"בנין הפעיל כשהוא בודד"

[מאיר חכמים]

כך כותב המאירי חולין מו, ב:

ויש מחלקים בדרך אחרת, שכל שהאדימה באדמימות חזק כבשר טרפה וזו שלמטה [בסוגיה להלן. מ.ח.] בשהיא אדומה מעט כעין הכבד. ומפני שבנין הפעיל כשהוא בודד מורה חוזק הדבר כמו אם יאדימו(!) כתולע ובמקום אחר נאמר אדמו עצם מפנינים וודאי חוזק אדמימות התולע חזק יותר משל פנינים.

בדקתי בשתי מהדורות המאירי, והנוסח שווה.
[מקור הדברים בבעל המאור י, ב בדפי הרי"ף. ושם "כשהוא בודד" ליתא]

היש יודע פשר דבר?

[ערער בערבה]

בנין הפעיל - 'יאדימו' חזק יותר מבנין פעל - 'אדמו'. והראייה שבאדמימות חזקה כתולע נאמר 'יאדימו' ובאדמימות חלשה של פנינים נאמר 'אדמו'.
ומש"כ 'כשהוא בודד' דומני שהכוונה כאשר משתמשים בבנין הפעיל כלפי הדבר עצמו, כמו 'יאדימו כתולע' - שהחטאים שעליהם מדבר הפסוק יהיו אדומים, משא"כ כשבנין הפעיל משמש כלפי אחרים [למשל: 'יאדימו את פניו'], אינו נקרא 'בודד'.
ויתכן שטעות בידי.

[כרם]

אני מנסה לחשוב בכיוון כזה.
כשנרצה לתאר אדום חזק בתואר ולא בפועל - נאמר אדמדם, היינו שהכפל מורה על החיזוק. וכן ירקרק, כידוע. וכשנרצה לאומרו בפועל לא נוכל להשתמש בכפל, ונצטרך לאומרו כשהוא בודד, ונשתמש בבנין הפעיל.
אולי?

[הבונה]

מחורתא כדברי ערער, פועל "בודד", היינו פועל עומד שאינו 'פועל יוצא':

[מאיר חכמים]

תודה רבה לכל העונים. החכמתוני.

[צh33]

וע"צ מקור והסבר למה הפעיל משמע יותר בחוזק מפעל.

[מאיר חכמים]

וע"צ מקור והסבר למה הפעיל משמע יותר בחוזק מפעל.

ההסבר פשוט. כאשר בנוסף לתיאור הגוון כלולה במילה גם גם הפעולה שגורמת לגוון - הרי זה לחיזוק.

[לייטנר]

אני מנסה לחשוב בכיוון כזה.
כשנרצה לתאר אדום חזק בתואר ולא בפועל - נאמר אדמדם, היינו שהכפל מורה על החיזוק. וכן ירקרק, כידוע.

לא בהכרח נכון.
עיין:
רש"י, ראב"ע ונצי"ב על ויקרא יג מט, ובספרא שם.
ראה גם רמב"ם בפיהמ"ש נגעים פי"א מ"ד.
רש"י על תהילים סח יד.
בפירוש הנצי"ב לשיה"ש א ו.

ויש עוד להאריך בכך.