מגיד דבריו ליעקב עה"ת, מתורתו של הגרי"ח סופר שליט"א

דרופתקי דאורייתא

מגד"ל אחמו"ק תניינא

יוסף חיים אוהב ציון

דברי הגר"י צדקה שהובאו במגדל"י כאן זכה לכוין לאלשיך הק'.
פירוש האלשיך ז"ל - ספר תורת משה על ויקרא - פרק יט פסוק א-ב
ועל זה אבינו אב הרחמן המלמדנו להועיל שנתנהג בחסידות, בא ויאמר קדשים תהיו וכו' כי לכך נוצרתם. ונבואה אל ביאור הכתובים. והוא כי להיותו יתברך בא להזהיר את האדם על חסידות וקדושה לקנות רוח ונשמה להדמות לבוראו יתברך, ראה והנה יש בני אדם גם בני איש תועים מדרך השכל, באומרם כי לא כל אדם ראוי לכך וזוכה לזה כי אם חד בדרא ותרי בדרא, ויתרשלו על ידי כן מלעלות בסולם השלמות בתורה ומצות והתנהג בחסידות. אך לא כן הוא, כי אם שאין איש בישראל שלא ישיג אם ירצה לעלות בתורה וכשרון המעשה והתבודד בחסידות עד קדוש יאמר לו. על כן להורות זה צוה יתברך ואמר דבר אל כל עדת בני ישראל וכו' קדושים תהיו, כי הקהיל את כלם להורותם כי כל העדה מוכנים לכך. ולא תאמר שתדבר אל כל העדה כדי שבכללם ישמעו המוכנים שבתוכם, כי הנה ואמרת אליהם קדושים וכו', כלומר כי אליהם כלם תהיה האמירה שתאמר אליהם קדושים תהיו וכו'. וזהו אומרו ואמרת אליהם קדושים תהיו. ונתן טעם ואמר אני ה' אלהיכם, כלומר תדעו שכלכם מוכנים, כי הלא קדוש הוא מי שהוא אלוה של כולכם כאחד. אם כן אחר שכלכם נכנסים בסוג יקרא ה' אלהיכם, אין זה רק שהכנה יש לכלכם להדמות אליו יתברך, כי על כן אלהי כולכם יקרא. והנה ממוצא דבר הלא יתחמץ לבב אנוש באמת, באמור הלא דבר אלהינו יפלא בעינינו, באמור אלינו קדושים נהיה כי קדוש הוא יתברך. כי הלא גם כי נהיה קדושים מי יתן ונדמה למלאכי אלהים הנקראים קדושים, כמו דאמר (דניאל ד יד) ובמימר קדישין שאלתא, ומאין ולאין נדמה לך, באופן כי בהיותנו קדושים לא נקרא דומים ליוצרנו:

דרופתקי דאורייתא

מגד"ל במדבר תניינא

יוסף חיים אוהב ציון

בהר בחוקותי?

דרופתקי דאורייתא

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בהר בחוקותי?

צודק, שכחתי.
מצו"ב.

יוסף חיים אוהב ציון

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה (דף י"ח א')
תנו רבנן כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו אמר לו חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה [ומקהיל קהלות ברבים] וספר מונח לך בחיקך אמר לו מן השמים ירחמו אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש אמר לו רבי מה אני לחיי העולם הבא אמר לו כלום מעשה בא לידך אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים אמר לו אם כן מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי
גורלי.
ובמגדל"י בה"ב הביא לפרש שכל מה שזכה רחב"ת הוא בזכות זהירות בממון האם יש למאן דהוא מקור לזה?