אברך כתב:אתם מדברים אל השכל,,,
הרגש חי בעולם משלו,,,
זה כמו לומר לאדם שנפטר לו ילד קטן באמצע השבעה,
תגיד תודה שהיה לך אותו למשך כמה שנים, יש כאלו שהיו מאד רוצים גם ילד לכמה שנים,,,
סליחה על ההקשר, כמובן שאין שום קשר בין הדוגמאות
רק רציתי להביא דוגמא שמה שהשכל מבין, לא תמיד הרגש מוכן להשלים עמו.
אברך כתב:אתם מדברים אל השכל,,,
הרגש חי בעולם משלו,,,.
זאב ערבות כתב:אברך כתב:אתם מדברים אל השכל,,,
הרגש חי בעולם משלו,,,
זה כמו לומר לאדם שנפטר לו ילד קטן באמצע השבעה,
תגיד תודה שהיה לך אותו למשך כמה שנים, יש כאלו שהיו מאד רוצים גם ילד לכמה שנים,,,
סליחה על ההקשר, כמובן שאין שום קשר בין הדוגמאות
רק רציתי להביא דוגמא שמה שהשכל מבין, לא תמיד הרגש מוכן להשלים עמו.
אנו חיים בדור של מפונקים שאם אכן נפטר ילד או קוראת הפלה זה סוף העולם ונכנסים לדכאון קליני עמוק... פשוט לא יודעים כיצד לחיות עם נסיונות. עד לפני שנים לא רבות מי שהגיע לגיל 60 היה נחשב זקן מופלג וילדים נפטרו על ימין ועל שמאל שלא נדבר על יולדות, תסתכלו בספרי התולדות ובהרבה מהם מובא שנשותיהם נפטרו בגיל צעיר. האם ידוע לכם כמה נשים היו לחתם סופר בימי חייו שנפטרו בצעירותן?
אך ההשוואה שלך בכלל לא במקומה, כאן מדובר במאורע משמח שכל בחורה מייחלת לו אלא שממדי השמחה לא יהיו בממדים בו חלמה שיהיו מנת חלקה, אך עדיין היא זוכה לקיים מצות פריה ורביה ולהקים בית נאמן? האם זה לא העיקר? לשם מה נכנסת כלה לחופה? לרקוד עם 300 חברות ולהעיף מטריות באוויר? זו תכלית החתונה היום? לכאורה נראה שכן מה שנקרא תרבות הוליווד. אך לקחת דוגמא מילד שנפטר כפי שאתה עושה ממש מקומם, כאן לקחו מההורים דבר שלא יחזור אליהם עולמית ושהשקיעו בו הרבה. מה השייכות כאן לרגש ולשכל? אם כל מה שחשוב לכלה זה הנצנוצים והתפאורה ושתהיה מוקפת במאות נשים שירקדו סביבה וכו' וכו' ובשביל זאת לא רק שלא מפריעה לה לבזבז את הכסף של הוריה אלא אף לדחות את החתונה, הייתי ממליץ לחפש כלה אחרת שיש לה סדר עדיפויות קצת אחר. מן הסתם היא גם רוצה שיהיה לה מטבח עם גרניט וחדר אוכל מפואר כמו במודעות של משפחה.
איני מבין, לשם מה הולכות הבנות לסמינר? לשם מה מפרסמים את כל ספרי תולדות הרבניות הצדקניות כמו אשת הגרי"ש ואשת הגרח"ק בתו וכיצד הם חיו בפשיטות נוראה והיתה להם חתונה פשוטה? האם יש לספרים אלו איזו שהיא השפעה? או שזו סתם קריאה מהנה לשעות שבת בצהריים.
זאב ערבות כתב:אברך כתב:אתם מדברים אל השכל,,,
הרגש חי בעולם משלו,,,
זה כמו לומר לאדם שנפטר לו ילד קטן באמצע השבעה,
תגיד תודה שהיה לך אותו למשך כמה שנים, יש כאלו שהיו מאד רוצים גם ילד לכמה שנים,,,
סליחה על ההקשר, כמובן שאין שום קשר בין הדוגמאות
רק רציתי להביא דוגמא שמה שהשכל מבין, לא תמיד הרגש מוכן להשלים עמו.
