נתן הירש כתב:3) ספר תורת צבי נביא יהושע : מאמרי מוסר / הרב צבי קושלבסקי.
ישיבת היכל התורה, תש"פ
נתן הירש כתב:3) גיליון ראשון לכתב-עת חדש:
רליגיה בית למחשבה דתית
יו"ל ע"י מרכז קדם.
בעריכת עוז בלומן ומתן בראלי.
מצורף תוכן עניינים.
פילווישוק כתב:נתן הירש כתב:3) ספר תורת צבי נביא יהושע : מאמרי מוסר / הרב צבי קושלבסקי.
ישיבת היכל התורה, תש"פ
במה מדובר? מאמרי מוסר על סדר ספר יהושע? האם הגר"צ מוסר שיעורים בנ"ך?
"הרב אהרון שמואל תמרת (1931-1869) הוא אחד מההוגים המרתקים והנשכחים של המחשבה היהודית במאה העשרים. הביקורת החריפה שמתח הן על הציונות המדינית והן על הרבנות האורתודוקסית ממשיכים לסקרן קוראים רבים גם היום, למרות שכתביו כמעט ולא מצויים בידי הציבור. חייו הפרוזאים של תמרת, כרב של כפר קטן בגבולה המזרחי של פולין, היו רק רקע למסכת פובליציסטית ורעיונית רחבת היקף, שצללה לקרבי תופעות מודרניות כמו פונדמנטליזם דתי ומדינת הלאום, ומתחה עליהם ביקורת מפתיעה בדיוקה שממשיכה להיות רלוונטית גם בתחילת המאה העשרים ואחת. במחשבה בהירה כתער, בסרקזם מר ובלהט נבואי תקף תמרת את המניפולציות של הלאומיות המודרנית ועמד על האופן בו דובריה מסווים את שאיפתם לעוצמה פוליטית מאחורי מסך רטורי של ערכים נאצלים. לא תמיד החזיק הרב תמרת בהשקפה שלילית כל כך על הלאומיות המודרנית ובכללה על התנועה הציונית. בשלהי המאה התשע־עשרה הוא היה דווקא אחד מסנגוריה הנלהבים ביותר של הציונות, בה ראה תנועה של תחיה תרבותית ושחרור האינדיבידואל היהודי מהשמרנות הלופתת של הממסד הרבני. דעתו השתנתה משהבין כי התנועה החדשה שמה את הריבונות המדינית בראש מעייניה והוא החל לתקוף אותה בחריפות. מבחינתו היתה זו משיחיות של שקר, שלא לומר עבודת אלילים, אלילים שהאדם בודה מליבו בכדי להפקיד בידיהם את גורלו. הוא סלד מהאופי האלים בו שאפה הציונות לממש את שאיפותיה הטריטוריאליות, מרמיסת חייהם ועולמם של שאר תושבי ארץ ישראל ומהקרבת חיים יהודים ולא יהודים למען מטרה שאינה משרתת דבר מלבד כוח ושררה. לא היתה זו נאיביות פציפיסטית פשוטה, אלא השקפה רדיקלית המציבה את היחיד ועולמו כאבן בוחן לכל תנועה רעיונית או פוליטית. מנקודת מבט זו אין כל טעם בהקרבת חייו של אדם אחד למען מדינה או לאום, ורעיונות התובעים הקרבה מסוג זה אין להם זכות קיום. כל תנועה רעיונית או פוליטית נועדה לשרת את האדם הפשוט ותנועות שאינן מכוונות לשם כך אינן אלא הונאה של בעלי שררה, המבקשים להם מכשיר לצבירת כוח ולהנעת ציבורים שלמים למטרותיהם שלהם. מלחמת העולם הראשונה היתה בעיני תמרת עדות חותכת לפוטנציאל ההרסני של הלאומיות ששטפה את אירופה. מיליוני צעירים הלכו להילחם בשם המולדת ובשם השמירה על כבוד האומה