שחר כתב:נהגו להקל רק אחר חצות
מהנהן כתב:למה שיהיה אסור ומה המקור ? הרי מדובר בפעולה שמטרתה למנוע לכלוך ותופעות נילוות לזה מן הבית.
יורה דעה כתב:שמעתי ממו"ץ ידוע, שאין להקל בזה, אלא א"כ יש סיבה נחוצה מאוד, וכגון מי שגר בדירה קטנה, ומיאוס הכלים המלוכלכים מאוד מפריע לו.
מהנהן כתב: הרי מדובר בפעולה שמטרתה למנוע לכלוך ותופעות נילוות לזה מן הבית.
שחר כתב:שו"ר בברכי יוסף תקנ"ט ז' (תקנ"ט סק"ז),"ומצאתי כתוב, דמזה הטעם לא מיחו חכמים על רבות בנות דאחר חצות מתעסקות בכל כחן לכבד הבית ולתקן המטות, וכיוצא מתקוני הבית, וזה מנהג קדום בערי איטאליא לנשים, ויען שדעתן קצרה וחלושי אמונה, אדרבא חיזקו ידיהם לקבוע אמונת הגאולה ולא יתיאשו ח"ו".
וכ"כ החיד"א בספר מורה באצבע (אות רל"ז), "כל מה שאסרו רז"ל וכו' ואין להקל אחר חצות בשום דבר, רק שמקילין לנשים לסדר הבית קצת, וזה לקבוע בלבם אמונת הגאולה".
וצ"ע א"כ הוא רק לנשים? וברמ"א הנ"ל הגם דמיוסד דבריו על הראשונים שבב"י הנ"ל,שהקילו איזה קולות לנשים (וחלושי אמונה), אבל ברמ"א ל"מ דקאי רק לנשים, ואולי משום דלא קאי בהדיא על תיקון צרכי הבית רק על מלאכה בכללות וזה שמא הקילו גם לאנשים.
שחר כתב:בהדחת כלים דנו פוסקי זמנינו מב' פנים, א' מצד איסור מלאכה ומבואר בסי' תקנ"ד סכ"ב ברמ"א דאחר חצות יש להקל במלאכה שאין בה שיהוי שלא מסיח דעתו מאבילות, ולזה כוונתי לעיל שנהגו להקל מחצות כמו סידור הבית וכו', ומקורו בראשונים שהיו מקומות שאפילו רחיצה לנשים התירו!!! (רחיצת הראש עכ"פ) ועי' בב"י תקנ"ד שכ' שנשתקע המנהג וכו' וע"ז כתב הרמ"א שמ"מ הקילו לנשים באיזה דברים וכו'
יורה דעה כתב:אבל כמדומה שבדבר אחד טעית,
א. מש"כ הב"י בשם "הכל בו", שמנהג קדום שהנשים רוחצות ראשן מן המנחה ולמעלה, אינו עניין לאיסור עשיית מלאכה. [איסור מלאכה הוא מהדברים שאינם אסורים מדינא דגמרא אלא רק ממנהגא, כמו ישיבה על הארץ, ובאלו הדברים הקילו אחר חצות היום. משא"כ רחיצה שאפילו להושיט אצבעו למים אסור מדינא דגמרא (אא"כ היו ידיו מלוכלכות) כל היום].
- שים לב, שדברי הב"י בנוגע לרחיצת הנשים הם בסוף הסימן, לאחר שכבר פירש את דברי הטור שציטט את הפסוק ותהי עונותם על עצמותם, ואינם שייכים לנושא הקודם של איסור עשיית מלאכה. [אמנם במהד' שירת דבורה, הסעיפים כד וכה הובאו בצוותא חדא בבית יוסף, אבל הם שני עניינים].
ב. גם הרמ"א שציינת, כתב מפורש: ומיהו נוהגים להקל במלאכה ובכמה דברים אחר חצות, אבל ברחיצה לא ראיתי שנהגו להקל.
שחר כתב:בהדחת כלים דנו פוסקי זמנינו מב' פנים, א' מצד איסור מלאכה ומבואר בסי' תקנ"ד סכ"ב ברמ"א דאחר חצות יש להקל במלאכה שאין בה שיהוי שלא מסיח דעתו מאבילות, ולזה כוונתי לעיל שנהגו להקל מחצות כמו סידור הבית וכו', ומקורו בראשונים שהיו מקומות שאפילו רחיצה לנשים התירו!!! (רחיצת הראש עכ"פ) ועי' בב"י תקנ"ד שכ' שנשתקע המנהג וכו' וע"ז כתב הרמ"א שמ"מ הקילו לנשים באיזה דברים והיסוד הוא כמש"כ הראשונים שזה כדי ליטוע בלב העם הציפיה לגאולה.
ואמנם באמת בהדחת כלים יש נידון נוסף, מצד שרוחץ ידיו, ובמ"ב סקי"ט כ' דנשים שרוחצות לצורך בישול מותר שאי"ז רחיצה של תענוג, ואמנם כלים שלא יצטרך להם היום משמע בפמ"ג סקי"א דגם שלא דרך רחיצה אסור.
ואמנם יש שכתבו שע"י כפפות יהא מותר גם להדיח כלים, והיינו גם שלא לצורך היום כיון שעיקר הטעם להיתר הוא מצד נחמה וכנ"ל שהתירו אחר חצות, וזה בכלל סידור הבית שהותר, ומסתבר גם שיש בזה צורך היום מצד הסדר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 135 אורחים