אנו חיים בדור של מפונקים שאם אכן נפטר ילד או קוראת הפלה זה סוף העולם ונכנסים לדכאון קליני עמוק... פשוט לא יודעים כיצד לחיות עם נסיונות. עד לפני שנים לא רבות מי שהגיע לגיל 60 היה נחשב זקן מופלג וילדים נפטרו על ימין ועל שמאל שלא נדבר על יולדות, תסתכלו בספרי התולדות ובהרבה מהם מובא שנשותיהם נפטרו בגיל צעיר. האם ידוע לכם כמה נשים היו לחתם סופר בימי חייו שנפטרו בצעירותן?
אך ההשוואה שלך בכלל לא במקומה, כאן מדובר במאורע משמח שכל בחורה מייחלת לו אלא שממדי השמחה לא יהיו בממדים בו חלמה שיהיו מנת חלקה, אך עדיין היא זוכה לקיים מצות פריה ורביה ולהקים בית נאמן? האם זה לא העיקר? לשם מה נכנסת כלה לחופה? לרקוד עם 300 חברות ולהעיף מטריות באוויר? זו תכלית החתונה היום? לכאורה נראה שכן מה שנקרא תרבות הוליווד. אך לקחת דוגמא מילד שנפטר כפי שאתה עושה ממש מקומם, כאן לקחו מההורים דבר שלא יחזור אליהם עולמית ושהשקיעו בו הרבה. מה השייכות כאן לרגש ולשכל? אם כל מה שחשוב לכלה זה הנצנוצים והתפאורה ושתהיה מוקפת במאות נשים שירקדו סביבה וכו' וכו' ובשביל זאת לא רק שלא מפריעה לה לבזבז את הכסף של הוריה אלא אף לדחות את החתונה, הייתי ממליץ לחפש כלה אחרת שיש לה סדר עדיפויות קצת אחר. מן הסתם היא גם רוצה שיהיה לה מטבח עם גרניט וחדר אוכל מפואר כמו במודעות של משפחה.
איני מבין, לשם מה הולכות הבנות לסמינר? לשם מה מפרסמים את כל ספרי תולדות הרבניות הצדקניות כמו אשת הגרי"ש ואשת הגרח"ק בתו וכיצד הם חיו בפשיטות נוראה והיתה להם חתונה פשוטה? האם יש לספרים אלו איזו שהיא השפעה? או שזו סתם קריאה מהנה לשעות שבת בצהריים.
אברך כתב:זאב ערבות כתב:אברך כתב:אתם מדברים אל השכל,,,
הרגש חי בעולם משלו,,,
זה כמו לומר לאדם שנפטר לו ילד קטן באמצע השבעה,
תגיד תודה שהיה לך אותו למשך כמה שנים, יש כאלו שהיו מאד רוצים גם ילד לכמה שנים,,,
סליחה על ההקשר, כמובן שאין שום קשר בין הדוגמאות
רק רציתי להביא דוגמא שמה שהשכל מבין, לא תמיד הרגש מוכן להשלים עמו.
אנו חיים בדור של מפונקים שאם אכן נפטר ילד או קוראת הפלה זה סוף העולם ונכנסים לדכאון קליני עמוק... פשוט לא יודעים כיצד לחיות עם נסיונות. עד לפני שנים לא רבות מי שהגיע לגיל 60 היה נחשב זקן מופלג וילדים נפטרו על ימין ועל שמאל שלא נדבר על יולדות, תסתכלו בספרי התולדות ובהרבה מהם מובא שנשותיהם נפטרו בגיל צעיר. האם ידוע לכם כמה נשים היו לחתם סופר בימי חייו שנפטרו בצעירותן?
