ספרו של רש"ז הבלין 'מסורת התורה שבעל-פה'

[הקיק]

בס"ד. לפני שבועיים הצגתי סקירה שכתבתי על הספר של פרופ' הבלין נר"ו, והבעתי את התפעלותי מהכמות האדירה של חומר חשוב שנמצא בספר הזה. לענ"ד שווה לדון בו באשכול נפרד.
ניכר שבספר המלא והגדוש הזה רשז"ה מנסה ללכת בין הטיפות: מצד אחד מדובר בספר שבא לחזק את מסורת ישראל ולבסס אותה ולהגדיר אותה ולהבהיר אותה, ודווקא בעניינים העומדים ברומו של עולם ממש והם מעיקרי האמונה שלנו, ומצד שני הוא מציג שאלות נוקבות, שלא תמיד התשובה עליהן מבטלת אותן מעיקרא, ולפעמים נשארים אצל המעיין סימני שאלה. למשל בפרק השני עמ' 82 ואילך הוא דן באמת האלוקית מול האמת האנושית, ומביא את המדרש הידוע (ריש ב"ר) על המחלוקת בין מלאכי השרת אם לברוא את האדם או לא, עד שהשליך הקב"ה אמת ארצה ובכך כביכול הסיר את ה'מכשול' האחרון לבריאת האדם. ובהמשך מביא רשז"ה את הגר"א ב'קול אליהו' שהאמת צוללת בין אלפי מבוכות וספיקות, והקב"ה מסר את האמת לשרי התורה והחכמה בארץ שכפי שיסכימו הם כן יקום וכו' וכו'. ומדובר אם כן בשני ממדים לאמת, כאשר יתכן שאין זהות כלל בין האמת האלוקית-האובייקטיבית לבין האמת אצלנו בארץ. בהמשך הוא מביא גירסאות שונות בחז"ל ובראשונים לגבי קדמות התושבע"פ ומה בדיוק קיימו האבות ממנה, דהיינו היכן הגבול בין האמת האלוקית שהקב"ה הוריד אותה לעולם - לבין האמת התורנית האנושית, שהיא אמת סובייקטיבית מיסודה כנ"ל, ואף עשויה להשתנות במקרים מסויימים (בי"ד גדול בחכמה ובמנין, או גילוי מחדש של מסורת ישנה 'איש מפי איש עד מרע"ה' וכד'). ומכאן הוא מגיע לניסיון להגדיר ולדקדק אם יש הבדל ואיזהו בין הכינויים 'סופרים', 'חכמים', 'תלמידי חכמים', 'זקנים' וכו' וכו', והאם קיימת נפ"מ בין הכינויים האלו. וזוהי דוגמית קטנה בעלמא מהספר הגדול הזה.
בכל מקרה לענ"ד זהו ספר חשוב מאוד, ואני מקווה שגם תסודר הפצתו כך שהוא יגיע לחנויות הספרים התורניים, ואולי גם יעלה ל'אוצר החכמה' בעגלא ובזמן קריב.

[הקיק]

שכחתי לצרף את תוכן הספר:

פרק א: תורה שבעל פה – הגדרות ומונחים 23
'תורה' – הגדרה כללית (לימוד והוראה) 23
'תורה' – במקרא 24
'תורה שבעל פה' במקרא 25
פירושי הכיתות החולקות שנדחו ושנתבטלו 29
'תורה' בלשון חז"ל 37
'תורה' רובה בכתב או רובה בעל פה 39
תורה שבעל פה – קריאה על פה של דברים שבכתב 43
'תורה שבעל פה' – פירושים והלכות המצורפות למקרא 44
'זקנים', 'סופרים', 'חכמים' ' 47

פרק ב: תורה שבעל פה (מהות, היקף וזמן ) 57
ההתגלות השכלית בחכמת התורה 57
קדמות התושבע"פ ואחדותה עם התושב"כ 67
אופייה של התושבע"פ – 'מיסטורין' בין ה' וישראל 69
רעיון התושבע"פ, מקורה וסמכותה 71
היקפה והגדרתה 73
המימד האלוהי והמימד האנושי 77
האמת האלוהית והאמת האנושית 82
אברהם אבינו והתורה שבעל פה 85
'סופרים ומַשְנים' ' 87
'דברי סופרים' ' 91
משנה, מדרש, תלמוד 91
'תורה שבעל פה' – זמנה 92
המהפכה בעולם ובישראל 99

