על חוקרי תלמוד ובכלל

משה גרוס · הודעהעל ידי **משה גרוס** » ד' יולי 27, 2016 10:42 am

אבא יודן כתב:התורה תמימה במקור ברוך מביא מאחד מהם שתירגם כך
המקשה עצמו לדעת= מי שלא מבין דבר חכמה, ובכל זאת מתעקש להבין,
יהא בנידוי!

זה בהחלט דרוש יפה, ואפשר להביא הוכחה אליו ממעשה דר' ירמיה

פי האתון · הודעהעל ידי **פי האתון** » ו' יולי 29, 2016 10:23 am

דברי הימים א' כ"ז כ"ה "וְעַל אֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ עַזְמָוֶת בֶּן עֲדִיאֵל וְעַל הָאֹצָרוֹת בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים וּבַמִּגְדָּלוֹת יְהוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיָּהוּ" וכתב המיוחס לרש"י (ובאמת הוא מתלמידי ר' סעדיה כמבואר בתוס' יומא ט.) "בערים: לחמש הערים ולחמש ערי המלך ומגדלותיו".
ובדעת מקרא (ביאורם של 'הפוזלים לעבר ביקורת המקרא') העירו ע"ז בהערה:

: מו''ר הפרופסור.jpg (64.75 KiB) נצפה 11413 פעמים

והעירוני: שודאי אין כוונת המיוחס רש"י 'לחמש הערים' מלשון חמשה ערים אלא: 'לְחַמֵש' כמו וְחִמֵּשׁ את ארץ מצרים, (בראשית מא-לד) דהיינו יהונתן בן עוזיהו היה אחראי 'לצייד' את הערים במזון וכו'.
ותו א"צ לביאור 'מו"ר הפרופסור'.

מה שנכון נכון

כידוע המיוחס לרש"י אינו הפירוש של תלמיד רס"ג, גם אם פרט אחד או יותר נמצאו שווים ביניהם (וגם אם היו שטעו לכתוב כן בעבר).
דעת מקרא אינו פירוש של פוזלים לבקורת המקרא, אלא ההיפך הגמור. פירוש ע"פ פשוטו של מקרא או היעזרות בארכיאולוגיה או בבלשנות או בהיסטוריה וכו' לחוד ובקורת המקרא לחוד, ואם אין דעת וכו'.
הפרופסור הנ"ל וכותב הפירוש לדברי הימים היו יהודים יראי שמים.
לשמחה בתקלת חבירו לא ידעתי היתר.

פי האתון · הודעהעל ידי **פי האתון** » ו' יולי 29, 2016 10:47 am

מה שנכון נכון כתב:כידוע המיוחס לרש"י אינו הפירוש של תלמיד רס"ג, גם אם פרט אחד או יותר נמצאו שווים ביניהם (וגם אם היו שטעו לכתוב כן בעבר).
דעת מקרא אינו פירוש של פוזלים לבקורת המקרא, אלא ההיפך הגמור. פירוש ע"פ פשוטו של מקרא או היעזרות בארכיאולוגיה או בבלשנות או בהיסטוריה וכו' לחוד ובקורת המקרא לחוד, ואם אין דעת וכו'.
הפרופסור הנ"ל וכותב הפירוש לדברי הימים היו יהודים יראי שמים.
לשמחה בתקלת חבירו לא ידעתי היתר.

א. לא כתבתי שהם 'ממבקרי המקרא' ח"ו אלא מ'הפוזלים לשם' דהיינו על הגבול הדק... וד"ל...
ב. אין כאן שמחה בתקלת חברו ח"ו, אלא ליצנותא דע"ז, ללמדך: ש'אין התורה חולה ואינה צריכה פרופסורים' (ל' הגרח"ע גרודז'ינסקי זצ"ל)[גם אם הם 'ירא"ש'].

מה שנכון נכון

הפירוש הזה אינו על הגבול הדק אלא בגבול הנגדי. (מבלי להכנס כעת למה שכתבו מפרשים אחרים בסדרה זו בבמות אחרות).
אם יהודי שומר תו"מ שיש לו תואר פרופסור ומתמחה בגיאוגרפיה וכו' הוא בעיניך עבודה זרה, עד שמצוה ללעוג לו בשער בת רבים, איני מכיר ליצנות גדולה מהשקפה עקומה זו.

