ברים כתב:שומע ומשמיע כתב:הרב ברים במחילה ואהבה אתה ממש מעצבן אותי, נורא.
מדברים פה על חילול שבת המוני, כן?!
מה זו שלוות הנפש הזו וההסטה של הנושא לדיון על חסידים וליטאיים.
לא יודע על איזה משמר ליל שבועת אתה מדבר, אם לי היה נידון כזה, אני בטוח שהיייתי נרתע מאד מלקיים ליל משמר שיגרור חילול שבת.
לפחות הייתי מקיים על זה ישיבת חירום, ודן בנושא ומחפש פתרונות.
ומה הבעיהלדחות את ההדלקה לבוקר? איך לא הופכים את העולם כדי למצוא פתרונות?
[קריאה לציבור לא להגיע עד לפנות בוקר/ סגירת המתחם עד לפנות בוקר/ סיכום עם האוטובוסים. וכו' וכו']
אענה לך במחילה ובאהבה כפולה ומכופלת!
סייגתי מלכתחילה את דברי אך ורק באופן שפוסקי ההלכה מתירים את הדבר ללא סייג, וחזקה על האדמור מבויאן שהוכיח את טוהר דרכו גם בזמנים לא פשוטים וד"ל, שמה שעושה נעשה עפ"י פוסקים מובהקים.
טענתי שאנשים שאין להם כלל רגש לעניין מירון, ואולי להיפך, אינם רשאים לדון את העולים ע"כ שהרגשים שלהם למירון מדחיקים הרגש של חילול שבת בהיתר, וע"כ הבאתי הוכחה מחג השבועות, שבעניין שההרגש שלהם קיים גם הם מגיבים באופן שונה, ואין ע"כ תשובה של ממש.
אחרון חביב והוא העיקר.
זווית ראייתי היא של אדם המצוי אצל מירון הרבה, ואת משטרת ישראל מכירני מתוקף עיסוקי היטב.
גם בשנה שלג בעומר חל ביום שני, הם נערכים כמה ימים קודם בהיקף נרחב, השיקולים שם רחוקים מאד מלהיות מקצועיים או עניינים, הכל לפי חישובי קרדיט או הגדלת תקציבים, ואם נודיע על דחיית ההדלקות הם יחללו שבת כדי לאכוף את מניעת הכניסה למירון תוך סגירת כבישים נרחבת (זה הדבר היחיד שהם עושים במקצועיות ובחפץ לב).
וע"כ אם באנו לכלכל צעדינו עפ"י הגוף המסואב ומסורבל הזה לא מצאנו ידינו ורגלינו בכל אופן שיהיה, וע"כ לענ"ד מה שהכרחי מותר משום פיקוח נפש, וכל היתר הלעיטהו לרשע ויסאב עצמו לדעת.
השאלה של חילול השם בדבר שאינו אסור ע"פ תורה תלויה בהסברה נטו וזהו תפקידנו.
בס"ד
סלח לי על הבוטות, אבל דבריך הם חוצפה מחרידה כלפי התורה הקדושה בצמה. כולל חוסר דעת ואווילות (כמובן שאינני בא לשכנע אותך אלא את החברים שמא אי מי ידבק בעקירת התורה).
המבחן מהו נכון או לאו ומה אסור או לאו, איננה מי הוא האדם שאצלו הדבר חושב וכדומה, אלא מה יחס תורתינו הקדושה לכך.
ההקבלה ואפשרות ליחס בין שמירת שבת לבין שמירת לג בעומר הוא אפילו לא טיפה מול האוקיינוס.
לג בעומר במירון לא כתוב בתורה שבכתב ולא שבע"פ לא בש"ס ולא בזוה"ק, ואף באידרא קדישא שנאמר יום הילולא דילי, לא נאמר ל"ג בעומר מפורש. ובודאי לא כתוב שם לעלות לציון.
המקור הוא מורנו ר' חיים ויטאל ע"ה שכתב שנהגו ישראל לעלות למירון ביום לג בעומר, וכן נהג האר"י הקדוש ועוד גדולים. אבלן לא יצא מגדר מנהג.
אינני מדבר על 'הרמז' מחכו עלי' במערבא שנכתב בדף לג. (שאת דפי הגמרא סידר נוצרי).
השבת היא המצוה שנאמרה ראשונה לכל עוד במעשה בראשית, היא המאורה בעשרת הדברות ממש, המחללה הרי הוא כגוי וכעע"ז לכל דבריו, "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה הוי"ה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת ונפש".
הזעזוע שלך לדחות את לג בעומר הקדוש, בגלל שאתה מאלו שנהגו בכך - הוא חוצפה מחרידה כלפי התורה שכאילו אתה הקובע את המדד לכל דבר.
האם ביררת למשל (לא דרך אדמו"ר אלא במקצועיות), כמה זמן לוקח לארגן מבצע שכזה להכניס רבבות אנשים לכפר קטן במירון? האם שמת לב למשל כמה זמן לוקח לארגן טיש של לג בעומר מרכזי? והרי אין אפשרות לעצור את כל התחבורה כמה ימים קודם.
ראה, האפשרות להתווכח על העובדות הוא מטופש, אתה תאמר שזה רק שיקולי תקציב של המשטרה, ופלוני יאמר שזה רק בגלל הציונים הרשעים, וכו'.
אלא שכדי שתעלה על האוטובוס למירון ורגליך לא יסרבו לגרום לחילול שבת המחריד (כל שעת נסיעה כרוכה באלפי ניצוצות אש), בכמות שאין דומה לה - היית צריך לבדוק זאת באופן שברור לך במאת האחוזים שאין חילול שבת.
השיקול האחר 'שאינך מסוגל' לותר על הקדושה שאתה מקבל היא לא פחות ממרידה במלכות שמים שאתה זה שקובע מה הדבר החשוב יותר ומה פחות, כי אם היית מביט אל רצון הי"ת תורתו הקדושה, לא היית מעלה צל אפשרות שלג בעומר הוא שיקול בענין זה.
אינני בא לערער על המנהג ח"ו