אך ההשוואה שלך בכלל לא במקומה, כאן מדובר במאורע משמח שכל בחורה מייחלת לו אלא שממדי השמחה לא יהיו בממדים בו חלמה שיהיו מנת חלקה, אך עדיין היא זוכה לקיים מצות פריה ורביה ולהקים בית נאמן? האם זה לא העיקר? לשם מה נכנסת כלה לחופה? לרקוד עם 300 חברות ולהעיף מטריות באוויר? זו תכלית החתונה היום? לכאורה נראה שכן מה שנקרא תרבות הוליווד. אך לקחת דוגמא מילד שנפטר כפי שאתה עושה ממש מקומם, כאן לקחו מההורים דבר שלא יחזור אליהם עולמית ושהשקיעו בו הרבה. מה השייכות כאן לרגש ולשכל? אם כל מה שחשוב לכלה זה הנצנוצים והתפאורה ושתהיה מוקפת במאות נשים שירקדו סביבה וכו' וכו' ובשביל זאת לא רק שלא מפריעה לה לבזבז את הכסף של הוריה אלא אף לדחות את החתונה, הייתי ממליץ לחפש כלה אחרת שיש לה סדר עדיפויות קצת אחר. מן הסתם היא גם רוצה שיהיה לה מטבח עם גרניט וחדר אוכל מפואר כמו במודעות של משפחה.
איני מבין, לשם מה הולכות הבנות לסמינר? לשם מה מפרסמים את כל ספרי תולדות הרבניות הצדקניות כמו אשת הגרי"ש ואשת הגרח"ק בתו וכיצד הם חיו בפשיטות נוראה והיתה להם חתונה פשוטה? האם יש לספרים אלו איזו שהיא השפעה? או שזו סתם קריאה מהנה לשעות שבת בצהריים.
אינני חולק עליך כלל, וכבר בעצמי כתבתי שאין שום קשר בין הדוגמאות, והתכוונתי למה שכתבת,
הדוגמא היתה רק להוכיח שמה שאפשר להסביר בשכל, לא תמיד הרגש מבין, ואפילו שכלפי חוץ משדרים שמבינים כיון שהשכל מבין, אבל בלב פנימה יש משקע שלפעמים קשה למחוק.
כל מה שכתבת נכון מאד, והלוואי שהיינו יכולים לחנך כך באופן רציני, הבעיה שאצלנו העדריות והחברה קובעים.
מה שכתבת לגבי הבנות בסמינר, אתם צודקים מאד, אך שמעתי מהגר"י גלינסקי זצוק"ל שלאחר המלחמה הם היו מדברים הרבה על אמונה, אפילו שהיה קשה להם מאד, כיון שלפחות צריך "לדבר" על זה, כך גם בענין זה, נכון שלמעשה זה קשה, אבל לפחות לומדים מה היה צריך להיות, ולפעמים זה גם משפיע.
שמש כתב:כל עוד יהיו חתונות גדולות ונוצצות במשפחות הרבנים, האדמורים, הנגידים, הפוליטיקאים וכו' גם יתר הציבור (ובוודאי הזוגות הצעירים עצמם) ינסו להתקרב במידת האפשר לחוויה ולפאר שמשודרים משם
בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין. עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן
שמש כתב:אל תבנה על זה יותר מדי, ברגע שיוסרו המגבלות הכל ישוב לקדמותו (אולי גם עם כמה תוספות לפיצוי). כל עוד יהיו חתונות גדולות ונוצצות במשפחות הרבנים, האדמורים, הנגידים, הפוליטיקאים וכו' גם יתר הציבור (ובוודאי הזוגות הצעירים עצמם) ינסו להתקרב במידת האפשר לחוויה ולפאר שמשודרים משם, כך זה בכל תחום ועל אחת כו''כ בנושא זה. בפרט שכפי הנשמע יש לא מעט זוגות שהתחתנו בחתונה מצומצמת ומספרים שזאת הייתה חוויה קשה מאוד עבורם כשעד עכשיו הם מרגישים ש'הפסידו' את החוויה וההרגשה ש'הגיעו להם'.
ישא ברכה כתב:לא קראתי את כל האשכול, אבל בכל זאת.
1. במבט ציבורי קשה לראות איזו בזבזנות אדירה בציבור החרדי (לפחות בארץ), ואולי להפך. החתונות היום בהתאם למושגים הדור (ויחסית לציבור הרחב) די פשוטים ולפעמים אפילו עלובים, בוודאי האולמות הקלאסיים שהרוב מתחתנים בהם. אולי כמות המוזמנים גדולה, אבל גם קשה לראות בזה משהו מטורף. כנ"ל רוב הדברים מסביב. אולי הבגדים ששוכרים, וגם לא בטוח. ככה זה בציבור הליטאי והחסידי. בציבור הספרדי המושגים קצת יותר גדולים, אבל מצד שני הם מאוזנים לחלוטין בנושא הדירות, שזה באמת הצרה הגדולה (וגם המתנות שם מכסות את ההוצאות). ובאמת, אם היה רק את הוצאות החתונה, זה היה סביר מאד. הבעיה היא הדירות, וזה באמת נושא בעייתי.
ולכן אירוע החתונה שההורים נותנים הוא סביר בהחלט, ויפה שכך עושים. השאלה היא על הדירה. והתשובה היא בעיקר בגלל המעמד המיוחד שיש לבני ישיבות - לומדי התורה, נוצרה איזו נורמה מטורפת שהלכה ותופחת, ובתהליך של דורות, נוצר מצב לא הגיוני לחלוטין, אבל קשה ליחידים לעצור את הגלגל. מי שרוצה בחור טוב צריך לשלם. כל חוג והמושגים שלו. (הציבור הספרדי יחסית הכי נורמלי בנושא. אבל גם אצלו המדד לבחור עולה בקצב קבוע. בליטאי זה כבר איבד את כל הגבולות).
2. עדיין לא הצלחתי להבין מה הבעיה לדחות את החתונה. אם הזוג רוצה, והגיוני מאד שהוא ירצה, אחרי הכל מדובר על אירוע של פעם בחיים, שנהנים מזכרונתיו שנים רבות. מה הבעיה לדחות? בדיוק כמו שהחליטו שבאלול לא עושים חתונות ודוחים לכן בחודשיים, המצב הנוכחי לא סיבה מספיק מוצדקת? איזו מצווה מבטלים אם קבעו יום מסוים ובסוף מזיזים אותו?
איש קריות כתב:ישא ברכה כתב:לא קראתי את כל האשכול, אבל בכל זאת.
1. במבט ציבורי קשה לראות איזו בזבזנות אדירה בציבור החרדי (לפחות בארץ), ואולי להפך. החתונות היום בהתאם למושגים הדור (ויחסית לציבור הרחב) די פשוטים ולפעמים אפילו עלובים, בוודאי האולמות הקלאסיים שהרוב מתחתנים בהם. אולי כמות המוזמנים גדולה, אבל גם קשה לראות בזה משהו מטורף. כנ"ל רוב הדברים מסביב. אולי הבגדים ששוכרים, וגם לא בטוח. ככה זה בציבור הליטאי והחסידי. בציבור הספרדי המושגים קצת יותר גדולים, אבל מצד שני הם מאוזנים לחלוטין בנושא הדירות, שזה באמת הצרה הגדולה (וגם המתנות שם מכסות את ההוצאות). ובאמת, אם היה רק את הוצאות החתונה, זה היה סביר מאד. הבעיה היא הדירות, וזה באמת נושא בעייתי.
ולכן אירוע החתונה שההורים נותנים הוא סביר בהחלט, ויפה שכך עושים. השאלה היא על הדירה. והתשובה היא בעיקר בגלל המעמד המיוחד שיש לבני ישיבות - לומדי התורה, נוצרה איזו נורמה מטורפת שהלכה ותופחת, ובתהליך של דורות, נוצר מצב לא הגיוני לחלוטין, אבל קשה ליחידים לעצור את הגלגל. מי שרוצה בחור טוב צריך לשלם. כל חוג והמושגים שלו. (הציבור הספרדי יחסית הכי נורמלי בנושא. אבל גם אצלו המדד לבחור עולה בקצב קבוע. בליטאי זה כבר איבד את כל הגבולות).
2. עדיין לא הצלחתי להבין מה הבעיה לדחות את החתונה. אם הזוג רוצה, והגיוני מאד שהוא ירצה, אחרי הכל מדובר על אירוע של פעם בחיים, שנהנים מזכרונתיו שנים רבות. מה הבעיה לדחות? בדיוק כמו שהחליטו שבאלול לא עושים חתונות ודוחים לכן בחודשיים, המצב הנוכחי לא סיבה מספיק מוצדקת? איזו מצווה מבטלים אם קבעו יום מסוים ובסוף מזיזים אותו?
