רבנים שנהגו להתפלל ביחידות

[גוראריה]

בס"ד
תרשו לי להוסיף מקור, שלא מהספרות המצויה.
בספרו של המרגל מרקוס קליינברג ("המרגל האחרון". תל אביב תשס"ז 2007) מסופר על סבו שנהג להתפלל בביתו. מרקוס (הוא מרדכי) היה נכדו של הרב משה חיים קלינברג, הרב מקששוביצה. רב מפורסם, שהיה בנם של אדמו"רים ונכדו של הרב הקדוש ר' יצחק אייזיק מקומרנה. אותו מרקוס גדל כילד אצל סבו והוא אף הקדיש לו פרק בזכרונותיו .

אבישי אלבוים
מנהל ספריית הרמב"ם

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירות סריקה ומשלוח חומר תורני מתוך ספרים וכתבי-עת ישנים וחדשים
לפרטים נוספים פנה אלינו [email protected]

הוא לא נכד של רבי שם מזאלושיץ-קראקא?

[איש_ספר]

תודה רבה על האינפורמציה בנוגע לחזו"א שלא ידעתי.

אם כבר עלה כאן גדר חיוב תפילה בציבור, הרי שיש להזכיר כי לדעת הגרמ"פ באג"מ הוא חיוב גמור כמו כל מצוה דרבנן. ומוכיח זה מכ"מ ומכללם ממה שנתנו שיעור לזה בשו"ע עד היכן צריך לילך.

[רבינו הגודל]

עכשיו כבר אפשר להעביר את האשכול הזה אחר כבוד לפורום 'בית המדרש'.

'אחר כבוד' משמע זלזול בפורום בית המדרש יש לךאיזה ביקורת מוצדקת על הפורום הנל

[חיים שמעון]

1

[אוצר החכמה]

תודה רבה על האינפורמציה בנוגע לחזו"א שלא ידעתי.

אם כבר עלה כאן גדר חיוב תפילה בציבור, הרי שיש להזכיר כי לדעת הגרמ"פ באג"מ הוא חיוב גמור כמו כל מצוה דרבנן. ומוכיח זה מכ"מ ומכללם ממה שנתנו שיעור לזה בשו"ע עד היכן צריך לילך.

הוכחה זו כמובן תלוייה במחלוקת הראשונים אם מדובר שם בגמרא על תפילה בציבור או על נט"י לתפילה.

[בברכה המשולשת]

אני הקטן שאלתי את מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א על ותיקין ביחידות בר"ה והוא הורה לי שפשיטא שותיקין גובר על תפילה בציבור, גם בר"ה, ואף התפלא על השאלה.

[ברסלב]

אני הקטן שאלתי את מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א על ותיקין ביחידות בר"ה והוא הורה לי שפשיטא שותיקין גובר על תפילה בציבור, גם בר"ה, ואף התפלא על השאלה.

עיין מ"ב שכתב לדון מאי עדיף וותיקין או ציבור וכתב שם שוותיקין עדיף לאלו שמקפידים תמיד על וותיקין.

ובנוגע לתפלה בר"ה שלא בציבור כבר דנו כאן בעבר אם מותר וראוי כלל לעשותו לפי מה שאמרו בע"ז שאסור להתפלל בר"ה ביחידות דילמא מעיינים בדינא, כמו כן, כתבו לדון, במה שהורה מרן הגרי"ז ז"ל שאם אין מתפלל תפלת הציבור בר"ה אינו יוצא ידי חובת מלכויות זכרונות שופרות עיין שם שלמד כן מהרי"ץ גיאות.

[אוצר החכמה]

לגבי דברי הביאור הלכה, יש להוסיף שר' בנימין זילבר זצ"ל כמדומני בשו"ת אז נדברו מסביר שאע"פ שהביאור הלכה מזכיר מי שרגיל להתפלל אין כוונתו שהעניין תלוי בזה.

