לרה"ר?

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ו' אפריל 24, 2020 5:07 pm

הנאמן כתב:יכול שפיספסתי, האם דנו והביאו פסקים בענין יציאה עם מסיכה לרה"ר?

כולם מתירים מצ"ב קובץ מבית הלוי (ראה עמ' 2)

יוצא פוניבז'

ברוך00 כתב:
הנאמן כתב:יכול שפיספסתי, האם דנו והביאו פסקים בענין יציאה עם מסיכה לרה"ר?

כולם מתירים מצ"ב קובץ מבית הלוי (ראה עמ' 2)

הגרמ"ש קליין אוסר

בני ברקי · הודעהעל ידי **בני ברקי** » ש' אפריל 25, 2020 10:58 pm

האם יש נפילת אפיים במיניני המרפסות כאשר בדירה אחת יש ספר תורה?

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ש' אפריל 25, 2020 11:15 pm

יוצא פוניבז' כתב:
ברוך00 כתב:
הנאמן כתב:יכול שפיספסתי, האם דנו והביאו פסקים בענין יציאה עם מסיכה לרה"ר?

כולם מתירים מצ"ב קובץ מבית הלוי (ראה עמ' 2)

הגרמ"ש קליין אוסר

נכון גם לעכשיו?
אמת שבקובץ פסקים שיצא ממנו בפרשת ויק"פ ככה באמת הוא כתב. השאלה האם גם כעת שכולם הולכים עם מסיכות הוא עדיין אוחז שאסור?

אשרי יושבי ביתך

מענין שגם הגר"מ שטרנבוך פרסם לאיסור, בטעם כי אי"ז כמשקפיים שאי אפשר לצאת לרה"ר בלעדיהם ולכן חשיב כמלבוש. ומאידך מרן הגר"ח קניבסקי הורה להיתר. כך שצ"ע אם הוראת הגר"מ הייתה טרם התחילו כולם להקפיד, ובפרט כעת שיש קנס של 200 ש"ח להולך ללא מסיכה.

(שמעתי סברא לומר דליכא למיחש שיוליכנו ד' אמות ברה"ר, שהרי אם יתפסנו שוטר - יקנס, וצ"ע).

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ש' אפריל 25, 2020 11:29 pm

ברוך00 כתב:
הנאמן כתב:יכול שפיספסתי, האם דנו והביאו פסקים בענין יציאה עם מסיכה לרה"ר?

כולם מתירים מצ"ב קובץ מבית הלוי (ראה עמ' 2)

וכן הגרי"מ רובין מתיר

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » א' אפריל 26, 2020 3:31 am

בני ברקי כתב:האם יש נפילת אפיים במיניני המרפסות כאשר בדירה אחת יש ספר תורה?

ראה סעיף ט' מהרב שמואל דוד הכהן גרוס מאשדוד

הנאמן · הודעהעל ידי **הנאמן** » א' אפריל 26, 2020 9:25 am

ברוך00 כתב:
ברוך00 כתב:
הנאמן כתב:יכול שפיספסתי, האם דנו והביאו פסקים בענין יציאה עם מסיכה לרה"ר?

כולם מתירים מצ"ב קובץ מבית הלוי (ראה עמ' 2)

וכן הגרי"מ רובין מתיר

תודה לכל העונים.

(לגבי החשש שמא יוריד ויוליך, הסתפקתי קצת שיש יותר לחשוש כן במסיכה חד"פ שממליצים להשתמש רק זמן מסוים ואומרים שלאחמ"כ דווקא יותר מסוכנת בגלל הצטברות חיידקים וע"כ יש יותר חשש שבאמצע הליכתו יעבור הזמן או שירגיש שהיא לחה וחייב להוריד, או שמא החשש שמא ייתפס וייקנס יגבור... מסתמא נהוג עלמא שלא יורידו באמצע הליכתם....)

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ג' אפריל 28, 2020 4:38 pm

מי שברך שאומרים בשבת ומזכירים בו את אלו שמייחדים בתי כנסיות לתפילה ובאים בתוכם להתפלל ונותנים נר למאור וכו'
האם ראוי לאומרו כולו? או להשמיט אי אלו תיבות שלא שייכות לצערינו?

אשרי יושבי ביתך

שמעתי גם דנים על אמירת "מה טובו אהליך יעקב" קודם תפילת שחרית, שצריך לאומרו בכניסתו לביהכ"נ.

