מלמד שבראש השנה הקב"ה דן את כל העולם בסהדרי מעלה, והקב"ה ובית דינו על גביהן, ונכנסין כל אחד ואחד ויוצאין בדינם. ופותחים בזכות, "ואם יש מלאך אחד מני אלף להגיד את יושרו, ויאמר: פדעהו מרדת שחת, מצאתי כופר"
הפתיחה בזכות בבי"ד של מעלה הוא כמנהג הסנהדרין של מטה, שבדיני נפשות "פותחין לזכות ואין פותחין לחובה" (משנה, סנהדרין, ד א). ולא מצאתי כן מפורש בנוגע למשפט העולם בראש השנה, אך כך משמע במדרש סדר דין (בית המדרש, ה, עמ' 182; סינופסיס לספרות ההיכלות, סעיף 47): "ובשעה שבא אדם רשע לדון לפניו, יוצא מדת החסד כלפי פניו ועומד לנגדו...". והשווה: ספר השם, עמ' רא, שבמשפט השמים לאיוב פתחו תחילה בזכות.
גם מדברי המחבר משמע, שהוא הבין שהפסוק 'ואם יש מלאך אחד מני אלף' מדבר במלאך הפותח בזכות. ואיני יודע מקורו.
האם יש מקור (בחז"ל או בראשונים) יותר מפורש לענין?