ואיבדו את חייהם במלחמה חסרת סיבה, שלא היתה אלא סכסוך בין קומץ שליטים ציניים. בכך הצטרף תמרת לשורת הוגים ואנשי רוח שהמלחמה האכזרית הביאה אותם לחשוב מחדש על היסודות עליהם נבנתה הפוליטיקה המודרנית. חיבורו 'כנסת ישראל ומלחמות הגוים' (1920) עומד בשורה אחת עם 'לאומיות' (1918) של רבינדרת טאגור ו'לביקורת הכוח' (1921) של ולטר בנימין, כשביקורתו של תמרת מובעת בשפת המסורת היהודית, המשבחת את תכונותיה המוסריות והפוליטיות של אומה הנתונה בגלות. במובן זה מהווה 'כנסת ישראל ומלחמות הגוים' חיבורו החשוב והיסודי ביותר של תמרת. חיבור בו חוברות יחד ביקורת הלאומיות וביקורת האלימות, הכרוכות לדעתו זו בזו לבלי הפרד." -- מאתר רמה - רשת מדעי הרוח והחברה https://www.hum-il.com/message/1020200/
"נמצאים בעולם שני אוספים עצומים של כתבי-יד עבריים ויהודיים. אוספים אלה עוררו אצל היסטוריונים רבים התלהבות רבה וסיפקו להם אמצעים לשחזר פרקים מרכזיים בתולדותיו של עם ישראל. על מגילות ים המלח שמעו ויודעים רבים אך אוצרות גניזת קהיר במצרים לא זכו לדרגה דומה של תהילה. מי היו הדמויות (נשים וגברים) שגילו את המסמכים המרגשים האלה? מה היו המניעים לחיפוש אחרי טקסטים עתיקים בעברית ובשפות שמיות אחרות? מדוע הם נמצאים עד היום בספריות מחקר מפורסמות בעולם המערבי, וכמעט שמונים אחוז מהם באוניברסיטת קמברידג' באנגליה? באיזו מידה השפיעו דפים בלים אלה על קורות חייהם והבנת פועלם של אישים גדולים ודגולים בהיסטוריה? ספר זה מציג תשובות לשאלות הללו. ישנם כאן פרקים המוקדשים למסורת התנ"ך והספרות הרבנית בתקופת הצלבנים וללימוד ספרי המקרא וחיבורי התלמוד והמדרש באותם ימים. בפרקים אחרים הדגש הוא על תרומתם של מחברים מפורסמים, ובתוכם רב סעדיה גאון, הרמב"ם ור' יהודה הלוי , להתפתחותה של התרבות היהודית. ויתר על כן, המחבר מברר עד כמה קטעי הגניזה זורעים אור חדש על חיי היומיום של יהודים מן השורה, משפחותיהם, פעולותיהם, דרכי פרנסתם ויחסיהם עם שכניהם המוסלמים והנוצרים בארצות המזרח. הקורא המתעניין יגלה פה מידע חדש, מרתק ומאלף על טיבה של היהדות ואיכות חייהם של היהודים בימי הביניים וימצא, בסיום כל פרק, רשימות של מאמרים לקריאה נוספת על ההיסטוריה של היהודים במזרח התיכון לפני אלף שנה"-- מן האתר של ההוצאה
מתוך הפרסומת - בנוגע לשמו הייחודי של הספר, 'גילובי דביר', מלשון גילוף וקישוט, מרחיב המחבר בהקדמה, ומביא ממקורות חז"ל על גודל הענין שיש בקישוט דברי התורה, וכי בעיני הקב"ה אין הקישוט דבר הטפל לעיקר, אלא הוא הענין בעצמו, שבכך מראים על היקרות והכבוד לתורה. וכפי שפייט רש"י בסליחתו 'תואר שם המפורש בתוי גילובים'.נוטר הכרמים כתב:השם המעניין 'גילובי דביר', מנין?
האשכול על הפיאות מהודו כבר נעול, אז לא לשכוח לצרף לנו כאן את קונטרס התגובה של הרב שילה...נתן הירש כתב: וילאו למצא הפתח תגובות על החוברת "הכצעקתה" [פולמוס שערות הודו – נ.ה]
מכון הישכם אוהבים את ה', תשפ"א
מצורף במלואו.
נתן הירש כתב:בעז"ה אשתדל להעלות לכאן בכל יום ספרים חדשים אשר מתקבלים בספרייה הלאומית. בממוצע בין 4-7 ספרים ביום.
אני מבהיר מראש - הפורום לא בהכרח ישקף את הספרות החדשה ביותר, כפי שתראו בחנויות או באשכול "בשורת ספרים חדשים".
אמנם הספרים יהיו חדשים יחסית, אך במקרים רבים הספרייה יוצרת קשר עם המחבר רק לאחר שהספר כבר יוצא לאור ומופיע בחנות, וכן גם לא תמיד המחברים שולחים תכף ומיד את ספריהם. על כן אני מבקש לא להעיר שמדובר בספר ישן, או שהופיע כבר במקום אחר בפורום. לא זאת מטרת האשכול.
אלא תקוותי היא שהאשכול ישמש כמקור מידע לאוהבי הספר האדוקים ביותר, שמעוניינים להתבשם לא רק מהמתרחש בחנויות הספרים, אלא גם משולי עולם הדפוס. יועלו כאן גם ספרים מהגמזר הדת"ל, וכן פרסומים אקדמים בנושאים של מדעי היהדות.
מכיוון שמטרת האשכול הוא להנגיש את ההיקף האדיר המתקבל לספרייה, אינני עסוק בסלקציה ועריכת תוכן. אני מעלה חומרים כפי שהם מגיעים אלי. וכל הרוצה לבוא להעיר על ספר מסוים - יבוא ויעיר.
אשתדל גם לצרף תמונת שער/כריכה - אם כי יתכן שאאלץ לוותר מחמת הזמן הכרוך בכך. בין כך ובין כך, תמונות אלה זמינות בקטלוג הספרייה, ותוכלו לראותם שם.
מי שירצה לקבל את העדכונים לטלפון, עם התמונות, יכול לקבל אותם גם לווטסאפ ע"י לחיצה כאן: https://chat.whatsapp.com/ITgqGfzU6jH62KEvm7xDm9, או לשלוח לי הודעת ווטסאפ למספר 074-733-6241.
באדיבות הגהמ"ח שליט"א:נתן הירש כתב:4) שו"ת אבני דרך שאלות ותשובות שהזמן גרמן : בארבעת חלקי שולחן ערוך / הרב אלחנן נפתלי פרינץ | כרך טז, תשפ"א
נתן הירש כתב:2) שיחות ר' חיים מוולוז'ין עם תלמידי הישיבה מהדורה והקדמות על פי כתבי יד / רפאל שוח"ט
הוצאת אדרא, תשפ"א
"ספר זה חושף לראשונה את דמותו של הר' חײם מװלוז'ין, ראש ישיבת װלוז'ין המיתולוגי, הישיבה שהפכה לאם כל הישיבות בעת החדשה, מתוך שאלותיהם של תלמיד ישיבתו בשנים האחרונות של חײו. השאלות נוגעות כמעט בכל תחום של החײם היהודײם וחושפות אדם שקול ומלומד, איש הלכה ואיש קבלה, עם חוש הומור ובעל השקפת עולם מגװנת ומעמיקה. עד עכשיו דנו בהגותו של ר' חײם מתוך ספרו נפש החײם בלבד, ספר שנועד להנחיל את התפיסה האמונית ותורנית של ר' חײם. ספר זה, שמקורותיו הוסתרו בתוך ספרים שונים ובכתבי יד שאיש לא עמד על מוצאם וחשיבותם עד היום, מוסיף את הפן היומיומי של ראש ישיבה, ומחנך, איש הלכה, ואיש הגות, הדואג לתלמידיו ולעתיד עמו." -- מאתר המו"ל.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 728 אורחים