פי האתון · הודעהעל ידי **פי האתון** » ו' יולי 29, 2016 11:02 am

הרב משנ"נ הנכבד:
חלילה וחס, אין כונתי לאדם מסויים חלילה, וכבודו במקומו מונח ואיני מכירו.
אלא כונתי לאסכולה זו של אנשים שמלמדים באונ' וכו' ביאורי תנ"ך וכדומה, וסוברים שניתנה להם הרשות לעשות בתורה כבתוך שלהם.
וע"ז אומר: התורה לא נמסרה לפרופסורים, ולא ללימודי אונ' אלא לאנשים שישבו ולמדו תורה בטהרתה בבתי המדרש ה מ ק ו ר י י ם !!!

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ו' יולי 29, 2016 7:28 pm

והעירוני...

במחילה מכבודו, אם לא ש'העירו' אותו לזה לא היה האתון פותח את פיו, וכנראה גם לא היה מודע לפשט הנכון מעצמו, וא''כ אי''ז נכנס בכלל 'שחוק עשה לנו'.

בלום · הודעהעל ידי **בלום** » ו' יולי 29, 2016 11:27 pm

הגהמ כתב:
והעירוני...

במחילה מכבודו, אם לא ש'העירו' אותו לזה לא היה האתון פותח את פיו, וכנראה גם לא היה מודע לפשט הנכון מעצמו, וא''כ אי''ז נכנס בכלל 'שחוק עשה לנו'.

למאי נ"מ אם העירו אותו ע"ז או לא, במחילה מכבודך, מאחר שגם אתה לא ידעת הפירוש הנכון וגם הפירוש המוטעה מבלי ההערה, וגם לא היית יודע אם עלה על כך מעצמו או מפי אחרים או לא שכתב "האמת" שהעירו אותו ע"ז, וא"כ מה מצאת עול בו, לשחוק ממנו?

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ש' יולי 30, 2016 12:39 am

הערתי שכדי לקיים מצוות 'ליצנותא דע''ז' בהידורה ראוי להצביע על צחוק כזה שכל השומע יצחק לו. במקרה שהטעות היא מסוג שהמצחקים לא היו מסוגלים לתפוס את זה מעצמם בלי שיעירו להם על כך, אי''ז מצחיק כ''כ כמובן.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' יולי 30, 2016 9:15 pm

ככל שידוע לי פרופ' ר' שמואל קליין היה אדם ירא"ש.

מבקש חכמה · הודעהעל ידי **מבקש חכמה** » ש' יולי 30, 2016 9:59 pm

פרופסור קליין ז"ל כיהן ברבנות בחו"ל לפני עלותו לארץ, וגם בארץ היה עוסק בהרבצת תורה והרבה בחסד, סבי ז"ל היה מתלמידיו, וממנו למדתי עד כמה תלמידיו רחשו לו הערכה עצומה לתורתו ולאישיותו, שהייתה בשונה מהמקובל בעולם האקדמי השגרתי.

בברכה המשולשת

כמדומני שראיתי פעם את ספרו של אביו, שהיה רב, שהוא התמסר להוציאו לאור

מה שנכון נכון

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שראיתי פעם את ספרו של אביו, שהיה רב, שהוא התמסר להוציאו לאור

בארות אברהם.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?17264&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?300373&

--
בהקדמה לספרו ארץ הגליל מובאים תולדותיו שנכתבו ע"י גיסו יהודה אליצור.

מ.ל. · הודעהעל ידי **מ.ל.** » א' יולי 31, 2016 2:43 am

בחיפוש קצר, אפשר לראות שיש עוד מי שטעה בזה, בתוככי ביהמ"ד.

פי האתון · הודעהעל ידי **פי האתון** » ה' אוגוסט 04, 2016 10:28 am

מה שנכון נכון כתב:כידוע המיוחס לרש"י אינו הפירוש של תלמיד רס"ג, גם אם פרט אחד או יותר נמצאו שווים ביניהם (וגם אם היו שטעו לכתוב כן בעבר).
.

א. בתוספות ביומא ט. שהבאתי כתב: שפירוש דברי הימים הוא "מתלמידי רב סעדיה" ופירוש זה שהביא התוספות הובא בפירוש המיוחס לרש"י בפרק ה' (בדהי"א) .

ב. פירוש תלמיד הרס"ג הנדפס (ראיתיו באוצר המקוון, ומשום מה אינו מופיע בתוכנה אפי' במהדורה החדשה) הוא תלמיד רב סעדיה גאון וכמובן אין לו קשר לפירוש הנדפס.