ובאמת גבי מי שבירך יש לדון בתרתי, חדא - דלהדיא אומר שקר, והוי דובר שקרים. משא"כ במה טובו שלא מדבר להדיא בדבריו על בית הכנסת.

אכן מצד שני, סו"ס במי שבירך לא מוכרח שזה דובר שקרים, שכן סו"ס מברך את אלו שתמיד [היו] תורמים נר למאור וכו'. וצ"ע.

אשרי יושבי ביתך

עוד נתעוררתי, בעצם מה שאומרים בהאי מי שבירך "וכל מי שנותנים נר למאור ויין לקידוש ולהבדלה וכו', הרי כ"ז טוב בימים קדומים שנהגו לקדש ולהבדיל בביהכ"נ, אבל בזמננו דרובא דרובא מקדשים ומבדילים בביתם, א"כ למה אין בזה חשש דובר שקרים, או עכ"פ אמירה תמוהה ללא פשר והבנה.

ו צ ר י ך ע י ו ן.

עזריאל ברגר

יש מקומות בעולם שעדיין יש בהם בתי כנסת (כגון במלונות הקורונה).
ועד"ז באופן כללי, יש בתי כנסת שמקיימים קידוש והבדלה מדי שבת.
וע"כ בוודאי אפשר להמשיך לברך.

ליטוואק פון בודאפעסט

נראה שעדיין לא דנו על השאלה בחו"מ.

רבים המה אשר קבעו עם אולם לעשות להם חתונה בימים אלו, ואינם יכולים לעשות אותו. בעלי האולם מסרבים להחזיר את הדמי קדימה, באומרם שהמחותנים חזרו בהם. ובעלי השמחה אומרים שבעלי האולם אינם נותנים להם את השירות, ע"כ שיחזרו את הדמי קדימה.

הרבה מראה מקומות יש בזה, בענין מכת המדינה וכדו', והייתי רוצה לדעת אם נכתבו איזה תשובות בנידון.

יוסף חיים אוהב ציון

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... agenum=430

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ד' אפריל 29, 2020 7:21 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:נראה שעדיין לא דנו על השאלה בחו"מ.

רבים המה אשר קבעו עם אולם לעשות להם חתונה בימים אלו, ואינם יכולים לעשות אותו. בעלי האולם מסרבים להחזיר את הדמי קדימה, באומרם שהמחותנים חזרו בהם. ובעלי השמחה אומרים שבעלי האולם אינם נותנים להם את השירות, ע"כ שיחזרו את הדמי קדימה.

הרבה מראה מקומות יש בזה, בענין מכת המדינה וכדו', והייתי רוצה לדעת אם נכתבו איזה תשובות בנידון.

תשובת הגר"י זילברשטיין מתוך קובץ ווי העמודים

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' אפריל 30, 2020 3:26 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם יש ענין לכתוב על המציבה שנפטר במגיפה ל"ע?

כך נחרת ע"ג מצבת 'ר' ליבר הגדול', ועוד רבים-רבים.

הצעיר באלפי

: Screenshot_20200430-000201_Drive.jpg (360.51 KiB) נצפה 11159 פעמים

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ה' אפריל 30, 2020 8:29 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:נראה שעדיין לא דנו על השאלה בחו"מ.

רבים המה אשר קבעו עם אולם לעשות להם חתונה בימים אלו, ואינם יכולים לעשות אותו. בעלי האולם מסרבים להחזיר את הדמי קדימה, באומרם שהמחותנים חזרו בהם. ובעלי השמחה אומרים שבעלי האולם אינם נותנים להם את השירות, ע"כ שיחזרו את הדמי קדימה.

הרבה מראה מקומות יש בזה, בענין מכת המדינה וכדו', והייתי רוצה לדעת אם נכתבו איזה תשובות בנידון.

viewtopic.php?t=50042

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » א' מאי 03, 2020 5:23 am

אם קוראים בשבת במנין לא מתוך ספר תורה, האם יש עדיפות לקרוא מתוך חומש שלם או תנ"ך שלם, כמו שכתוב שיש עדיפות כזאת בנוגע לקריאת הפטרה?

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » א' מאי 03, 2020 7:08 am

בני ברקי כתב:האם יש נפילת אפיים במיניני המרפסות כאשר בדירה אחת יש ספר תורה?

