"ושבת עד יי". ו' ימים שבת, אבל בשבת לא.
בפסוק זה [='נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד יי' (איכה ג מ)] ו' תיבות, ששה ימים עושים צום ולא בשבת.
עשוי לנחת כתב:בפרקי דרבי אליעזר (יח)
"ובזכות יום שבת נצל אדם מדינה של גיהנם, וראה אדם כחה של שבת אמר לא חנם ברך הב"ה וקדש את יום השבת, התחיל משורר ומזמר ליום השבת ואמ' מזמור שיר ליום השבת, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, טוב להודות לה', אמ' אדם הראשון ממני ילמדו כל הדורות שכל מי שהוא משורר ומזמר לשם עליון ומודה פשעיו בבית דין ועוזב ניצל מדינה של גיהנם, שנ' טוב להודות לה'" וכו' עיי"ש.
וכן מבואר במדרש, ומבואר שאדה"ר עשה תשובה בשבת.
[מכאן הוציא ר' צדוק הכהן במקומות רבים ששבת זמן תשובה. עשה חיפוש בדבריו]
ברסלב כתב:יתכן שבעשיית תשובה יש בה חשש משום תיקון מנא, ומה לי תקוני גברא מה לי תקוני מנא.
ועיין מה שכתבו התוס' בסנהדרין ל"ה עמוד ב' ד"ה אין רציחה וז"ל, ובשאר חייבי מיתות נמי אפילו למ"ד מקלקל בחבורה פטור, הכא, חשיב תיקון דיש לו כפרה. הרי מפורש מדברי התוס' דמשום כפרתו, משום כך, אסרו שאר מיתות בשבת דנחשב למתקן ולא למקלקל, ולפי"ז יש לומר, על פי דברי התוס' שם, שאם יעשה תשובה בשבת, במידה ואכן יהא לו כפרה על ידי התשובה, נחשב הדבר כמתקן מנא, וצ"ב.
יורה דעה כתב:ברסלב, אני מקווה שאתה אומר דבריך ע"ד הדרש.
ברסלב כתב:כן כן, יש בזה חשש משום תיקון מנא, אם ברית מילה, טבילה, (לגר) ועוד הרבה מצוות, יש בזה משום תיקון מנא, מדוע לא תשובה
שטיינער כתב:ברסלב, דבריך מרפסין איגרא, שיהא אסור לעשות תשובה בשבת משום תיקון מנא? אולי גם יהיה אסור ללמוד תורה משום מתקן מנא? שהרי לא הרי הלומד 100 פעמים ללומד 101 פעמים, וא"כ נמצא שתיקן את נפשו בעוד דף גמרא.
גם טבילת אדם לא חשיב תיקון מנא, רק דמיחזי כמתקן. ומינה דתשובה בודאי אע"ג דאיכא תיקון לנפשו, אין בזה שום חשש תיקון מנא וגם לא מיחזי כיון שהדבר תלוי במחשבתו בלבד.
גם מה שכתבת לתמוה על הרמב"ם בגליונך, הוא מילתא דתמיהא. כי בודאי יכול לקבל על העתיד. דאפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתיאש עצמו מן הרחמים. וגם בל"ז פשיטא היכא שאין לו עתיד אין צריך לקבל על העתיד, דהרי כל הטעם שמקבל על העתיד משום "יעזוב רשע דרכו". אבל כשעומד למות אז גם בלא קבלה לעתיד עוזב את דרכו הרעה עכשיו בהווה.
ברסלב כתב:בנוגע אם מותר לעשות תשובה בשבת משום תיקון מנא או גברא, מצאתי שכבר דנו בזה הפוסקים, מדוע באמת אין בה משום תיקון, וכתבו, כיון, שכמעט ולא שייך באמת לעשות תשובה כפי שכותב הרמב"ם עד יעיד עליו יודע תעלומות וכו'.
יורה דעה כתב:ברסלב כתב:בנוגע אם מותר לעשות תשובה בשבת משום תיקון מנא או גברא, מצאתי שכבר דנו בזה הפוסקים, מדוע באמת אין בה משום תיקון, וכתבו, כיון, שכמעט ולא שייך באמת לעשות תשובה כפי שכותב הרמב"ם עד יעיד עליו יודע תעלומות וכו'.
אולי תרחיב דבריך עם מקורות, מי הם "הפוסקים" שדנו בזה.
כן יש בידי תשובה מאחד הפוסקים שם הוא כותב לדון איך מותר לעשות תשובה בשבת והרי כפרה נחשב לתיקון מנא.
ברסלב כתב:שטיינער כתב:ברסלב, דבריך מרפסין איגרא, שיהא אסור לעשות תשובה בשבת משום תיקון מנא? אולי גם יהיה אסור ללמוד תורה משום מתקן מנא? שהרי לא הרי הלומד 100 פעמים ללומד 101 פעמים, וא"כ נמצא שתיקן את נפשו בעוד דף גמרא.