ג. תלמידי רב סעדיה המובא בתוס' הוא הפירוש הנדפס ואינו רב סעדיה גאון!!! אלא רב סעדיה אחר שחי בדור שאחריו בצרפת!!! (כך קראתי פעם ואיני זוכר היכן).

מה שנכון נכון

בירור על הפירושים הללו תוכל לקרוא במאמרי אלו שעסקו בהם. על הפירוש המיוחס לרש"י נדפס גם ספר מחקר שלם. תוכל גם להעזר במובא בנספחים לדעת מקרא.

ישבב הסופר

אחרי כל הנ"ל, הטעות של ר' שמואל קליין אינה עמראצות אלא טעות בקריאה שקורה לרבים וטובים, ואינו ענין לכאן.

פרנקל תאומים

היות שעסקו כאן מעט גם בחוקרי מקרא ותנ"ך("צחוק עשה לנו הפרופ'"), בנותן טעם להזכיר את מש"כ רש"ז זוננפלד ב"האיש על החומה"(ח"ג עמ'411)בשם מרנא הגר"י הוטנר זי"ע ('הגאון רבי י.ה.'), על פרופ' טור סיני, ראש הקתדרא לביקורת המקרא באוניברסיטה העברית,שהתעכב על הבנת הפס' בסוף משלי "דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואוכל", הקשה הפרופ': מי הוא אגור בן יקה הזה ומה לו ולספר משלי? ותירץ כיד ה' הטובה עליו: מאחר שסוף משלי קרוב לתחילת איוב, צ"ל שהפס' הזה נשתרבב מהתחלתו של איוב לסופו של משלי, וזהו א"כ הפס' הפותח את איוב, אלא שאגור ואיוב התחלפו מבחינת ההיגוי, ועי"ז גם מתחוור לנו שאביו של איוב יקה היה שמו...
(הרב תוכ"ד הי"ד עשה על המעשה הזה מחקר שלם[בהקשר הרחב שלשמו הובא שם בספר], הובא ב'המעיין').

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' אוגוסט 05, 2016 12:43 am

עושה חדשות

מישהו שלח לי פעם איזה 'מחקר' המוכיח שהחזון איש היה קדום בהרבה לנועם אלימלך, (מעין הליצנות המופיעה כאן), כעת נחוץ לי להשיג את זה לצורך איזה ענין. אולי אתם מכירים?

שמואלייזער

עושה חדשות כתב:מישהו שלח לי פעם איזה 'מחקר' המוכיח שהחזון איש היה קדום בהרבה לנועם אלימלך, (מעין הליצנות המופיעה כאן), כעת נחוץ לי להשיג את זה לצורך איזה ענין. אולי אתם מכירים?

הזכרתני הקובץ שמונח בפינה מאובקת בבית גנזי, עיינתי בו שוב, ואכן נחמד ומעלה חיוך. הריהו.

אדם קדמאה · הודעהעל ידי **אדם קדמאה** » א' דצמבר 18, 2016 8:20 am

ראוי לציין כי במקור הסאטירה הזו נכתבה ע"י חוקר המקרא נחום ולדמן, ונכתבה נגד מחזירים בתשובה, מובאת כאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... um_id=1364

שלום · הודעהעל ידי **שלום** » א' דצמבר 18, 2016 10:15 am

קשה לי לקרוא את כל האשכול, אך האוירה שבה כותבים הצורבים דכאן נגד "חוקרי התלמוד" מובנת וידועה גם אחרי קריאת 4-5 תגובות.

מעניין מה התלמידי חכמים דכאן חושבים על "השיטה הקדושה" הישיבתית המקדשת (כמעט) תמיד את "נוסח הדפוס" על שלל טעויותיו. וראה למשל במדרש רבה המבואר והמפואר. איך הדפיסו מדרש מלא שגיאות נוסח, וזאת מכיוון שמ' מרגליות "חוקר" וחשש קונסרבטיבי (אני מדבר על ויקרא רבה במקרה זה).

ומי שאמר שחוקר מצוי לא ידע לקרוא ב"פני יהושע" - ב' תשובסות לי עליו.
א. לא כל כוייללניק וותיק יודע לקרוא בפנ"י.
ב. בדר"כ הפנ"י לא מעניין את החוקרים - ונפלה התמיהא.

לעומת זאת החוקרים מתעניינים מאוד במדרשי ההלכה, בתוספתא ובירושלמי. רוב התלמידים בישיבות לא יודעים איך נראים ספרים אלו. הרי גם אני למדתי בישיבה ואני יודע. לדוג' חיפשתי מדרש הלכה (ספרי על דברים) בפלדהיים במא"ש. חנות ענקית וגדושה. "אין לנו מדרשי הלכה" ענה המוכר. מה לעשות? לזה נזקקתי ולא לחידושי ר' פלמוני על מס' כתובות.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' דצמבר 18, 2016 10:25 am

בא לכלל כעס בא וגו'.

א. מדרש רבה המפואר על עורכיו הנחמדים אינו משקף כלל סוג של "מהדורה ישיבתית". רחוק מזה. מהדורה ישיבתית היא למשל מהדורת רמב"ם פרנקל.
ב. רוב ככל אברכי הכולל הותיקים יודעים בהחלט לקרוא פנ"י
ג. התעלמות אותם חוקרים מדברי הפנ"י, אם אכן כך, מלמדת שהתעניינותם בסוגיא נתונה לדברים חיצונים ולא לליבת הסוגיא. ולזה מיועד האשכול. והאומר שבכל כרכי הפנ"י אין תרומה להבנת ליבת הסוגיא, אינו אלא סומא בשני עיניו.
ד. הרבה אברכים (לא מספיק) יודעים בהחלט איך נראים ספרי וספרא, גם אם אינם יודעים את הכינוי המודרני "מדרשי הלכה".
ה. הצבת השכלתו של מוכר ספרים חרדי בחנויות רשת, כמידה להשכלתם של אברכים ובחורים, הרי זה סוג של טיעון נפל (שאף לא מתקרב לכשל שבאות א), סתם דמוגגיה נמוכה, שלא מכבדת את הכותב ואת מגמתו.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » א' דצמבר 18, 2016 10:35 am

שלום כתב:לעומת זאת החוקרים מתעניינים מאוד במדרשי ההלכה, בתוספתא ובירושלמי. רוב התלמידים בישיבות לא יודעים איך נראים ספרים אלו. הרי גם אני למדתי בישיבה ואני יודע. לדוג' חיפשתי מדרש הלכה (ספרי על דברים) בפלדהיים במא"ש. חנות ענקית וגדושה. "אין לנו מדרשי הלכה" ענה המוכר. מה לעשות? לזה נזקקתי ולא לחידושי ר' פלמוני על מס' כתובות.

ככה אמרת למוכר ה"מלומד" שם? מדרשי הלכה? [כך רשמו לך בפתק?..]
הצחקתני.
רציתי פעם להוציא אוסף של טעויות משעשעות של מוכרי חנויות ספרים, וכבר דיברו כאן פעם על מוכרים ספציפיים שידעו גם ידעו, אך אחרים - - , מוטב שלא לדבר.

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » א' דצמבר 18, 2016 12:09 pm

פלגינן כתב:כבר דיברו כאן פעם על מוכרים ספציפיים שידעו גם ידעו.

היכן?

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » א' דצמבר 18, 2016 1:57 pm

פלגינן כתב:כבר דיברו כאן פעם על מוכרים ספציפיים שידעו גם ידעו.

viewtopic.php?p=270713#p270713
viewtopic.php?p=175181#p175181

משהד · הודעהעל ידי **משהד** » א' דצמבר 18, 2016 4:23 pm

פלגינן כתב:רציתי פעם להוציא אוסף של טעויות משעשעות של מוכרי חנויות ספרים, וכבר דיברו כאן פעם על מוכרים ספציפיים שידעו גם ידעו, אך אחרים - - , מוטב שלא לדבר.

מזכיר לי מה שמצאתי בחנות מסויים ספר מקראי קודש לר"ח אבולפיה במדף של ספרים על המועדים, ובחנות אחר הניחו "תשובות רבינו אלעזר מוורמייזא" אצל ספרי השו"ת...

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » א' דצמבר 18, 2016 4:36 pm

משהד כתב:
פלגינן כתב:רציתי פעם להוציא אוסף של טעויות משעשעות של מוכרי חנויות ספרים, וכבר דיברו כאן פעם על מוכרים ספציפיים שידעו גם ידעו, אך אחרים - - , מוטב שלא לדבר.

... ובחנות אחר הניחו "תשובות רבינו אלעזר מוורמייזא" אצל ספרי השו"ת...