ראה בקונטרס המצורף (בתחילה) בשם הגר"ח קניבסקי שניתן לסמוך אפי' על ספרים שיש בדירה אחת.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » א' מאי 03, 2020 10:07 am

זאב ערבות כתב:אם קוראים בשבת במנין לא מתוך ספר תורה, האם יש עדיפות לקרוא מתוך חומש שלם או תנ"ך שלם, כמו שכתוב שיש עדיפות כזאת בנוגע לקריאת הפטרה?

הדעת נוטה שהוא הדין.
אם כי יש חילוק גדול, שאת ההפטרה קוראים בברכותיה, ואת זה קוראים בלא ברכות.

בר ישראל · הודעהעל ידי **בר ישראל** » א' מאי 03, 2020 6:37 pm

טעם עדיפות נ"ך שלם להפטרה (למיטב ידיעתי) הוא מפני שלחלק ניכר של האחרונים (ואולי רובם) מערכת הדפוס נחשיו כמו כתיבה ממש (ובשאר ספרים חוץ מספר תורה ומגילת אסתר אין עיכובא בדיו וגביל) - ולכן יש צד שהם נחשבים כספרים גמורים (עי' מגן אברהם ריש סי' רפד). א"כ נראה שטעם זה איננו שייך לקריאת התורה (כי בספר תורה בודאי מעכב כל הנ"ל) - ולא"כ למה להעדיף אותו?

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ג' מאי 05, 2020 5:32 am

בר ישראל כתב:טעם עדיפות נ"ך שלם להפטרה (למיטב ידיעתי) הוא מפני שלחלק ניכר של האחרונים (ואולי רובם) מערכת הדפוס נחשיו כמו כתיבה ממש (ובשאר ספרים חוץ מספר תורה ומגילת אסתר אין עיכובא בדיו וגביל) - ולכן יש צד שהם נחשבים כספרים גמורים (עי' מגן אברהם ריש סי' רפד). א"כ נראה שטעם זה איננו שייך לקריאת התורה (כי בספר תורה בודאי מעכב כל הנ"ל) - ולא"כ למה להעדיף אותו?

אם להפטרה מועיל תנ"ך שלם, אע"פ שחלק התורה שבו אינו כתוב בדיו ובגויל, בע"כ שיש לזה קדושה מסויימת, א"כ יש צד לכאורה לקרוא בתורה מספר שיש בו הקדושה הקטנה הזו, יותר מספר שאין בו אפילו קדושה זו.

יוצר אור · הודעהעל ידי **יוצר אור** » ד' מאי 06, 2020 9:45 pm

בעידן זה, שמנייני התפילות עברו לגינות וכד', שאינו מצוי שם ארון הקודש, והס"ת מונח בגפו, וכשניגשים לקריה"ת החזן נוטלו לאמירת 'גדלו' ותו לא, נסתפקתי אם יש העניין לומר תפילת 'בריך שמיה' [אכן ברור שהאומרו אינו מפסיד]
וגוף הנידון הוא אי התפילה היא על העת רצון של פתיחת שערי הארון, או על הוצאת או הבאת ס"ת לקריה"ת, [וחכ"א א"ל שזכור שהעניין הוא העת רצון שמתכוננים למצוות קריה"ת].
ומצאתי להמשנה הלכות [כרך י"ט סי"ג] שכתב בזה ואעתיקו:[דבריו נסובים על תשובות עדות ביהוסף א' מ"ד (אלמושנינו)]

: משנה הלכות חלק יט סימן יג.PNG (23.57 KiB) נצפה 10829 פעמים

ורצוני לברר אם אכן דבריו מוסכמים להלכה, ואם יש לאחד מחו"ר הפורום תגובה או ידיעה על העניין.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' מאי 06, 2020 9:57 pm

נכב"ב עד"ז.

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ה' מאי 07, 2020 1:07 pm

לברך הגומל דרך זום

יוצר אור · הודעהעל ידי **יוצר אור** » ה' מאי 07, 2020 2:10 pm

יוצר אור כתב:נסתפקתי אם יש העניין לומר תפילת 'בריך שמיה' [אכן ברור שהאומרו אינו מפסיד]
וגוף הנידון הוא אי התפילה היא על העת רצון של פתיחת שערי הארון, או על הוצאת או הבאת ס"ת לקריה"ת,

בנידון זה ראיתי תשובת הגרח"ק שליט"א בדולה ומשקה [עמוד 108]:ציבור המתפללים בבית שני [שטיבלך] ואין ס"ת בחדר עצמו, והולכים ומביאים ס"ת מביהמ"ד הגדול, ממתי מתחילים להתפלל ויהי בנסוע הארון ובריך שמיה, האם ממתי שהלך אחד מן הציבור להביא ס"ת, או שצריך להמתין עד שמסתבר שפתח את הארון בפנים? תשובה: כשיבואו.