גם טבילת אדם לא חשיב תיקון מנא, רק דמיחזי כמתקן. ומינה דתשובה בודאי אע"ג דאיכא תיקון לנפשו, אין בזה שום חשש תיקון מנא וגם לא מיחזי כיון שהדבר תלוי במחשבתו בלבד.
גם מה שכתבת לתמוה על הרמב"ם בגליונך, הוא מילתא דתמיהא. כי בודאי יכול לקבל על העתיד. דאפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתיאש עצמו מן הרחמים. וגם בל"ז פשיטא היכא שאין לו עתיד אין צריך לקבל על העתיד, דהרי כל הטעם שמקבל על העתיד משום "יעזוב רשע דרכו". אבל כשעומד למות אז גם בלא קבלה לעתיד עוזב את דרכו הרעה עכשיו בהווה.
בנוגע אם מותר לעשות תשובה בשבת משום תיקון מנא או גברא, מצאתי שכבר דנו בזה הפוסקים, מדוע באמת אין בה משום תיקון, וכתבו, כיון, שכמעט ולא שייך באמת לעשות תשובה כפי שכותב הרמב"ם עד יעיד עליו יודע תעלומות וכו'. ומה שכתבת להקשות מהלומד וכו' אין זה קשיא, כל מה שאמרו תיקון מנא, זה רק אם יש בה משום מכה בפטיש, שעכשיו הגיע לשלמות ולתכלית, כמו ברית מילה טבילה ועוד כהנה, והוא הדין תשובה, וכפי שכתב הרמב"ם שברגע שעושה תשובה הרי הוא כאדם חדש ממש. ואיני זוכר כרגע את לשונו, אך הרמב"ם מדגישו היטב, שעל ידי תשובה אינו האדם של אתמול יעו"ש.
על טבילת אדם וכו' ראה גמ' יבמות שהוא נחשב תיקון מנא, וכל ההיתר לטבול לקיריו וכו' זה רק משום שאנו אומרים שאינו רוצה רק להיטהר אלא את הרחיצה ג"כ ראה היטב בפוסקים. ומה שכתבת, בנוגע לדברי הרמב"ם דאפילו חרב חדה וכו' לדעתי, במידה והמוציאים אותו להיסקל, ויחשוב אפילו חרב חדה וכו' ולא יקבל על העתיד שלא ישוב לזה החטא לעולם לא יהא לו כפרה, ואסור לומר קדיש אחריו, ואין בניו עוברים ליד הדיינים לומר יפה דנתוני וכו'. שהרי נסקל על חינם ולא היה לו כפרה.
אמנם מה שכתבת בהמשך, שבעת אשר עומד להיסקל ולמות אינו צריך קבלה על העתיד, אכן כך כתבתי שם לתרץ בריש דברי, אך משום כמה וכמה סיבות וראיות אין זה נראה לי, מה גם שהיה לו להרמב"ם לפרש כן להדיא שהמומתים בבי"ד אינם חייבים לקבל על העתיד. - ובכל אופן יישר כוחך הרב שטיינער על דבריך, דברי טעם הם, אם כי, כפי שכתבתי, לדעתי ניתן להתווכח עמהם.
ובכל אופן, הקושיא חזקה מהתירוץ, כנלע"ד.
מוקירך ברסלב
ברסלב כתב:והן אמת שיש לחלק ולומר, שאצל גר נעשה שינוי בחפצא, אך לא כן אצל בעל תשובה. אך טרם מצאתי מי שיאמר כן, שאצל גר, יש שינוי בחפצא יותר ממה שיש אצל בעל תשובה. ולכאו' שפיר יש לומר אצל בעל תשובה כפי שכותב הריטב"א אצל גר, שהוא תיקון גמור ועל כן אסור משום שבות. וצ"ב.
אוצר החכמה כתב:כן יש בידי תשובה מאחד הפוסקים שם הוא כותב לדון איך מותר לעשות תשובה בשבת והרי כפרה נחשב לתיקון מנא.
מ"מ ברור שהכוונה לפלפולא בעלמא או על דרך האגדה כי בפשט אע"פ שמבואר בגמרא שטבילת כלי הווה תיקון מנא ואפילו באדם אי לאו דנראה כמיקר, אבל זה משום שיש כאן הגדרה דינית של טומאה וטהרה שהיא בגוף, אבל בכפרה שהיא בנפש ואין בה הגדרה דינית וודאי זה לא שייך.
אגב אולי לפי הפלפול הזה יהיה גם אסור ללמוד בשבת, משום מה מים מעלים אף אהלים..
ברסלב כתב:הזכויות שמורות
ברסלב
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים