יורה דעה כתב:אבל באמת, קושייתך מעיקרא ליתא, שהרי כו"ע מודו שבשבת ניתנה תורה, וא"כ מה יעשה ה"סיני המודרני" בשבת? ומאמר העולם בנוגע לזה כבר ידוע: "עם הארץ אימת שבת עליו..."
אוצר החכמה כתב:וביאר בזה ר' מנשה מאיליא תלמיד הגר"א, שכשם שהסל לא השתנה מחמת הספרים שבתוכו, כן הוא לא השתנתה דעתו ושכלו מחמת לימודו.
עשוי לנחת כתב:יורה דעה כתב:אבל באמת, קושייתך מעיקרא ליתא, שהרי כו"ע מודו שבשבת ניתנה תורה, וא"כ מה יעשה ה"סיני המודרני" בשבת? ומאמר העולם בנוגע לזה כבר ידוע: "עם הארץ אימת שבת עליו..."
אם אכן 'צומת' יפתרו שוב את הבעיה הקשה שנקראת 'שבת' וימצאו פיתרון לחיפוש במאגרים בשבת, אז העסק ישתנה...?
יורה דעה כתב:עשוי לנחת כתב:יורה דעה כתב:אבל באמת, קושייתך מעיקרא ליתא, שהרי כו"ע מודו שבשבת ניתנה תורה, וא"כ מה יעשה ה"סיני המודרני" בשבת? ומאמר העולם בנוגע לזה כבר ידוע: "עם הארץ אימת שבת עליו..."
אם אכן 'צומת' יפתרו שוב את הבעיה הקשה שנקראת 'שבת' וימצאו פיתרון לחיפוש במאגרים בשבת, אז העסק ישתנה...?
מי שסומך על 'צומת' ואינו מהדר אחר הדרישות המחמירות של 'המכון הטכנולוגי' של הרב הלפרין, יכול להישאר בגדר עם הארץ אצל החכם...
לייטנר כתב:לגופו של עניין, מי שקורא לדרישות של הרב הלפרין 'מחמירות', כנראה שסבור שהדרישות של צמ"ת הם מעיקר הדין, ומניין כל הלעג שלך כלפי עצמך.
יורה דעה כתב:לייטנר כתב:לגופו של עניין, מי שקורא לדרישות של הרב הלפרין 'מחמירות', כנראה שסבור שהדרישות של צמ"ת הם מעיקר הדין, ומניין כל הלעג שלך כלפי עצמך.
לא, ידידי,
מי שקורא לדרישות של הרב הלפרין 'מחמירות', סבור שהדרישות של צ.מ.ת. הם מקילות!! (- מקילות יותר מעיקר הדין). ומכאן הלעג הוא עליך, שאינך יודע מהו דבר והיפוכו.
זסבה כתב:אין כל חדש תחת השמש
אולי הדבר יעורר תמרור-עצור (החשוב מאוד כיום, לפני טקסי סיומי הש"ס המועדים בשעטו"מ) לכל מי שחושב שלדעת ש"ס זו היא המטרה הנעלית ביותר. ולא שם לבו שזו ערך משני לעומת עצם ההידבקות בתורה הקדושה.
אוצר החכמה כתב:ההידבקות בתורה הקדושה היא לדעת אותה כמו שהאריך בעניין הזה הגר"ח בנפש החיים,
חכם באשי כתב:וכבר כתבו בנושא (במיוחד בעבודתה של מ' קושניר-אורון, 'הפליאה והקנה: יסודות .. עמדתם החברתית...')
ברסלב כתב:לגופו של אשכול בעידן המאגרים מאי עדיף סיני או עוקר הרים דומני שהגאון ר"י הוטנר ז"ל דן בזה כאשר הופיע האינציקלופדיה התלמודית, אאל"ט.
עשוי לנחת כתב:ברסלב כתב:לגופו של אשכול בעידן המאגרים מאי עדיף סיני או עוקר הרים דומני שהגאון ר"י הוטנר ז"ל דן בזה כאשר הופיע האינציקלופדיה התלמודית, אאל"ט.
אשמח מאוד לראות את דבריו בענין, אולי מישהו יכול להפנות או להעתיק.
יורה דעה כתב:זסבה כתב:אין כל חדש תחת השמש
אכן, צודק זסבה.
לא חידש הגרמ"מ שולזינגר מאומה, וכבר קדמוהו רבי שלמה קלוגר, ובעל ספר הקנה (שציטטתי לעיל) שכתב:
ובאמת בני, אפילו למד ספרא וספרי וכולהו תלמודא, עם הארץ נקרא אצל החכם, כי החכם נקרא אשר נפשו קשורה בנפשה של תורה.
ואולי הדבר יעורר תמרור-עצור (החשוב מאוד כיום, לפני טקסי סיומי הש"ס המועדים בשעטו"מ) לכל מי שחושב שלדעת ש"ס זו היא המטרה הנעלית ביותר. ולא שם לבו שזו ערך משני לעומת עצם ההידבקות בתורה הקדושה.
גוראריה כתב:ואולי בזכותך גם ימנע מאנדהו מלהשקיע בלימוד הש"ס [יציב תמרור עצור, כלשונך הזהב]
ושכרך הרבה מאד....