פרק ג: פרקי יסוד בעיקרי התורה שבעל פה 123
עיונים משותפים, 'אינטר –דיסציפלינריים ' 123
ה'שיטתיות', ה'היסטוריות' וה'היגיון' אצל חכמי ישראל 124
מה הם יסודות? 126
שיטת חמשת ה'יסודות' בתורה שבעל פה 127
שיטת שלושת ה'יסודות' בתורה שבעל פה 130
ה'סברה' ומקומה במקורות היוצרים של המשפט 133
עקרונות בקביעת כללים בתלמוד ובהלכה 137
משמעות ה'חתימה' וסמכות הקדמונים כלפי המאוחרים 142
נספח: מקורות בנושאים שנידונו בפרק ג 146

פרק ד: להבנת יסודות דרכי הלימוד של חז"ל 151
הקדמה 151
'משה עלה למרום' 153
הסיפור במסכת מנחות 154
הקשיים בלשון הסיפור 156
פתרון הקשיים בלשון הסיפור: כתרים, תגים, קוצים 159
דרכי לימוד - רבי עקיבא ורבי ישמעאל 162
הטקסט כמעביר תקשורת או כבעל ערך ומשמעות עצמית 165
'קשירת כתרים' – המלכה 167
תוספת 174

פרק ה: חוקים ומשפטים - בתורה, בחז"ל ובמשנת הרמב"ם 177
חשיבות המיון והסיווג 177
ערכה של 'שיטתיות ' 178
מצוות שכליות - 'משפטים' ומצוות שמעיות - 'חוקים ' 179
חוקים ומשפטים, עדות, מצוות, תורות ומשמרת בתורה 180
החלוקה וההגדרה בדברי רס"ג 195
החלוקה וההגדרה בדברי רב שמואל בן חפני 197
החלוקה וההגדרה בדברי רש"י 198
החלוקה וההגדרה בדברי הרמב"ן 198
החלוקה וההגדרה בדברי הרמב"ם 199
העיון בברייתא שבפסיקתא דרב כהנא ובמסכת יומא ובפיוט הקליר 202
רשימת האסורים בהנאה 210
המשותף לאלו שהן פעולות זרות ומוזרות 212
ענייני התורה ומצוותיה הם נגד עבודה זרה 213
המשותף בקבוצת האסורים בהנאה שהם כנגד עבודה זרה מיוחדת 214

פרק ו: דרשת חז"ל על 'לא תסור ימין ושמאל ' 221
המקורות 222
הסתירה בין הספרי והירושלמי 224
הסמכות המוחלטת ושלילת הטעות 226
הקושיה ופתרונה ( 1): ניסיון לשכנע לפני ההכרעה 227
הקושיה ופתרונה ( 2): הבחנה בין גזרות ותקנות ובין דינים 230
הקושיה ופתרונה ( 3): הבחנה בין ספקות ובין ידיעה ברורה בטעות 231
הקושיה ופתרונה ( 4): הבחנה בין חכם ובין שאר העם 232
הקושיה ופתרונה ( 5): הבחנה בין הוראה לאיסור ובין הוראה להיתר 233
הקושיה ופתרונה ( 6): 'לא תסור' רק בזקן ממרא ובבית הדין הגדול 233
הקושיה ופתרונה ( 7): הבחנה בין המפורש בתורה לבין הוראת שעה 234
הקושיה ופתרונה ( 8): הבחנה בין מומחים ודייקנים ובין שאינם כאלה 235
פתרון חדש לסתירה – על פי דקדוק לשון הירושלמי 235
נספח – לשון החכמים בעניין הסמכות המוחלטת ושלילת הטעות 241

פרק ז: הכרעה על פי רוב או על פי ייחוס 251
שינויים בנוסח ודרכי הכרעה 252
הברייתא על 'שלושת הספרים בעזרה ' 256
מקורות הנוסח בתורה שבכתב 264
ניגוד בין ספרי המסורה ובין ההבאות בתלמוד 265
פירוש אחר לברייתא: שלושה ספרים כתב עזרא 270
הקפדה על מילות והקפדה על עניינים 271
האם אנו בקיאים בחסרות ויתרות 273
'ועכשיו אין תורה אלא כך' 274
ספר העזרה או ספר עזרא 280

פרק ח: היחס ל'שאלות נוסח' בספרי חז"ל 283
סקירה של דרכי ההתמודדות עם שאלות נוסח 283
הבהרה בדעת החזון איש 288
היחס למחקר התלמודי אצל הרב א' א' קפלן 290
גבולותיו של המדע התלמודי 293
דוגמה מובהקת להבדלי הגישות 294
נספח 1: מדברי רבותינו הראשונים בעניין הגישה לנוסח 300
נספח 2: הוויכוח אצל הסופר חיים פוטוק 304

פרק ט: תרגום ספר רות - 'תרגום של הדיוטות?' 327
איסור ריבוי נשים 327
'צליבת קיסא ' 331
קצירת העומר בערב הפסח 339
נעל – בית יד 340

פרק י: 'החתימה הספרותית', משמעותה ותפקידה 345
החלוקה לתקופות ומשמעותה 347
תחומי התקופות ושמותיהן 349
מונחי סידור, עריכה וחתימה 354
כוחה של ה'חתימה' ומשמעותה 364
'טעות בדבר משנה' ו'טעות בשיקול-הדעת' 371
גישה פורמאליסטית 373
גישה אינטלקטואלית-פילוסופית 375
גישה הלכתית –משפטית 379
גישה ביקורתית 387
גישה ביקורתית-ספרותית 389
החיבור 'משנה-תורה' לרמב"ם - מפעל חתימה 393

פרק יא: תלמוד בבלי 407
פתיחה כללית 407
תוכן וצורה 408
התלמוד שלפנינו 410
מסכתות שאין להן תלמוד בבלי 411
הרקע ההיסטורי 412
השם 'תלמוד' ופירושיו 413
ההתהוות והעריכה 416
מקורות, תוכן ואופי ספרותי 418
מבנה התלמוד 420
חתימת התלמוד 428
עריכת התלמוד 429
הסבוראים והוספות מאוחרות בתלמוד 432
נוסח התלמוד 434
כתבי-היד 436
הדפוסים 437
התפשטות התלמוד וסמכותו 438
ההתנגדות לתלמוד 439
הנצרות והתלמוד 440
האסלאם והתלמוד 443
פרשנות התלמוד 444
תרגומים 448
התלמוד בחינוך 449
מתודולוגיה וספרות עזר ושימוש 450

פרק יב: כללי הנוסח לרבנו תם 461
שם הספר ומטרת 462
דרכי הלומדים בתיקוני הנוסח 462
חרם רבנו גרשום על מגיהי תלמוד 462
הבחנה בין הגהת דברי תנאים ואמוראים ובין לשונות פירוש 465
דרכו של רש"י בהגהת הספרים 467
תלמידי רש"י מגיהים ומסכת זבחים 468
הגהות ופירושים מותר לכתוב רק בספרים בפני עצמם 469
מקומות שרש"י הגיה ולדעת ר"ת הנכון הוא כמו שהיה קודם הגהה 470
דרכו של הרשב"ם בהגהת הספרים 471
ראיות מספרים ישנים ומקודמי קודמין מיושנים, ומרבנו חננאל 471
לא להגיה הספרים על ידי מחיקה, וכ"ש לא מסברה 472
נוסח יש לברר לשמו בלבד, ולא כתמיכה בפירוש קיים 474
הסיבה לחיבור הספר 474
שתי דוגמאות להגהה לא נכונה לדעתו שעשה רש"י 475
סוגיית כתובות כז ע"א והגהת רש"י שם 475
סוגיית כתובות סו ע"א והגהת רש"י שם 476
אין להגיה תלמוד על פי השוואה לתוספתא או לברייתות 477
בקיאות האמוראים במשנה ובברייתות 477
דיונים בברייתות בתלמוד שניתן לפותרן ע"פ נוסחן המלא 478
דרך חכמי התלמוד לצטט משניות מזרעים ומטהרות לא בשלמות 480
הבחנה בין מחיקת נוסח ובין הוספות לנוסח 481
אין להגיה נוסח בשל קושי בהבנת העניין 481
כללים היוצאים מדברי רבנו תם 483
תשובת ר' משולם לר"ת 486

פרק יג: בין ראשונים לאחרונים בענייני נוסח 489
שלושה עולמות של תרבות: בעל פה, בכתב ובדפוס 489
כתב הלוחות וכתב התורה – הכתב האשורי והכתב העברי 491
המצאת הדפוס והשפעתה על הלימוד ועל המחשבה האנושית 492
התקופות בספרות ישראל, חלוקתן והשפעתן בתכני ההלכה 494
הלכת הרמב"ם בהלכות שבת פ"ו הכ"ב ופ"כ ה"ו-ז 496
סוגיית שבת קנג ע"א וע"ב 497
הקושיה על פסק הרמב"ם מהתלמוד ותשובותיו עליה 497
דעות הראשונים לגבי פסק הרמב"ם ודעתם בעמדת התלמוד 500
דעות האחרונים ביחס לפסק הרמב"ם ודעתם בעמדת התלמוד 501
כלום יתכן שהרמב"ם מלגלג על שואלים שלא כעניין? 506

פרק יד: סוגיית כתובות כז ע"א 511
הסוגיה שציין לה ר"ת 511
רקע היסטורי 514
סדר האמוראים 517
פירוש הסוגיה ומסקנות ההלכה 518
הצעת פירוש 522
נספח: מקורות ונוסחאות 524

פרק טו: ספר-תורה שכתב לעצמו רבנו נסים גירונדי 545
הקדמה 545
ספר התורה שנתגלה בספרייה הלאומית והכתובת 547
ספרי-תורה שכתבו חכמים לעצמם 550
צורת האותיות 554
צורת כתיבת שירת האזינו בתורה 567
מידות ושיעורים 575
מילים שנחלקות לשתיים 580
תוספת: בירורים חדשים נגד ייחוסו של ספר התורה לר"ן 583
א הסופר ממינסק ומעלליו 583
ב כתב יד של בן הר"ן 586
ג תגובה למאמר הרב מאזוז 589
ד בדיקת פחמן 14 593
ה חילופי מכתבים ותוצאות הבדיקה 594
ו ההתכתבות עם ד"ר אליזבט בוארטו 601
אוסף צילומים וכתבי יד 617

[יורה דעה]

מעניין אותי רק פרק יא מתוך הספר, האם אוכל למצוא את זה בדרך קלה?

[לומד]

זה יצא עתה?

[הקיק]

הפרק ה-יא שעוסק בענייני תלמוד בבלי הוא הרחבה של הערך 'תלמוד בבלי' שנכתב ע"י רשז"ה ונדפס בזמנו באנציקלופדיה העברית.
הספר יצא לאור לפני כחודש וההפצה שלו הייתה די תקועה, ושמעתי שעכשיו הוא יופץ בצורה יותר נמרצת בחנויות הספרים.

[היא שיחתי]

זו לא הפצה בכלל
אין תשובה במספר הטלפון שם כביכול ניתן לרכוש הספר (נכון ללפני כמה שבועות)

[איש_ספר]

רצ"ב הערה ששלחתי לרשז"ה על ספרו המיוחד, ותגובתו:

אחר מבוא השלום כראוי.

את הספר עצמו לא יצא לי לראות עד עתה במתון, אכן ראיתי פרק אחד מתוכו אשר פורסם בישורון כה, תתפ"א – תתפ"ה. שם עמדתם על הקושי בין שתי הדרשות הסותרות, זו שבספרי, המסיקה ללכת אפילו על ימין שהוא שמאל, וזו שבירושלמי המדגישה דוקא על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל. (דברי הירושלמי בירש הוריות, הובאו שם בהקשר לכך שאין לחכם, שיודע שטעו ב"ד, לעשות כמותם) והערתם שמלבד הקושי שיש בשתי דרשות סותרות, הנסמכות שתיהם על אותו פסוק, הרי גם ששתי הדרשות אינן מובנות כה"צ. דרשת הספרי 'ימין שהוא שמאל', לכאורה מייתרת את כל סוגית טעות (ששיאה הוא בפרשת העלם דבר ועוד), ואילו מסקנת הירושלמי המגבילה רק ל'ימין שהוא ימין' עלולה ליצור מצב של 'תורה ביד כל אחד' שיחליט בדעתו מהו ימין ומהו שמאל.

כפתרון לקושי זה הצעתם שבאמת הירושלמי והספרי מדברים על פסוקים שונים. הספרי דרש מן המקרא (דברים יז) 'לא תסור מכל אשר יורך ימין ושמאל', והוא פסוק המדבר על הוראת חכמים, ושם אכן יש לציית לחכמים אפילו בימין שהוא שמאל (והוספתם טעם לשבח לפי העקרון הידוע שמצות חכמים עיקרם הוא הציות, ולכן יש בהם קיום רצון ה' גם בטעות) ואילו הירושלמי דורש על הפסוק בדברים י"ז: 'ולא תסור מכל הדברים אשר אני מצוה אתכם ימין ושמאל ללכת וכו'', והוא מתייחס למקרה של הוראה מפורשת בתורה, ששם אין מקום לימין ושמאל.

ומכאן ואילך אני מצטט:

"ובדיוק כך לשון המשנה בהוריות: הורו ב"ד לעבור על אחת ממצות התורה, דוק מינה שבדברים המפורשים בתורה הדברים אמורים, והם דברים שהכל מודים במובנם ובמשמעותם, וכגון אם ב"ד יורו שאין שבת בתורה, או חלב בתורה כפי שהוגדר בסוגית הוריות בזה אין לחכם מתוך ביה"ד או מחוצה לו שידוע שהם טועים כגון דברים המפורשים בתורה, ואולי לפי ההגדרה בסוגיות הוריות, באלו שהצדוקים מודים בהם, לשמוע להם" .

ואני בער ואלא מבין, הרי הדברים הם הפוכים ממש. הדבר פשוט בהוריות, שאם הורו בדבר מפורש בתורה, כגון דאין חלב בתורה, אין חיוב פר העלם דבר. ואסור לשמוע להם משום ד'זיל קרי ביה רב הוא', ובכזה הוראה (של אין שבת בתורה) כלל לא דיברו במשנת הוריות. משנת הוריות הולכת בדבר שאין הצדוקים מודים בו, סוג של חלבים, סוג של ע"ז, ועוד. שכולם פרשנות של חז"ל. ובכה"ג אמרו בירושלמי שאותו חכם שיודע את כל התורה, טעה לחשוב שצריך לשמוע בקול דברי חכמים גם כשהוא יודע שדברים המוטעים, הרי שאין מנוס שדברי הירושלמי הולכים לא על מצוה המפורשת בתורה, אלא על מצוה שבאה לנו דרך דברי חכמים! וכל לשונכם "אולי לפי ההגדרה בסוגיות הוריות, באלו שהצדוקים מודים בהם, לשמוע להם"- לא הבנתי

ואם יש מקום לחלק הרי זה אולי בין ציווי דרבנן ממש ששם אפילו על ימין שהוא שמאל, לבין דברי חכמים בפירוש התורה, אבל הדברים כמו שהם ככתובים לכאורה אין להם מובן ממש.
אשמח לקבל הבהרה לדברים.

וזו תגובת הרשז"ה

אכן, הלשון לא ברורה כי הכוונה לא הייתה לומר שהם הם דברי המשנה והם הם דברי הסוגיה, השתמשתי בהם רק עבור ההגדרה. ואכן הדברים מגומגמים. עיקר הדבר הוא, שי סתירה בין שתי ברייתות. בברייתא שבירושלמי דברו בפסוק אחר המדבר על 'אשר אנכי מצווה אתכם'. יש כאמור קושי בהבנת שני הצדדים. לפי מהלך זה יוצא חילוק בין דברים ש'אנכי מצוה' לבין 'אשר יגידו לך'. להמחיש השתמשתי בלשון המשנה 'אחת מכל מצוות האמורות בתורה'.
ולגבי השאלה הלא רואים שיש מקום לטעות ולפי הספרי אין כלל מושג של טעות, וא"כ למה באמת החכם או התלמיד שידע שטעו, 'טעה במצוה לשמוע לדברי חכמים', מדוע טעה, והלוא באמת אין טעות. וכן בירושלמי.
יש עוד להתעמק הרבה בכיוון הדברים שיתאימו לאיזו מהדעות בסוגיה (ההגדרה לגבי צדוקים היא של רב יהודה בשם שמואל).
ולגבי כללות החילוק הוא כמו שאמרת בסוף דבריך, ויש לפרט מה הוא המפורש בתורה בלבד (וזהו הדמיון לדעה שמדגימה בצדוקים), והאם הוא כולל גם דרשות מפרשות הכרחיות, או גם דרשות למודיות ועד היכן.
עכ"פ הקרוי 'דברי חכמים' שבברייתת הספרי, היא קודם כול הסוג השלישי של חלקי התושבע"פ שברמב"ם, היינו סייג לתורה, היינו תקנות מנהגות וגזירות.
ואכן לדברי הרמב"ם בזה כוח התושבע"פ שאין לחלוק עליה, משא"כ בפרשנות חכמים ובדרשותיהם רשאי כל דור וכל חכם לחלוק על כל חכם וכל בי"ד, הרי שאין בזה טעות, וזה נתבאר בארוכה בפרקים אחרים.
הדברים כ"כ מסובכים ומורכבים, ומזה שנים הרגשתי שקשה לפרט, והיו פעמים שדברתי בזה בע"פ, והיו ויכוחים ע"ז.
עכ"פ תודה לך על הערתך.

[ספרן]

הפרק ה-יא שעוסק בענייני תלמוד בבלי הוא הרחבה של הערך 'תלמוד בבלי' שנכתב ע"י רשז"ה ונדפס בזמנו באנציקלופדיה העברית.

זכורני שסמוך להופעת הערך בא"ע, הראני הרשז"ה שיחי' את הערך המורחב (כספר כרוך ונדפס במכונת כתיבה) והוסיף שידידו הר"י תא שמע (אגב, חברו לחדר ביחד עם הפרופ' ד. שפרבר, בישיבת חברון) ערכו וקיצרו מטעם האנצ' ואף הוסיף עליו את איזכורה של מהד' שטיינזלץ ...

[לייטנר]

זכורני שסמוך להופעת הערך בא"ע, הראני הרשז"ה שיחי' את הערך המורחב (כספר כרוך ונדפס במכונת כתיבה) והוסיף שידידו הר"י תא שמע (אגב, חברו לחדר ביחד עם הפרופ' ד. שפרבר, בישיבת חברון) ערכו וקיצרו מטעם האנצ' ואף הוסיף עליו את איזכורה של מהד' שטיינזלץ ...

החברותא של תא שמע היה אברהם רביץ.
באחד ממאמריו על פרשנות התנ"ך מקונן תא שמע על התקופה שבה היו הידע והמדע משולבים עם התורה, ונראה כי הוא מקונן על עולמו שלו.

[ספרן]

בזמנו הראתי למשגיח הר"ד יפה שיחי' מאמר של ת"ש, מן הראשונים שלו ("נשמה יתירה" ב"מחניים") שהיה כתוב ברוח הדברים שהשמיע המשגיח בשיחתו, נענה ואמר: אני זוכר שבחברון אמרו שישראל ת"ש בקיא ב"קצות" מכריכה לכריכה ...

[בברכה המשולשת]

יש רק לציין שרוב המאמרים (הנפלאים באמת) של רש"ז הבלין פורסמו כבר בעבר, וניתן להשיגם אלקטרונית (כגון המאמר על החתימה הספרותית).
עוד אציין כי אינה דומה קריאה לשמיעת הדברים מפי רש"ז הבלין בעצמו.

[הקיק]

נכון שרוב מאמרי הספר כבר פורסמו בעבר, אבל גם אלו שפורסמו נערכו ועובדו מחדש עם הוספות ותיקונים ושינויים. ונכון שאין דומה קריאה לשמיעת שיעור\הרצאה של רשז"ה עצמו - אבל מצד שני בדברים שבעל-פה רש"ז הרבה פעמים נסחף ועובר מעניין לעניין ומנושא לנושא, והכל חשוב ומרתק - אבל לא תמיד ממוקד. במאמרים בכתב הדברים מנופים וממוקדים ומנוסחים ומוערים, ויש בכך מעלה גדולה. כנלענ"ד. הק' יואל

[יורה דעה]

יש רק לציין שרוב המאמרים (הנפלאים באמת) של רש"ז הבלין פורסמו כבר בעבר, וניתן להשיגם אלקטרונית

אולי יועיל נא לבאר כוונתו "להשיגם אלקטרונית", (באתר אינטרנט, או אפשר גם במייל?)

[בברכה המשולשת]

יש רק לציין שרוב המאמרים (הנפלאים באמת) של רש"ז הבלין פורסמו כבר בעבר, וניתן להשיגם אלקטרונית

אולי יועיל נא לבאר כוונתו "להשיגם אלקטרונית", (באתר אינטרנט, או אפשר גם במייל?)

באתרי אינטרנט, למיטב ידיעתי.

[חקר]

המאמר על החתימה הספרותית הובא כבר בעבר בפורום כאן.

[תיקו]

מאמרו להבנת יסודות הלימוד של חז"ל:
http://www.vbm-torah.org/vtc/0039099.html
בין ראשונים לאחרונים בעניני נוסח
http://www.daat.ac.il/daat/toshba/mechkar/nusach.htm
הכרעה ע"פ רוב או יחוס - פרק בדרכי הבירור של הנוסח
http://www.daat.ac.il/daat/toshba/mechkar/rov.htm

[צאנזער]

ספרו החדש והמדובר של הרב פרופ' הבלין - מחבר הידוע בחיבתו הגדולה לפיקנטריה ביבליוגרפית - ללא כל ספק היה ראוי להיות 'רב מכר', אבל במקום זה זכה לרשום על שמו שני תקדימים ביבליוגרפיים של ממש. האחד, בצעד נועז ומתוחכם הקדים המחבר את זמנו וצירף לספר המודפס דיסק שמכיל את הספר כולו - כדי לייתר את האינדקס שהוא כה מתבקש בספר כזה. התקדים השני הוא העובדה התמוהה שגם שנה אחרי "הוצאתו לאור" הספר עדיין מסתתר אי-שם במחסנים חשוכים ולא ניתן למצוא אותו בשום חנות ספרים! כמדומה שמאז דפוס שונצינו לא אירע כדבר הזה...

[חכם באשי]

חוששני, שהתקדים הראשון גרם לשני. ודוק היטב היטב, כי נפלא הוא!

[צh33]

ד.ה. שאפשר לקנות את הדיסק לבד או שהתכוונת דחברך חברך אית ליה וכו' וד"ל.
(פעם לא אהבת את המילה ודו"ק אבל כנראה התקדמת ב"ה.)

[חכם באשי]

אכן, ברוך השם, התקדמתי, אבל לא בזה...
היכן ראית שלא אהבתי את תיבת 'ודוק' (שים לב, שאינני מוסיף בה גרשיים).
ולגוף שאלתך. תבין לבד מדוע לא פירטתי.

[צאנזער]

הגרשיים בתיבות 'ודוק' 'וקל' וכיו"ב, אינם באים לסמן ר"ת אלא הדגשה, כנהוג בימים מקדם.

[חכם באשי]

בגלל זה, כיום, שרגילים להדגיש באותיות בולטות ובאופנים אחרים, אין צורך להוסיף את הגרשיים.

[חכם באשי]

אם כך, אני משער שאת ספרך החדש תדפיס באותיות רש"י שבורות וצפופות. אין שום בעייה...

[כרם]

אם כך, אני משער שאת ספרך החדש תדפיס באותיות רש"י שבורות וצפופות. אין שום בעייה...

באותיות רש"י, אין הכי נמי, למה שלא ידפיס? אם לא יבקש תמיכה מאיזו קרן שדורשת שיודפס באותיות מרובעות, ידפיס ברש"י.
שבורות וצפופות, הרי ברי לנו כי גם המדפיסים לפני דורותיים ושלש, אילו היו יכולים להדפיס באותיות שלמות היו ששים על כך, והצפיפות הרי היא מפני יוקר ההדפסה, וקי"ל בודאי שאף הם אילו היו האמצעים בידיהם היו מדפיסים מרווח, וא"כ אין זה חדש.

[חכם באשי]

איי, איי, אלו פלפולי סרק בעניין 'חדש'.. אין איזה ספר שמבאר בדיוק מהו 'חדש האסור מן התורה' או לא?

[כרם]

איי, איי, אלו פלפולי סרק בעניין 'חדש'.. אין איזה ספר שמבאר בדיוק מהו 'חדש האסור מן התורה' או לא?

לענ"ד, גם הפלפולים על ודו"ק וק"ל, עם גרשיים או בלי, אינם חשובים יותר.

[חכם באשי]

אם לא הבנת, אני פלפלתי אחרי המפלפל, לשיטתו, ולדידי לא סבירא לי, ויותר מכך: גם המפלפל הראשון לא אמר את הדברים אלא בהלצה.

[איש_ספר]

בקובץ עץ חיים החדש מתפרסם מאמרו של ר"ד מצגר העוסק בבירור שיטת הרמב"ן המתווכח עם האבן עזרא, ולדבריו כי בא סוס פרעה, אינו חלק מהשירה, ר"ד מצגר טוען כי לא עלתה על דעתו של הרמב"ן שהפסוק אינו חלק מהשירה, אלא קוטב הויכוח עם האבע"ז האם משה ובנ"י שרו את הפסוק, אבל לכו"ע הוא חלק מהשירה שהוסיפה התורה, ונפ"מ שאין לעלות על הדעת שלפי הרמב"ן יש לכתוב את הפסוק הלזה שלא בצורת אריח ע"ג לבנה. המאמר מעניין מאד. בין היתר הוא מזכיר את ס"ת של הר"ן שגם הוא לא יצא מכלל כל הספרים ופסוק כי בא הוא אריח ע"ג לבנה, ובהערה הוא כותב: אין ספק כי הספר נכתב ע"י הר"ן ודלא כ... דבמשיכת קולמוס ביטלו את יחוסו ועוד אשוב לזה במקו"א.
והדברים ודאי מתייחסים לדבריו המנומקים של הרשז"ה בנספח הדיגטלי לספר זה ובדבריו שפורסמו בבמות אחרות.

[צאנזער]

והדברים ודאי מתייחסים לדבריו המנומקים של הרשז"ה בנספח הדיגטלי לספר זה ובדבריו שפורסמו בבמות אחרות.

דבריו המנומקים קיימים גם בספר הנדפס, בתוספת צילומים משובחים על דפי כרומו. האם קיים בעותק הדיגיטלי משהו שאין בנדפס?

[חכם באשי]

דבריו המנומקים קיימים גם בספר הנדפס, בתוספת צילומים משובחים על דפי כרומו. האם קיים בעותק הדיגיטלי משהו שאין בנדפס?

כן. תכתובת מעניינת בנוגע לס"ת המיוחס לר"ן.

[צh33]

זה הרי כן מופיע גם בעותק הנדפס.

[חכם באשי]

צודק, סליחה.
בעותק הדיגיטלי נוספו 'הבהרות נוספות בעניין ספר התורה המיוחס לר"ן' (17 עמודים). וזה, כדומני, אינו בעותק הנדפס.

[צאנזער]

מן הדברים כאן אני מתרשם שעותק דיגיטלי (אחד ויחיד) כנראה ייתר את מכירת הספר (המודפס והדיגיטלי גם יחד), ומתוך שרוב ישראל כבר מחזיקים בו מדין מיגו דזכי וכו' לכן כנראה אין טעם להחזיקו בחנויות הספרים.
להלכה, מבחינת המחבר וזכויותיו קיימות הגבלות להעתקת הדיסק?
קיימת התייחסות לכך בספר?

ואגב, ב'המעין' החדש, תשרי תשע"ג, יש מאמר מאת הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין, בכותרת "עוד בענין ספר התורה המיוחס לר"ן והצד"י ביו"ד הפוכה", שהם "דברים שנתחדשו לאחר הדפסת הספר".