טוב, זו כבר טעות נודעת ונפוצה, וכבוד ידידינו המהדיר יותר אשם בכך מאשר מוכרי הספרים...

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » א' דצמבר 18, 2016 4:51 pm

משהד כתב:מזכיר לי מה שמצאתי בחנות מסויים ספר מקראי קודש לר"ח אבולפיה במדף של ספרים על המועדים

זה אכן ספר על המועדים.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » א' דצמבר 18, 2016 6:41 pm

פלגינן כתב:
משהד כתב:
פלגינן כתב:רציתי פעם להוציא אוסף של טעויות משעשעות של מוכרי חנויות ספרים, וכבר דיברו כאן פעם על מוכרים ספציפיים שידעו גם ידעו, אך אחרים - - , מוטב שלא לדבר.

... ובחנות אחר הניחו "תשובות רבינו אלעזר מוורמייזא" אצל ספרי השו"ת...

טוב, זו כבר טעות נודעת ונפוצה, וכבוד ידידינו המהדיר יותר אשם בכך מאשר מוכרי הספרים...

הוא לא רק אשם, אלא גם מטעה. לעשות מפיוט של הרוקח על עניני תשובה, ספר, ולקרוא לזה בשם המתיימר, 'תשובות רבינו אלעזר מגרמייזא', אינו אלא רמאות והטעיה.
וזה מבלי לדבר על שהפיוט עצמו תופס לכל היותר כדי שיעור ארבעה עמודים. וכל הספר הינו מבוא ופירוש.
היה מן הראוי שיוציא ספר על שם עצמו, על כל רעיונותיו ופירושיו, ויוסיף בו גם פיוטו של הרקח.
(אולי נסחפתי באמרי 'רמאות', כי כל הרוצה יכול לפתוח את הספר ולראות בעצמו שכמעט ואין בו מאומה משל הרקח, אבל יושר גם אין כאן).

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' דצמבר 18, 2016 6:51 pm

כל ספרי המחבר הם בסגנון זה. החיבור עצמו תופס אולי עשר אחוז מהספר, והשאר הוא פרי יגיעת העורך ששם לילות כימים בחיפוש ובעיון במאגרים שונים. אני אישית נהנה מספרים אלו, יש שם מידע מקיף, כתיבה נעימה ונושאים מעניינים.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » א' דצמבר 18, 2016 7:09 pm

המהדיר הדפיס את שירו של הרוקח בשם 'תשובות', בגלל שם החיבור הרשום בכתב היד. אלא שבכתה"י יוחס הספר, בטעות, לר' יהודה החסיד, ונרשם בתחילתו "תשובות לר' יהודה החסיד". ואחרי שהוכיח המהדיר את הייחוס המוטעה, שהחיבור הוא באמת לרוקח, הוא פשוט שינה ל"תשובות ר' אלעזר מוורמייזא, הרוקח".
אז מה בדיוק הבעיה?

ואם אתה, לבנון, מרגיש כה מרומה, אוכל להשתדל אצל המהדיר שיחזיר לך את מעותיך הגזולים בידו.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » א' דצמבר 18, 2016 7:13 pm

לבנון כתב:הוא לא רק אשם, אלא גם מטעה. לעשות מפיוט של הרוקח על עניני תשובה, ספר, ולקרוא לזה בשם המתיימר, 'תשובות רבינו אלעזר מגרמייזא', אינו אלא רמאות והטעיה.
וזה מבלי לדבר על שהפיוט עצמו תופס לכל היותר כדי שיעור ארבעה עמודים. וכל הספר הינו מבוא ופירוש.
היה מן הראוי שיוציא ספר על שם עצמו, על כל רעיונותיו ופירושיו, ויוסיף בו גם פיוטו של הרקח.
(אולי נסחפתי באמרי 'רמאות', כי כל הרוצה יכול לפתוח את הספר ולראות בעצמו שכמעט ואין בו מאומה משל הרקח, אבל יושר גם אין כאן).

אני קניתי את הספר בכסף מלא, וקראתי אותו בהנאה.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » א' דצמבר 18, 2016 8:07 pm

חד ברנש כתב:המהדיר הדפיס את שירו של הרוקח בשם 'תשובות', בגלל שם החיבור הרשום בכתב היד. אלא שבכתה"י יוחס הספר, בטעות, לר' יהודה החסיד, ונרשם בתחילתו "תשובות לר' יהודה החסיד". ואחרי שהוכיח המהדיר את הייחוס המוטעה, שהחיבור הוא באמת לרוקח, הוא פשוט שינה ל"תשובות ר' אלעזר מוורמייזא, הרוקח".
אז מה בדיוק הבעיה?