[אבישי מספריית הרמבם]

שלום
בהמשך למה שכתבתי על הרב משה חיים קלינברג, הרב מקששוביצה. שהיה בנם של אדמו"רים ונכדו של הרב הקדוש ר' יצחק אייזיק מקומרנה.
העליתי צילום של הקטע הרלוונטי ברשימתי "המרגל האחרון" בבלוג ספריית הרמב"ם http://amhasefer.wordpress.com/

אבישי אלבוים
מנהל ספריית הרמב"ם

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירות סריקה ומשלוח חומר תורני מתוך ספרים וכתבי-עת ישנים וחדשים
לפרטים נוספים פנה אלינו [email protected]

[מורה צדק]

במאירת עינים מביא מעשה מהרמב"ן
שכל הלימוד אינו נחשב כ"כ כשמחמת זה מיקל בתפילה [איני זוכר את הנוסח]

כבר היה על זה אשכול מידידינו הרב חכם באשי שליט"א ראה שם משבט מוסר.

ברור שיש להקדיש לתפלה את הזמן הראוי, אך שמעתי פעם מא' מגדולי הדור שנזדמן להתפלל בבית כנסת ליטאי, והאריכו בעמידה למעלה מ-10 דקות, ולאחר התפלה אמר לי, וכי אינם חוששים מביטול תורה?
(והוא לא אמר את זה בצחוק או בציניות. ונאים הדברים למי שאמרם שאינו מבטל רגע מלימודו).

[ספרן]

על היחס בין אריכות בתפילה לביטול תורה, ראה דברים ברורים בשו"ע הרב, הלכ' ת"ת פ"ד סוף הלכ' ה' וההמשך בהלכ' ו'.

[ברסלב]

כהוספה על דברי הרב ספרן.

אבקש להפנות לדברי הגמ' בברכות.

במסכת ברכות נאמר בגמרא ש״חסידים הראשונים היו שוהים.. תשע שעות ביום בתפלה״. והגמרא שואלת: אם כך, ״תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית, אלא מתוך שחסידים הם, תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת״.

אמנם בתלמוד ירושלמי מובא עניין זה בשינוי קצת: במקום ״מתוך שחסידים הם משתמרת ומלאכתן מתברכת״ נאמר: ״על ידי שהיו חסידים הייתה ברכה ניתנת בתורתן וברכה ניתנת במלאכתן״.

ההבדל בין ״תורתם משתמרת״ לבין ״ברכה ניתנת בתורתן״ מובן:

בביטוי ״משתמרת״ הכוונה היא ״שאין תלמודם משתכח״ אך עם זאת אין כל תוספת חדשה לתורתן, אלא מה שביכולתם ללמוד בזמן המועט שבו אינם עוסקים בתפילה. ואילו ב״ברכה ניתנת בתורתן״ הכוונה היא ״שהצליחו להבין ולהשכיל מיד ולא היו שוהין״, כלומר, בנוסף לכך שאין הם שוכחים את תלמודם, יש גם חיזוק ותוספת להבנת התורה וידיעתה: בזמן המועט שבו הם לומדים, הם מצליחים ״להבין ולהשכיל מיד״, מה שעל־פי טבעם הי׳ נדרש להם זמן רב הרבה יותר בלימוד התורה.

וכך הוא, סיים הרוגוצ׳ובי, גם בעניננו: השתתפותו בוועדה תגרום לבטול חלק מזמנו בלימוד התורה. לפי ה״ירושלמי״, ש״על ידי שהיו חסידים היתה ברכה ניתנת בתורתן״ - לא יחסר לו בידיעת התורה. אך כיוון שההלכה היא כ״בבלי״ ש״תורתם משתמרת״ בלבד הרי תחסר לו ההוספה בלימוד וידיעת התורה גם בזמנים אלו ועל כך אין הוא יכול לוותר.

מקור, האדמו"ר מלובאביטש ז"ל בשם הרוגוצ'ובי ז"ל.
אך יש גירסאות שונות בזה.

ואם ירצה השם לכשאפנה נאריך בזה עוד.

הזכויות שמורות

[ברסלב]

בהקשר למה שהבאתי
אבקש להעתיק מתוך ההקדמה של ספר תפ"ר בזה"ל
ומה נפלאים הם דברי רש"י במסכת ע"ז לה, עמוד ב' אשר הראם לי מכובדי הגאון הגדול ... רבי יעקב חיים סופר שליט"א על דברי הגמ' למה ת"ח דומה לצלוחית של פלייטין, מגולה ריחה נודף, מכוסה אין ריחה נודף, ולא עוד אלא דברים שמכוסין ממנו מתגלין לו, ופרש"י בזה"ל, מגולה ריחה נודף, והיינו דכתיב שמן תורק שמך כשמגלין ומריקין שמנה, כלומר, כשאתה מלמד תורה לתלמידים אז יצא לך שם, מתגלין לו מעצמן בלא טורח כשהוא מלמדן"

הזכויות שמורות לבעל מחבר הספר הנ"ל.

[בברכה המשולשת]

והאריכו בעמידה למעלה מ-10 דקות, ולאחר התפלה אמר לי, וכי אינם חוששים מביטול תורה?

לא הבנתי. 10 דקות זה נקרא להאריך? הרי א"א כמעט להרגיש טעם תפילה בפחות מזה.

[לייטנר]

והאריכו בעמידה למעלה מ-10 דקות, ולאחר התפלה אמר לי, וכי אינם חוששים מביטול תורה?

לא הבנתי. 10 דקות זה נקרא להאריך? הרי א"א כמעט להרגיש טעם תפילה בפחות מזה.

נו נו. אולי זה עניין אישי שלך, אך אם דבריך נכונים לכולם, כי אז אוכל לומר שרוב רובם של תלמידי החכמים הגדולים שראיתי בתפילתם לא טעמו טעם תפילה...

[רבינו הגודל]

והאריכו בעמידה למעלה מ-10 דקות, ולאחר התפלה אמר לי, וכי אינם חוששים מביטול תורה?

לא הבנתי. 10 דקות זה נקרא להאריך? הרי א"א כמעט להרגיש טעם תפילה בפחות מזה.

נו נו. אולי זה עניין אישי שלך, אך אם דבריך נכונים לכולם, כי אז אוכל לומר שרוב רובם של תלמידי החכמים הגדולים שראיתי בתפילתם לא טעמו טעם תפילה...

כגון מרן הגאון רבי חיים ק ייבסקי שכידוע מתפלל מאוד מהר

[ברסלב]

אין טעם סתם להאריך בשמו"ע, סתם כך, לעמוד על מקום אחד מבלי לזוז, העניין הוא, שמזה דיבר הרב בברכה לעיל, הוא שהיות ועלינו לחשוב פירוש המלות או לפני מי אתה עומד כפי שפירש הגר"ח וכו' על כן זה לא יתכן לעשותו בעשר דקות, אבל פשוט שמרן הגר"ח קנייסקי שליט"א וכן הרע"א ז"ל שבכוחם לחשוב בדקה מה שאנו חושבים ומחשבנים שעה, ואולי חודש, פשוט שאין להם לעמוד שמו"ע יותר מדקה שתיים, וכל הדיון כאן להביא ראיה ממרן הגר"ח קנייבקי שליט"א ומהרע"א ז"ל נראה קצת מגוחך.

ואם כבר, אז מעשה שהיה, במוצאי יוהכ"פ ביקש מרן הגר"ח קנייבסקי לאחד מבני הבית להוציאו באיזה ברכה בברכת השחר, באומרו שהוא לא היה מספיק מרוכז בעת שאמר הברכה ההיא.

ואני שואל את חכמי ורבני הפורום, האם הם יודעים לאחר התפילה באיזה ברכה כיוונו?
בברכה ברסלב

--
ובלי חסידישע' מעשה א"א, אחד הדברים שהגאון רשכבה"ג מטשכנוב זי"ע התקרב לחסידות, היה, לאחר שפעם אחת הגיע אליו לבית הכנסת הרבי רבי בונם זי"ע והיה מתפלל שמו"ע כהרף עין ממש, הוא הגיע ללא טלית ותפילין, וביקש למישהו טלית ותפילין, ונעמד להתפלל שמו"ע כהריף עין ממש ויצא לדרכו, הגאון מטשכנוב זי"ע נבהל ביותר, והלך לסדר את הטלית ותפילין שהשאירם אחריו הרבי רבי בונם זי"ע, והנה כאשר ניגש לטלית, ראה שהוא רטוב כולו, וסיפר הגאון מטשכנוב זי"ע שלא היה שייך להרימו מרוב כובד זיעה שספג הטלית מתפילת שמו"ע של הרבי בונום זי"ע שהתפלל כהרף עין.

זכותו יגן עלינו.

[צביב]

.

[לייטנר]

ואם כבר, אז מעשה שהיה, במוצאי יוהכ"פ ביקש מרן הגר"ח קנייבסקי לאחד מבני הבית להוציאו באיזה ברכה בברכת השחר, באומרו שהוא לא היה מספיק מרוכז בעת שאמר הברכה ההיא.

נניח שאכן הרב קנייבסקי לא כיוון כדבעי בברכה, האם זה מתיר לו לבקש ממישהו שיחזור על הברכה שברך בבוקר?!

סביר להניח שמקורו של הסיפור בברכת 'שעשה לי כל צרכי', שלא מברכים ביו"כ כלל, והרב קנייבסקי רצה שמישהו שטרם ברך במוצאי יו"כ ברכה זו יוציא אותו י"ח בברכתו, כיון שלא היה מרוכז כשברך (גם הוא במוצאי יו"כ).

[ברסלב]

אכן כדבריך הרב לייטנר אך מיהרתי הבוקר ולא פירשתי!
יישר כוחך גדול, אקווה שעתה יבינו חכמי ורבני יושבי הבית המדרש דכאן במה מדובר ושלא מדובר בהמצאה.
מוקירך ברסלב

[לייטנר]

אכן כדבריך הרב לייטנר אך מיהרתי הבוקר ולא פירשתי!
יישר כוחך גדול, אקווה שעתה יבינו חכמי ורבני יושבי הבית המדרש דכאן במה מדובר ושלא מדובר בהמצאה.
מוקירך ברסלב

אבל אם אכן כדברי, אין כמעט משמעות לסיומת בדבריך:

ואני שואל את חכמי ורבני הפורום, האם הם יודעים לאחר התפילה באיזה ברכה כיוונו?
בברכה ברסלב

[ברסלב]

מסיבות שונות איני רוצה להרחיב בנידון בדיוק כאשר הדבר לא פורסם ברבים בשם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א. - אך בהחלט נתת כיוון מחשבה נכון לרבני הפורום.
ועוד חזון למועד.

[אורח_נטה]

יתבאר שאסור לאדם שיקדים תפלתו לתפלת הצבור בד"א בצבור אבל יחיד בביתו אם צריך להקדים כדי לילך לשמוע דבר תורה רשאי ואם אינו צריך לכך ראוי לו שישוה תפלתו עם הצבור כמו שביארנו בפרק ראשון ומ"מ עכשיו נהגו קצת חכמים להקדים תפלתם לתפלת הצבור בשבתות וימים טובים מפני שרוב ההמון מטרידם ואין יכולים לכוין ואחר כונת הלב הן הן הדברים

בית הבחירה לרבנו המאירי ברכות כז ע"א

(חביבה היא האמת: את המאירי הזה אני מכיר רק בזכות מאמר הביקורת של ר"י עינבל על ספרו של ד"ר בראון)

[מאטקע]

האם זה נכון שהרב אלישיב היה מתפלל מנחה ביחידות?

[עוקר הרים]

ואני שואל את חכמי ורבני הפורום, האם הם יודעים לאחר התפילה באיזה ברכה כיוונו?
בברכה ברסלב
[/quote][/q

קים לן, שכל יהודי באשר הוא, לא עוברת עליו תפילת שחרית ללא שיכוון לכל הפחות ב"היום יום", בעצירה המפורסמת...

[עשוי לנחת]

קים לן, שכל יהודי באשר הוא, לא עוברת עליו תפילת שחרית ללא שיכוון לכל הפחות ב"היום יום", בעצירה המפורסמת...

וכפייתים יותר, עוצרים כבר בתחילת שמו"ע לפני מוריד הטל...

[גוראריה]

קים לן, שכל יהודי באשר הוא, לא עוברת עליו תפילת שחרית ללא שיכוון לכל הפחות ב"היום יום", בעצירה המפורסמת...

וכפייתים יותר, עוצרים כבר בתחילת שמו"ע לפני מוריד הטל...

המשגיח רבי גד'ל אייזנר היה מייסר בתוכחתו הטובה:

בסיום שמו"ע אנו אומרים יהיו לרצון וכו'
התינח אמרי פי,
אבל הגיון לבי?
והלא לב יודע מרת נפשו איך נראה הגיון לבו ובמה היו עסוקות מחשבותיו?...

אלא מאי? היה מסיים באירוניה נוקבת: גם כשאומרים יהיו רצון לא חושבים מה אומרים....

[ויואל משה]

--
ובלי חסידישע' מעשה א"א, אחד הדברים שהגאון רשכבה"ג מטשכנוב זי"ע התקרב לחסידות, היה, לאחר שפעם אחת הגיע אליו לבית הכנסת הרבי רבי בונם זי"ע והיה מתפלל שמו"ע כהרף עין ממש, הוא הגיע ללא טלית ותפילין, וביקש למישהו טלית ותפילין, ונעמד להתפלל שמו"ע כהריף עין ממש ויצא לדרכו, הגאון מטשכנוב זי"ע נבהל ביותר, והלך לסדר את הטלית ותפילין שהשאירם אחריו הרבי רבי בונם זי"ע, והנה כאשר ניגש לטלית, ראה שהוא רטוב כולו, וסיפר הגאון מטשכנוב זי"ע שלא היה שייך להרימו מרוב כובד זיעה שספג הטלית מתפילת שמו"ע של הרבי בונום זי"ע שהתפלל כהרף עין.

זכותו יגן עלינו.

הסיפור מסופר על הגוסטנינר ועל אחרים, אבל עם השמות דלעיל זה חידוש

[מנין]

יש להוסיף את ר' חיים גריינימן ובניו ונכדיו, שאינם מקפידים על תפילה בציבור.
לאחרונה בנו הרב אי"ש שינה הנהגה זו והתחיל לדרוש לטובת תפילה בציבור.

[לעומקו של דבר]

יש להוסיף את ר' חיים גריינימן ובניו ונכדיו, שאינם מקפידים על תפילה בציבור.
לאחרונה בנו הרב אי"ש שינה הנהגה זו והתחיל לדרוש לטובת תפילה בציבור.

האי לכאו' אצל החזו"א לא ראו כך...

[זקן ששכח]

יש להוסיף את ר' חיים גריינימן ובניו ונכדיו, שאינם מקפידים על תפילה בציבור.
לאחרונה בנו הרב אי"ש שינה הנהגה זו והתחיל לדרוש לטובת תפילה בציבור.

האי לכאו' אצל החזו"א לא ראו כך...

למה? כבר נזכר לעיל, לפחות על תקופה מסויימת שהתפלל יחיד.

[מנין]

יש להוסיף את ר' חיים גריינימן ובניו ונכדיו, שאינם מקפידים על תפילה בציבור.
לאחרונה בנו הרב אי"ש שינה הנהגה זו והתחיל לדרוש לטובת תפילה בציבור.

האי לכאו' אצל החזו"א לא ראו כך...

כן ראו. בשנים הראשונות שהיה בבני ברק לא היה מנין ב45 דקות אחרי השקיעה.. וגם בהנץ היתה לו שיטה אחרת מהנהוג באותו מקום והתפלל ביחידות.

[לעומקו של דבר]

יש להוסיף את ר' חיים גריינימן ובניו ונכדיו, שאינם מקפידים על תפילה בציבור.
לאחרונה בנו הרב אי"ש שינה הנהגה זו והתחיל לדרוש לטובת תפילה בציבור.

האי לכאו' אצל החזו"א לא ראו כך...

למה? כבר נזכר לעיל, לפחות על תקופה מסויימת שהתפלל יחיד.

אכן, ("לעיל" כוונתו לאשכול זה), אבל זה מחמת שלא היה לו נץ (שכידוע מופיע כבר בביאוה"ל), או כ"ש כשלא היה לו מניין בזמן צאת שבת לפי חשבונו
אבל להגרח"ג היה ודאי מניין בכל עת שיחפוץ באיזה אופן שיחפוץ. ולזה שאלתי שאדרבא הרי היו ממתינים אצל החזו"א על מניין וכו'. (וכמו שכתב 'מענה לשון 'שם באשכול)

[לעומקו של דבר]

אגב, מה המנהג היום בבריסק?
ר' דוד מתפלל בציבור. ר' מאיר היה מתפלל בציבור?

[קו ירוק]

לחזו"א יש על זה ביטוי באחת מאגרותיו לר' רפאל הלפרין.

הוא אמר לו שכדי להתרגל בעבודת התפילה, יבחר לעצמו תפילה אחת שלא יהיה משועבד ויוכל להתפלל כאוות נפשו, אבל לא כהנהגה לצמיתות.
והחזו"א עצמו על אף עמלו הגדול בתפילה, היה מתפלל ג' תפילות כל יום במנין שבביתו, ויחד לו לחדר אחד שיהיה ביהכ"נ. כידוע.

[תם מה הוא אומר]

במאירת עינים מביא מעשה מהרמב"ן
שכל הלימוד אינו נחשב כ"כ כשמחמת זה מיקל בתפילה [איני זוכר את הנוסח]

כבר היה על זה אשכול מידידינו הרב חכם באשי שליט"א ראה שם משבט מוסר.

היכן?

[דרומי]

אצל כמה חסידים היה נהוג שמקפידים על מנחה וערבית בציבור, אולם בתפלת שחרית היו מתפללים ביחידות (כנראה מפני שהאריכו בה וכדומה).

וכן הוא בצוואת המגיד ממעזריטש לבנו 'המלאך' - שיתפלל מנחה וערבית בציבור. וכן הוא ב'משמרת שלום' ס"י ס"ד: "...ומפני זה נהגו כמה גדולים הרוצים לשפוך נפשם לפני השי"ת, ובפרט הרוצים להתפלל ע"פ כוונת האריז"ל והבעש"ט להתפלל הרבה פעמים ביחידות, ובפרט תפלת שחרית".

וכן נהג הרבי מליובאוויטש ברוב השנים (אם כי בשנים האחרונות שינה מנהגו והחל להתפלל בציבור גם שחרית).

אגב, הוזכרה לעיל הנהגה להתפלל פעם בשבוע ביחידות - במנחה של ערב שבת. מה מקור הנהגה זו ומה טעמה? האם מפני ההכנות לשבת (ובדומה לדין אנשי מעמד)?

[מעט דבש]

אגב, הוזכרה לעיל הנהגה להתפלל פעם בשבוע ביחידות - במנחה של ערב שבת. מה מקור הנהגה זו ומה טעמה?

viewtopic.php?p=246128#p246128
viewtopic.php?p=537693#p537693

[לבי במערב]

הכוונה כנראה לספרו של בראון (עמ' 64) "לפי עדות אחרת, מכיוון שלא מצא מניין של תפילת ותיקין, נהג להתפלל ותיקין ביחידות, וכך עשה אף ביום הכיפורים, זולת קריאת התורה, שאותה הלך לשמוע בישיבת 'בית יוסף" (הורביץ, אורחות רבנו, א', הוספות, עמ' ח')

אולם מדובר רק מיד עם בואו לא"י "בשלב זה עדיין לא קיים מנין בביתו" ואילו אח"כ, דברי אי"ס עיקר.

מ'המעין' גל' 231 (תשרי תש"פ), ע' 421:

החזו"א התפלל תפילת שחרית כוותיקין, אף כשלא הי' לו מניין. משנודע לנו ילדי 'בתי אבות' הדבר הזה, עשינו בינינו תורנות קבועה כדי להשלים לו את המניין.

[תורה מפוארת]

לרגל יו"ד החל היום: שפת אמת ליקוטים - לחודש אלול
כי ענין תפלה להראות כי בלתי השי"ת אין כלום ולזאת מבקשים מאתו מה שצריכים ובזה תבין מה שאמרו חכז"ל אין תפלתו של אדם נשמעת אלא עם הציבור, ויש לתמוה כי העובדים השי"ת הטובים מתפללין ביחידות דע תירוץ הדבר בדרך החסידות כי אין תפילתנו לשמוע לנו כי איך נוכל לבוא ולגשת אל המלך כו' אלא הכל על הכוונה הנ"ל להראות שהכל מהשי"ת ויש בזה אריכות דברים ואם תזכה תבין,

וידועים הדברים שהמגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע ציווה את החידושי הרי"ם להתפלל דייקא ביחידות.