1. נכון שבדרך כלל מחיר המנה וכדו' הוא לא מאד יקר, אבל מספר המוזמנים הוא גבוה מאד, הרבה יותר מן הנצרך לשמחת חתן וכלה אמיתית. גם התזמורת עולה כרבבה בזמן שאפשר להסתפק בשירים מוקלטים, וכך דרך אגב נהוג אצל שאינם חרדים.
הצלמים, הפרחים, הבגדים וכדו' הכל הרבה מעבר ליכולות האמיתיות של המשפחות של הבני תורה.
נכון שביחס למגזרים אחרים אנו נחשבים צנועים, אבל זוהי אולי שורש הבעיה: אנו מודדים את עצמנו ביחס לחילונים במקום למדוד את עצמנו ביחס לאמת.
2. לדחות חתונה משבוע אחד לשבוע הבא אין כל בעיה. הענין הוא שאף אחד לא יודע מתי יסתיימו ההגבלות, ולכן לדחות חתונה אל הלא נודע בשביל חגיגה מפוארת זה לא נראה חכם במיוחד.
דרומי כתב:בחוגים שבהם החתן בקושי מכיר את הכלה באמת אין בעיה לכאורה בדחיית חתונה, לפחות במבט של 'פשט'.
אם כי יש את הענין של ביטול פו"ר.
אולם בחוגים שבהם יש קשר ונפגשים פה ושם או מדברים בטלפון וכדומה, בוודאי שדחיית חתונה היא בעייתית מסיבות מובנות.
אחד האתגרים של דורינו שכולם רוצים לעשות כמו כולם או לפחות כמו הסטנדרט, ואין את ההבנה שכל אחד לפי היכולות שלו.
אין מה לעשות, אנחנו לא חיים בכפר, וזה חלק מהמחיר של החיים המודרניים. הרבה מאד משפחות בני תורה יכולים לעשות חתונות כמו שנעשים כיום, והרבה לא. החשק להיות ולהיראות ברמה הסטנדרטית הוא בהחלט הגיוני, ולכן טבעי שאנשים מוכנים גם קצת ללוות בשביל זה.
יוֹסֶפֶר כתב:כתב כאן אחד החכמים שליט"א שחתונה היא כסף קטן, הוא צודק ולא צודק, הוא צודק כי יש הוצאות גדולות יותר ואסביר למה אינו צודק:
כי לא עסקינן בציבור שההורים עובדים ויש להם, או בבעלי ירושה, מדברים על משפחות רגילות עם שכר ממוצע ששורדים את השוטף במקרה הטוב, וזה חלק חשוב בציבור החרדי שהאב אברך או נושא במשרה תורנית והאם עובדת בעבודה ממוצעת.
נושא הדירות הוא אכן עוד נושא רחב מאד שטחנוהו עד דק והעלה עפר עד לרקיע וגם הוא עדיין לא מטופל כראוי כלל. אבל החתונה היא הוצאה הוצאה, [כמובן שהמחושבים מתכוננים לזה 20 שנה קודם...] וגם לא אכנס כעת שאת הכסף מהלוואת הגמ"ח המרכזי צריך לייעד לדירה ולא לבזבז על חתונה.
למי שלא בעניינים שיקח נגיעות קלות מסביב החתונה- (המספרים באלפים) כסא כלה 2 הצלם המסריט בסיבות 9 תזמורת 9 אולם 6 400 מנות 16... וזו רק התחלה.. כתבתי בחפזי. אם באמת חשוב לא קשה לסדר טבלת הוצאות ממוצעת.
וזה אומר שמי שלא מוכנים אצלו אותם אלפים בצד לצורך זה, אז הוא גונב בשביל לשמח את בנו, גונב קרי- לווה שאינו יודע מאין יפרע. ומי מחייב אותו לעשות כן? אנשים יקרים באמת שאחרי שמלמדים אותנו ש:אחד האתגרים של דורינו שכולם רוצים לעשות כמו כולם או לפחות כמו הסטנדרט, ואין את ההבנה שכל אחד לפי היכולות שלו.
