קניבסקי - ביו"ד אחת

[למאי_נמ?]

הגרח"ק מקפיד לכתוב את שמו "קניבסקי" ולא "קנייבסקי", וכך זה מופיע ג"כ בחלק מהספרים שנדפסו (באחרים לא מצויין כלל שם משפחה). משום מה ב'אוצר' זה לא נרשם כך (לא אצלו ולא אצל אביו זצוק"ל).

[יודל'ה]

הוא מקפיד על כך משום שם ה'? יש מקום בספריו שהוא מציין לנוהגו זה?

[מדבר בלימוד]

בשני יוד"ים אין שום ה', ולהפך- הדבר נועד לברוח מחילול שם ה'.

[שטיינער]

בשני יוד"ים אין שום ה', ולהפך- הדבר נועד לברוח מחילול שם ה'.

אולי מאחר וכדי לברוח משם השם, בחרו לכתוב את שם השם בשני יודי"ן. מעתה כשכותבים סתם בדברי חול שני יודי"ם, יש בזה מראית עין של שם השם.

[שטיינער]

שוב מצאתי:

[חכם באשי]

בשני יוד"ים אין שום ה', ולהפך- הדבר נועד לברוח מחילול שם ה'.

הערתך נכונה ביותר, אך מצאנו שנהגו קדושה בנוגע לשלוש יודי"ן, כפי שנהגו פעם בכל התפוצות כתחליף לשם הוי"ה מחוץ למקרא.
כן כותב ר' אפרים בר' שמשון בפירושו לתורה:

שאל השואל, הנה ה' יתברך ציוה למשה שיתן הדם על שתי המזוזות ועל המשקוף (עי' שמות יב ז), ומדוע [משה רבינו] לא שמר מצוַת ה' ושינה את דבריו וציוה לישראל שיתנו על המשקוף קודם ואחר כך על שתי המזוזות (עי' שם, פסוק כב)?... דע, כי ה' יתברך כותבים אותו הסופרים שלש נקודות. ואילו היו ישראל נותנים הדם על שתי המזוזות ואחר כך על המשקוף, היו עושים אותו דרך כתיבתו, והיה בו קדושה, כדין שאר השמות הקדושים, והיה צריך כל אחד מישראל לנהוג בו קדושה. והיה ירא [משה] שמא לא יהיו טהורים ולא יזהרו בכתיבתו, ויהיו נענשים, וחס על ישראל. ויש אומרים, כי חס על כבודו של מקום שיהיה שמו הקדוש נכתב כדרך כתיבתו, שתי נקודות מלמטה ואחת מלמעלה, בארץ מצרים הטמאה המלאה גלולים. ולכן ציום שיכתבוהו שלא כסדר כתיבתו, שישימו נקודה אחת על המשקוף קודם, ואחר כך ישימו שתי נקודות למטה, ואין זה סדר הכתיבה, ולא יהיה בו קדושה כלל ועיקר

[קטע זה אינו בפירוש רבינו אפרים הנדפס, והובא מכתב-יד בתורה שלמה, חלק יב, פרשת בא, מילואים, עמ' קנב. והשווה מ' אידל, 'פירושו של ר' נחמיה בן שלמה הנביא לפיוט אל נא לעולם תוערץ', מורשת ישראל, 2 (כסלו תשסו), עמ' 14, הערה 54, ש"חיבור זה מצוי בהרבה כתבי יד ובנוסחים שונים", והנוסח הנדפס אינו על-פי כל כתבי-היד].
וכעין זה כתב ר' מנחם ציוני, ספר ציוני, פרשת בא, למברג תרמב, דף כז רע"ג, והביא דבריו ר' יוחנן לוריא, משיבת נפש, פרשת בא, ירושלים תשנח, עמ' קלט. הרעיון אף התגלגל לחכמי ספרד. ראה: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: כתיבה והעתקה, פרק שנים עשר, נספח: 'על הקיצור ה'', רמת-גן תשסה, עמ' 620-616, והוסף עליו: פירוש רבינו בחיי, שמות יב כג; דרשות ר' יהושע אבן-שועיב, פרשת בא, ירושלים תשנב, עמ' קכא.
וראה גם: דרשה לברית מילה לתלמיד רבינו יהודה החסיד, ירושתנו, ד (תשע), עמ' נז-נח.

[מדבר בלימוד]

אף שלא הבנתי כ"כ פירושו הראשון, למה לא הוי כסדר כתיבתו, אם פותחים במשקוף ולא בשתי המזוזות שפיר מוכח כדבריך.

רק השאלה היא כעת, האם כשהאותיות מובלעות בתוך מילה האם יש סיבה להמנע מהם? [גם רבים נוהגים היום לעשות סימון קו מעל אותיות יו"ד וה"א הנמצאות בתוך המילה.

[משה ששון]

על הדברי חיים מצאנז סיפרו
שהסיר שתי אותיות משם משפחתו האלבערשטאם
[וחתם הלברשטאם]
את האל"ף הוריד שלא יהא שם ה' -יחד עם הלמ"ד

[ואת הע' הוריד שלא יהא בער]
ואולי מי שחושש לעיי"ן יחוש גם לאל"ף
ומי שאינו חושש בצירוף מילה אינו חושש

viewtopic.php?f=17&t=7635&p=68340&hilit=+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%90%D7%9C#p67623

[למאי_נמ?]

פלא שעדיין לא תוקן.

בא' מספרי גיסו הגר"י זילברשטיין שליט"א כתוב הטעם שמתן כי זה לא אמת (אשמח אם מישהו יביא את המקור המדוייק).