יורה דעה כתב:גוראריה כתב:ואולי בזכותך גם ימנע מאנדהו מלהשקיע בלימוד הש"ס [יציב תמרור עצור, כלשונך הזהב]
ושכרך הרבה מאד....
ומה אני יכול לעשות, ובספר תולדות יעקב יוסף (פ' שופטים) ציטט את דברי בעל הקנה (שהבאתי לעיל) קצת בנוסח אחר, וזה לשונו: ..דכתב בספר הקנה, דלא נקרא חכם אלא א"כ לומד לשמה, לו חכמה ישכילו זאת, ואם לאו נקרא חכם להרע, אפילו יודע ספרי וספרא.
– מלשון הפסוק (ירמיהו פ"ד כב) כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ. וכמו שפירש הרמב"ם (אבות פרק ה), ז"ל: וכן אם היו לו מעלות שכליות ופחיתות מידות, יזיק בה, הרי הוא ייקרא חכם להרע, כמו שאמר הכתוב במי שזה תאורם "חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו", רצונו לומר שהם ישתמשו במעלותיהם השכליות במעשי הרעות, לא בטובות.
ובודאי, כנכדו של הגאון הנודע רבי שמואל אהרן רובין זצ"ל אב"ד קראטשין, הנך בקי טובא לדעת על מי עוד נאמר "חכמים להרע".
(נ.ב. ואם לא תדע, אגלה לך: למשל, על דתן ואבירם, יעו' מדרש תהלים מט).
ואולי בזכותי ימנע מאן-דהו מלהשקיע בלימוד הש"ס לשם ידיעה, כדי לא להיות בכלל החכמים להרע, ובמקום זה ילמד בכדי להידבק בנפשה של תורה, ושכרי הרבה מאד...
אולי תביא אסמכתא כלשהי לדבריך?, שבדורינו יש פטור על הלשמה, (לא שאני חולק על היותינו בדור חשוך וכו' וכו', אבל מנלן הא שבדור כזה אין חיוב להשתדל עכ"פ ללמוד תורה לשמה)גוראריה כתב:לגופו של ענין הלשמה יש הרבה מה להאריך, ודאי. יכולני להביא לך עוד כהנה וכהנה ציטוטים.
אבל בזמננו אנו? בדור השפל הזה? כל החוטף תורה מכל הבא ליד תע"ב.
יתר10 כתב:אולי תביא אסמכתא כלשהי לדבריך?, שבדורינו יש פטור על הלשמה, (לא שאני חולק על היותינו בדור חשוך וכו' וכו', אבל מנלן הא שבדור כזה אין חיוב להשתדל עכ"פ ללמוד תורה לשמה)גוראריה כתב:לגופו של ענין הלשמה יש הרבה מה להאריך, ודאי. יכולני להביא לך עוד כהנה וכהנה ציטוטים.
אבל בזמננו אנו? בדור השפל הזה? כל החוטף תורה מכל הבא ליד תע"ב.
יתר10 כתב:לא כך כתבת? "כל החוטף תורה מכל הבא ליד תע"ב" ומה הייתי אמור להבין מדבריך? אדרבא
גוראריה כתב:ההנגדה בין ידיעת התורה דייקא ללימוד שלא לשמה, הוא לא נכון בלשון המעטה.
הדברים קיימים הן בנוגע ללימוד בעיון והן בנוגע ללימוד בבקיאות.
האשכול כאן עוסק במה שבין סיני ועוקר הרים, ובהדגשה על זמננו.
איך נכנס לכאן דווקא ענין הלשמה?
גוראריה כתב:לגופו של ענין הלשמה יש הרבה מה להאריך, ודאי. יכולני להביא לך עוד כהנה וכהנה ציטוטים.
אבל בזמננו אנו? בדור השפל הזה? כל החוטף תורה מכל הבא ליד תע"ב.
ומה לנו הקטנים לחוות ולהביע דעה בסוגיא עמוקה וסבוכה זו.
המעיין כתב:אם אתה לא מחווה דעה, למה אתה מקים תמרורי עצור?
יורה דעה כתב:גוראריה כתב:בנוגע לאשכול אתה צודק, אבל כידוע לעתים רבות האשכול גולש.. והרי זה מעניין לעניין באותו עניין.גוראריה כתב:
לגופו של ענין הלשמה יש הרבה מה להאריך, ודאי. יכולני להביא לך עוד כהנה וכהנה ציטוטים.
אבל בזמננו אנו? בדור השפל הזה? כל החוטף תורה מכל הבא ליד תע"ב.
הנך מבין לבד שאין בכוונתי להתעצם עמך בסוגיא שכבר נחלקו בה גדולי הדורות, והיתה אחת מנקודות הוויכוח בין ראשי הישיבות הליטאים זצ"ל, לבין אדמו"רי ומורי דרכם של החסידים זי"ע, למן מרנא הגר"ח מוואלוז'ין זי"ע וכנגדו גדולי ומאורי החסידות באותו דור, ועד לעצם היום הזה בדורנו השפל. ומה לנו הקטנים לחוות ולהביע דעה בסוגיא עמוקה וסבוכה זו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 569 אורחים