באים ומעודדים את התופעה שזה בסדר גמור להוציא מעבר ליכולת, באומרם:אין מה לעשות, אנחנו לא חיים בכפר, וזה חלק מהמחיר של החיים המודרניים. הרבה מאד משפחות בני תורה יכולים לעשות חתונות כמו שנעשים כיום, והרבה לא. החשק להיות ולהיראות ברמה הסטנדרטית הוא בהחלט הגיוני, ולכן טבעי שאנשים מוכנים גם קצת ללוות בשביל זה.
וזאת טעות במחילה מכבודם הרם, כי הכלל המנחה האם הוצאה כזו או אחרת היא ראויה [/מותרת] או שלילית הוא כלל אחד פשוט: האם יש את הכסף או שאין. ברגע שמעוניינים להוציא הוצאות ואין שום מקורות מימון אז השם לא מרשה להוציא כסף אם אין לך אותו.
ומה שקורונה עכשיו שיש אנשים מהקבוצה הסוציואקונומית דלעיל שמתעוררים כעת לאמור: נו זה הזדמנות לחסוך בדברים שעושים רק בשביל החברה אם החברה מרשה את זה.
אברך כתב:הרב זאב, רק לתקן את הרושם, ה55 שהוצאתי, זה כולל את כל המתנות לכלה ואת כל הבגדים לחתן והנדוניה והשבת שבע ברכות וכו' וכו'. כולל כל ההוצאות.
דרומי כתב: . . להשקיע פחות בחתונה עצמה ואז באופן טבעי ה'שבע ברכות' יהיו יותר שמחים ומעניינים (למרות שבאמת גם ה'שבע ברכות' אינו אלא מנהג ואין בזה חובה כלל כידוע).
גל של אגוזים כתב:שמעתי על הרבי מגור שליט"א שאמר לדחות מועד חתונת נכדו (או נכדתו?) שנועדה לחודש סיון הבעל"ט. אולי ס"ל דמעלת 'ברוב עם' עדיף מ'זריזין מקדימין'.
כתבן כתב:ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות עירובי חצירות
וספר לנו מעשה שאירע לפניו אשר מתה מושלת המדינה ולכבודה צוה המושל שלא לנגן בכל המדינה אותה השנה בשום כלי שיר. ואירע להיות נישואין בישוב א' תחת ממשלתו תוך אותה השנה, ושאלו ממהר"י סג"ל אם לעשות נישואין בלי כלי זמר. והי' הרב מורה להם שלא יעשו הנישואין בלי כלי זמר דהוא עיקר השמחה של חתן וכלה, וכן עיין בתוס' בסוף מסכת ביצה באלפס. ואם אי אפשר במקומם ילכו למקום שאפשר. וכן עשו שהלכו ג' פרסאות מעיר עייפינשטיין לק"ק דמגנצא ועשו שם הנשואין בכלי זמר.
וכאן הבן שואל את כל המדברים גבוהה גבוהה: למה לא הסביר המהרי"ל לחתן ולכלה שהשכל צריך לגבור על הרגש, והכל שטויות, כי העיקר זה לקיים פו"ר ולא החתונה?
כתבן כתב:ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות עירובי חצירות
וספר לנו מעשה שאירע לפניו אשר מתה מושלת המדינה ולכבודה צוה המושל שלא לנגן בכל המדינה אותה השנה בשום כלי שיר. ואירע להיות נישואין בישוב א' תחת ממשלתו תוך אותה השנה, ושאלו ממהר"י סג"ל אם לעשות נישואין בלי כלי זמר. והי' הרב מורה להם שלא יעשו הנישואין בלי כלי זמר דהוא עיקר השמחה של חתן וכלה, וכן עיין בתוס' בסוף מסכת ביצה באלפס. ואם אי אפשר במקומם ילכו למקום שאפשר. וכן עשו שהלכו ג' פרסאות מעיר עייפינשטיין לק"ק דמגנצא ועשו שם הנשואין בכלי זמר.
וכאן הבן שואל את כל המדברים גבוהה גבוהה: למה לא הסביר המהרי"ל לחתן ולכלה שהשכל צריך לגבור על הרגש, והכל שטויות, כי העיקר זה לקיים פו"ר ולא החתונה?
זאב ערבות כתב:אברך כתב:אתם מדברים אל השכל,,,
הרגש חי בעולם משלו,,,
זה כמו לומר לאדם שנפטר לו ילד קטן באמצע השבעה,
תגיד תודה שהיה לך אותו למשך כמה שנים, יש כאלו שהיו מאד רוצים גם ילד לכמה שנים,,,
סליחה על ההקשר, כמובן שאין שום קשר בין הדוגמאות
רק רציתי להביא דוגמא שמה שהשכל מבין, לא תמיד הרגש מוכן להשלים עמו.
אנו חיים בדור של מפונקים שאם אכן נפטר ילד או קוראת הפלה ח"ו זה סוף העולם ונכנסים לדכאון קליני עמוק... פשוט לא יודעים כיצד לחיות עם נסיונות. איני ממעט ממה שעובר על זוג שאיבדו את ילדם, אך עד לפני שנים לא רבות זה היה מעשים שבכל יום וילדים נפטרו על ימין ועל שמאל שלא נדבר על יולדות, ומי שהגיע לגיל 60 היה נחשב זקן מופלג. תסתכלו בספרי תולדות גדולי הדורות ובהרבה מהם מובא שנשותיהם נפטרו בגיל צעיר. האם ידוע לכם כמה נשים שנפטרו בצעירותן היו לחתם סופר בימי חייו? את בתו של רע"א נשא כשהיה כבר בשנות החמישים ואף היא נפטרה בצעירותה.
אך ההשוואה שלך בכלל לא במקומה, כאן מדובר במאורע משמח שכל בחורה מייחלת לו אלא שממדי השמחה לא יהיו בממדים בו חלמה שיהיו מנת חלקה, אך עדיין היא זוכה לקיים מצות פריה ורביה ולהקים בית נאמן? האם זה לא העיקר? לשם מה נכנסת כלה לחופה? לרקוד עם 300 חברות ולהעיף מטריות באוויר? זו תכלית החתונה היום? לכאורה נראה שכן מה שנקרא תרבות הוליווד. אך לקחת דוגמא מילד שנפטר כפי שאתה עושה ממש מקומם, כאן לקחו מההורים דבר שלא יחזור אליהם עולמית ושהשקיעו בו הרבה. מה השייכות כאן לרגש ולשכל? אם כל מה שחשוב לכלה זה הנצנוצים והתפאורה ושתהיה מוקפת במאות נשים שירקדו סביבה וכו' וכו' ובשביל זאת לא רק שלא מפריעה לה לבזבז את הכסף של הוריה אלא אף לדחות את החתונה, הייתי ממליץ לחפש כלה אחרת שיש לה סדר עדיפויות קצת אחר. מן הסתם היא גם רוצה שיהיה לה מטבח עם גרניט וחדר אוכל מפואר כמו במודעות של משפחה.
איני מבין, לשם מה הולכות הבנות לסמינר? לשם מה מפרסמים את כל ספרי תולדות הרבניות הצדקניות כמו אשת הגרי"ש ואשת הגרח"ק בתו וכיצד הם חיו בפשיטות נוראה והיתה להם חתונה פשוטה? האם יש לספרים אלו איזו שהיא השפעה? או שזו סתם קריאה מהנה לשעות שבת בצהריים
לבי במערב כתב:גל של אגוזים כתב:שמעתי על הרבי מגור שליט"א שאמר לדחות מועד חתונת נכדו (או נכדתו?) שנועדה לחודש סיון הבעל"ט. אולי ס"ל דמעלת 'ברוב עם' עדיף מ'זריזין מקדימין'.
מטבע הדברים, במשפחות ראשי ופרנסי העם - צמצום שכזה קשה הרבה יותר; ולו מצד הציבור בלבד.
יוֹסֶפֶר כתב:כתבן כתב:ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות עירובי חצירות
וספר לנו מעשה שאירע לפניו אשר מתה מושלת המדינה ולכבודה צוה המושל שלא לנגן בכל המדינה אותה השנה בשום כלי שיר. ואירע להיות נישואין בישוב א' תחת ממשלתו תוך אותה השנה, ושאלו ממהר"י סג"ל אם לעשות נישואין בלי כלי זמר. והי' הרב מורה להם שלא יעשו הנישואין בלי כלי זמר דהוא עיקר השמחה של חתן וכלה, וכן עיין בתוס' בסוף מסכת ביצה באלפס. ואם אי אפשר במקומם ילכו למקום שאפשר. וכן עשו שהלכו ג' פרסאות מעיר עייפינשטיין לק"ק דמגנצא ועשו שם הנשואין בכלי זמר.
וכאן הבן שואל את כל המדברים גבוהה גבוהה: למה לא הסביר המהרי"ל לחתן ולכלה שהשכל צריך לגבור על הרגש, והכל שטויות, כי העיקר זה לקיים פו"ר ולא החתונה?
כפי שכבר השיבו, במילים שלי-
א. בתקופתינו לא אסרו כלי זמר.
ב. אין בכלי זמר כל הוצאה מיותרת.
ג. ללכת ג' פרסאות זה קל מאד לעומת דחיית החתונות לתאריך לא ידוע ונעילה זמנית של המשך כלל ישראל.
ד. תדקדק בדברים שהבאת שלא היה שם צד לדחות את החתונה אלא ששאלוהו האם להתחתן כרגיל ובלי כלי זמר, ועל כך השיב שלא לעשות בלי כלי זמר אלא ללכת למקום שאפשר כלי זמר. וברור בלי ספק שאם לא היה כזה מקום לא היה אומר לא להתחתן.
גבי רובא דעלמא. ובכלל, גברא אגברא קא רמית?! (אם השמועה הנ"ל אמת).יוסף חיים אוהב ציון כתב:להלכה קיי"ל זריזין מקדימין גובר יש יבי"א גבי מילה ע"ז.
הערה נוקדנית: כמדומני, שאין מדובר ב'כותבים' (לשון רבים).כתבן כתב:כפי שהסברתי בקיצור בהודעה המקורית, מטרת הציטוט היתה רק להראות לכותבים לעיל, שלא מסבירים לחתן ולכלה שהחתונה זה לא העיקר, ואם הכלה לא מבינה זאת, ולא למדה דוגמא מהרבניות קנייבסקי ודומותיה, לא מובן מה עשתה בסימינר, ובכלל - כדאי לחתן לקחת כלה אחרת [הכל ציטוטים מהודעות קודמות - דוק ותשכח].
זאב ערבות כתב:כתבן כתב:ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות עירובי חצירות
וספר לנו מעשה שאירע לפניו אשר מתה מושלת המדינה ולכבודה צוה המושל שלא לנגן בכל המדינה אותה השנה בשום כלי שיר. ואירע להיות נישואין בישוב א' תחת ממשלתו תוך אותה השנה, ושאלו ממהר"י סג"ל אם לעשות נישואין בלי כלי זמר. והי' הרב מורה להם שלא יעשו הנישואין בלי כלי זמר דהוא עיקר השמחה של חתן וכלה, וכן עיין בתוס' בסוף מסכת ביצה באלפס. ואם אי אפשר במקומם ילכו למקום שאפשר. וכן עשו שהלכו ג' פרסאות מעיר עייפינשטיין לק"ק דמגנצא ועשו שם הנשואין בכלי זמר.
וכאן הבן שואל את כל המדברים גבוהה גבוהה: למה לא הסביר המהרי"ל לחתן ולכלה שהשכל צריך לגבור על הרגש, והכל שטויות, כי העיקר זה לקיים פו"ר ולא החתונה?
טענה טובה, בפרט שלא לכולם יש את אותה מנת משכל. אך לדברי המהרי"ל כיצד גזרו חזל שלא יהיה תזמורת בחתונות בירושלים. האם הם לא ידעו את דבריו שזה עיקר השמחה של חתן וכלה?
חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 41 אורחים