האם יש למ"ד עוד מידע??

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ה' מאי 07, 2020 3:18 pm

משנה ברורה סימן קלד ס"ק יג כתב
מנהג העולם לומר בריך שמיה בשעת הוצאת הס"ת בין בחול בין בשבת, ואם לא אמרו בשעת הוצאה, יוכל לאמרו עד שעה שפותחין לקרותו.
ולאור זאת אפשר לומר בריך שמיה, גם אם לא ראו פתיחת הארון, וכל זמן שעדיין לא פתחו את הספר תורה לקרותו, עדיין נקרא פתיחת הארון, ואפשר לומר בריך שמיה.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ה' מאי 07, 2020 4:19 pm

יוצר אור כתב:
יוצר אור כתב:נסתפקתי אם יש העניין לומר תפילת 'בריך שמיה' [אכן ברור שהאומרו אינו מפסיד]
וגוף הנידון הוא אי התפילה היא על העת רצון של פתיחת שערי הארון, או על הוצאת או הבאת ס"ת לקריה"ת,

בנידון זה ראיתי תשובת הגרח"ק שליט"א בדולה ומשקה [עמוד 108]:ציבור המתפללים בבית שני [שטיבלך] ואין ס"ת בחדר עצמו, והולכים ומביאים ס"ת מביהמ"ד הגדול, ממתי מתחילים להתפלל ויהי בנסוע הארון ובריך שמיה, האם ממתי שהלך אחד מן הציבור להביא ס"ת, או שצריך להמתין עד שמסתבר שפתח את הארון בפנים? תשובה: כשיבואו.

האם יש למ"ד עוד מידע??

א. ב"בריך שמיה" יש הזכרת שם שמים בארמית (אלא באלהא דשמיא דהוא אלהא קשוט), ולשיטת המחמירים ב"בריך רחמנא" יש מקום להחמיר גם כאן, ולכן לא ברור שהאומרו אינו מפסיד.
ב. כדברי הגרח"ק - זה מה שראיתי נוהגים המדקדקים-במצוות ברבים מן השטיבלאך. ואולי גם הוא הורה ע"פ הכלל של "פוק חזי מאי עמא דבר" (אם כי כבר ראינו שלפעמים הוא אומר דברים בקיצור ואח"כ מתברר שיש להם מקורות כתובים מפורשים אלא שאינם מפורסמים).

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' מאי 07, 2020 4:25 pm

עזריאל ברגר כתב: ואולי גם הוא הורה ע"פ הכלל של "פוק חזי מאי עמא דבר" (אם כי כבר ראינו שלפעמים הוא אומר דברים בקיצור ואח"כ מתברר שיש להם מקורות כתובים מפורשים אלא שאינם מפורסמים).

קשה להאמין. יש דוגמא? מי ה"עמא דבר" ביהכ"נ לדרמן?

יוצר אור · הודעהעל ידי **יוצר אור** » ה' מאי 07, 2020 10:57 pm

עזריאל ברגר כתב:א. ב"בריך שמיה" יש הזכרת שם שמים בארמית (אלא באלהא דשמיא דהוא אלהא קשוט), ולשיטת המחמירים ב"בריך רחמנא" יש מקום להחמיר גם כאן, ולכן לא ברור שהאומרו אינו מפסיד.

ראה לשון המאמר מרדכי [קי"ד סקי"ב] ואין כאן מוציא ש"ש לבטלה דלא מתסר לאדם שיתחנן ויחזור ויתחנן, ונוסח הברכות בלא פתיחה וחתימה הו"ל תחנונים בעלמא.
וכן עיין לשון המג"א [קפ"ח סקי"א]: צ"ע דאומרים כל היום תחנונים שיש בהם הזכרת שמות ולמה יגרע זה דדוקא ברכה לבטלה אסור וצ"ע. ובשו"ע הרב [סקי"ב כתב על דבריו: ולא רצו לאמרם שלא לצורך אע''פ שאין איסור בדבר שהרי אומרים כל היום תחינות ובקשות שיש בהן הזכרות שמות ולא אסרו אלא להזכיר השם לבטלה או בברכה שאינה צריכה.
ומבואר מזה דשלא לצורך לא רצו לאומרם, ותפילת בריך שמיה ודאי הוא לצורך.
ורב מזה זכורני בשם החזו"א [ולא מצאתי המקור כעת (והיודע אם יוכל להפנות)] שהפליג לומר שיכול אדם לחדש תפילה חדשה בלשון עצמו ואף להזכיר שם ה' בתוכה.

יוצר אור · הודעהעל ידי **יוצר אור** » ה' מאי 07, 2020 11:04 pm

ברוך00 כתב:משנה ברורה סימן קלד ס"ק יג כתב
מנהג העולם לומר בריך שמיה בשעת הוצאת הס"ת בין בחול בין בשבת, ואם לא אמרו בשעת הוצאה, יוכל לאמרו עד שעה שפותחין לקרותו.
ולאור זאת אפשר לומר בריך שמיה, גם אם לא ראו פתיחת הארון, וכל זמן שעדיין לא פתחו את הספר תורה לקרותו, עדיין נקרא פתיחת הארון, ואפשר לומר בריך שמיה.

אכן.
ויש להוסיף ע"ז דמקור דברי המשנ"ב הוא מסדר היום ושם כתב:"ואם לא אמר בריך שמיה בשעת הוצאת ס"ת יאמר אותו כשפותח אותו לפני העם וכן ראיתי רבים שאומרים אותו באותה שעה". ולפו"ר משמע כוונתו דהרבים עושים כן אף לכתחילה וא"כ מבואר להדיא דהענין אינו משום פתיחת ארון אלא כנ"ל דהוא הכנה לקריה"ת וכד'.

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ו' מאי 08, 2020 5:18 pm

סבים וסבתות שנפגשים עם נכדיהם נכדותיהם יברכו שהחיינו אם שמחים על כך שמחה מיוחדת

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ו' מאי 08, 2020 5:25 pm

בענין קדימת כהנים ב'ספירה' להשתתפות בבית הכנסת.
מאת ידידי הרב הגאון רבי מאיר שולביץ שליט"א

באחד הבתי כנסיות - שכבר נפתחו,
החליטו כי הקודמים לבוא לבית הכנסת יתפללו בפנים.
(כמובן שלא מדובר על תפיסת מקומות מוקדמת, אלא משעת התחלת התפילה).

יש הגיון רב בהחלטה הזאת,
ודומה כי 'וקדשתו' ושאר דיני קדימה אינם נוהגים כאשר הכהן מאחר...

יוצר אור · הודעהעל ידי **יוצר אור** » ב' מאי 11, 2020 2:02 pm

יוצר אור כתב:
יוצר אור כתב:נסתפקתי אם יש העניין לומר תפילת 'בריך שמיה' [אכן ברור שהאומרו אינו מפסיד]
וגוף הנידון הוא אי התפילה היא על העת רצון של פתיחת שערי הארון, או על הוצאת או הבאת ס"ת לקריה"ת,

מצו"ב, שם דן בנידון הנ"ל.

האיחוד בחידוד תשעא וירא.pdf: (86.71 KiB) הורד 236 פעמים

וכעת ראיתי בס' אשי ישראל בתשובת הגרח"ק תשו' ע"ט שנשאל בזה"ל: כשמתפללים במקום שאין ארון קודש, וס"ת הובא בתחילת התפילה ממקום אחר, ומונח ע"ג הבימה מכוסה, האם קודם קרה"ת י"ל בריך שמיה "גדלו" ולהסתובב עם הס"ת, וכן לאחר קרה"ת האם י"ל יהללו. תשובה. כשנכנס לביהכ"נ אומרים בריך שמי' וכשמוציאין מביהכ" אומרים יהללו.

ולדבריו הוי חידוש שאף גדלו ויהללו ל"א קודם אשרי אלא כשיוצא מביהכ"נ ודלא כמנהג העולם ויל"ע.

ליטוואק פון בודאפעסט

שמעתי מאחד בעת לבישת המסיכה, האם להשים הצד הימין מעל השמאל?

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » א' מאי 17, 2020 10:43 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שמעתי מאחד בעת לבישת המסיכה, האם להשים הצד הימין מעל השמאל?

זאת כנראה אחת השאלות החשובות ביותר!
(תודה לנתן הירש)

הפצת המעיינות

פשוט דימין תחילה דצריך להגביר רחמים על דין

פורום אוצר החכמה

מי מחובר