ואם אתה, לבנון, מרגיש כה מרומה, אוכל להשתדל אצל המהדיר שיחזיר לך את מעותיך הגזולים בידו.

הדגשתי בהודעתי, שרמאות היא לא המילה הנכונה, ק"ו שגזל אין כאן. (בפרט שלא קניתי ספר זה). אבל לדעתי מי שמדפיס ספר משל עצמו, ותולה את עצמו כאילו יש כאן ספר של חד מקמאי, יש בזה טעם לפגם. וכל ה'ספר' הקדמון, אינו אלא פרומיל מהחיבור, ואולי רק במה להעמיד עליה את דבריו שלו. (שאינני מפקפק כלל בחשיבותם, כי לא ראיתים).
יותר הגון לנקוב את שם הספר, 'חידושי פלוני אלמוני על שירו של הרקח'.
ושוב, כל תגובתי היתה על שם החיבור בלבד.
ועכ"פ מי שנפגע בשמו של המהדיר, או אפילו הוא בעצמו, אבקש את מחילתו.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' דצמבר 18, 2016 8:39 pm

פעם נפגש בעל הבית עם ר' אהרן יפה'ן ואמר לו שהוא האחרון היחיד שראשון כתב פירוש על דבריו.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » א' דצמבר 18, 2016 8:41 pm

לבנון,
אם לא קנית את הספר, משמע שראית אותו (אם בכלל) על רגל אחת, בחנות הספרים או באוצר הספרים, וממילא מובן מדוע אתה טוען שהמהדיר תלה את חידושיו בדברי הרוקח, כאילו עשה מעשה של הריטב"א על מסכת בבא בתרא...
אך לא כן הוא. אילו היית מעיין בשובה ובנחת בספר, היית נוכח, שדברי המהדיר, ברובם המכריע, נוגעים ישירות לדברי שירו של הרוקח.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » א' דצמבר 18, 2016 8:55 pm

חד ברנש כתב:מעשה של הריטב"א על מסכת בבא בתרא...

אתה מתכוון כפה"נ לריטב"א עמ"ס יבמות.

בנוגע לעצם הביקורת המדוברת - שמעתי מאדם שהיה מיודד עם ח"כ ר' מנחם פרוש ע"ה, שרמ"פ אמר לו פעם כך: אתה מכיר אותי איך שאני יודע להתקוטט, אבל ישנם שני סקטורים שאף פעם לא רבתי איתם - והם רבנים ועיתונאים. רבנים - כי הציבור תמיד יצדיק אותם ולא משנה מה יהיה הסיפור. ועיתונאים - כי להם יש את העט ביד והם ילכלכו אותך כמה שבא להם.
אני לא חושב שהשיטה היא לענות בחזרה ולהצדיק את הכוונות הטובות של העורך (ואני מדבר לפי ההבנה שלי שאתה מדבר בשבילו), אלא אדרבא, הביקורת מראה שהספר אכן תופס מקום בציבור שהמבקר נמצא בתוכו. אכן איננו יודעים עדיין האם המבקר עצמו עיין בספר או שלא. אבל זוהי באמת שאלה לא חשובה. הרי העורך איננו מצפה שכל בני האדם שע"פ כדור הארץ יעיינו בספרו, כך שאין לו מה להתאכזב אם פלוני איננו מעוניין בו.
והרבה יש להאריך בענין זה, ואכ"מ.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » א' דצמבר 18, 2016 9:06 pm

חיים,
אכן לכך נתכוונתי. תודה על התיקון.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » א' דצמבר 18, 2016 9:10 pm

א. חיים כתב:אכן איננו יודעים עדיין, האם המבקר בעצמו גם עיין בספר או שלא. אבל זה באמת שאלה לא חשובה. הרי העורך איננו מצפה שכל בני האדם שע"פ כדור הארץ יעיינו בספרו, כך שיש לו מה להתאכזב אם פלוני איננו מעוניין בו.

אף אחד לא מצפה "שכל בני האדם שע"פ כדור הארץ יעיינו בספרו", אך זו בקשה סבירה לבקש מהמבקר שלכל הפחות יעיין בספר שהוא מבקר בכזו קלות...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר